מכניס אורחים גדול הוא היה
יהודי יקר – ר' ישעיה
ובאחד מימי ששי הדבר אירע
ליד ביתו סוחרים יהודים עברו בשיירה
ר' ישעיה הציע להם אצלו לשבות
תמורת תשלום נאות
וכמובן האירוח יהיה מושלם כיאה וכיאות
הסוחרים קצת הסתייגו בגלל התשלום היקר
אך לא חפצו להשאר בחוץ ,באיזור מנוכר
אז הסכימו! אך דרשו אירוח ברמת 5 כוכבים
צלעות כבש – לא קציצות, יין משובח – ולא מיץ ענבים…
אכלו האורחים ללא הגבלה ובושה
שהשירות יהיה תואם לדרישה
לאחר ההבדלה – ניגשו הסוחרים לשלם
אך ר' ישעיה לא רצה לקבל אף פרוטה מהם..
"אם אקבל תשלום אפסיד את מצות הכנסת אורחים
גדולה היא מהקבלת פני שכינה – אז מה שייך פה רווחים???"
"אז מדוע דרשת תשלום מההתחלה"
שאלוהו בפליאה גדולה…
"רצוני היה שתתענגו כאוות נפשכם
אי נעימות לא תהיה תחושתכם
ותרגישו נח כמו בביתכם"
כך ר' ישעיה קיים המצוה בשלימות
באהבת ה' ובתמימות
בפרשתנו וירא – דמות אברהם אבינו מתמקדת
דווקא בעוצמת הכנסת אורחיו המיוחדת
דווקא במצוה זו התורה פירטה בהרחבה
על כל אשר, טרח, עמל, הכין והגיש באהבה
בשום מצוה אחרת מכל עבודת ה' של אברהם
לא מפורט ונרחב כזה תיאור מושלם
רק בהכנסת אורחים ועוד… אורחים לא מ'עם ישראל'
בהם באהבה השקיע וטיפל
מצוה זו, המקיימת אותה מזככת את נפשה
ובכך היא גדולה מהקבלת פני השכינה הקדושה
לכן אם מזדמנת לידך הזכות להכניס אורחים
אל תירתעי ואל תיכנסי ללחצים ומתחים
אורחים זה אור לחיים
קבלי אותם במאור פנים טוב ונעים
הכי חשוב זה השדר החם, נעימות בהרגשה
יותר ממה שתניחי בצלחת ההגשה…
נלך בדרכו של אבינו אברהם
לחכות למצוה כזו בכל פעם –
ולקיימה בשמחה, באהבה ובטוב טעם!
