שמשון היה חייט מעולה ומומחה מאוד
הזמינו המלך לתפור לו ולפמלייתו מלבושי כבוד
דאגו לו ולמשפחתו לדירה צמודה לארמון
בדים משובחים לתפירה העניקו… גם אוכל המון
כך הביא אתו את מכונת התפירה שלו הפרטית
והתחיל בתפירה האיכותית
לאחר תקופה חלה החייט בעיניו
ובתפירה לא יכל לעסוק בזה השלב
משפחתו שילמה הון תועפות לרופאים שיצילו את העין
ולאט לאט הכסף באמתחתם התרוקן – אָיִן
חשבה האשה עקרת הבית והעלתה רעיון
למכור את מכונת התפירה – כך יווצר לה הון
שמשון נחרד למשמע ההצעה יוצאת הדופן:
'נחזר על הפתחים, נלוה כספים ולא נמכור המכונה בשום אופן!'
'למה?' – ביקשה האשה הסבר
ושמשון נימק ותיאר:
'כעת אנחנו חיים על חשבונו של המלך בארמון
רק ההוצאות הרפואיות הם עלינו – זה עיקר הממון
כעת, איני יכול לתפור, אבל כולם ממתינים שאחזור לעבודתי
אך אם אמכור המכונה יחשבו שלהיות חייט הפסקתי
ואז חייט אחר המלך יחפש
וכאן יהיה מקור לדאגה – מהיכן אתפרנס?'
הבינה האשה את דברי בעלה והצדיקה את הטענה
ולא מכרה את המכונה…
בפרשתנו בחוקותי נאמר: "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים"
עם ישראל עדיין בגלות מפני חטאינו
בגלל שקלקלנו בעבודת בוראנו
אך כל עוד האמונה בבורא אצלנו יצוקה
כל עוד האמונה בה' יתברך היא חזקה…
זה מעיד ששם ה' נקרא עלינו
והקב"ה ח"ו לא עוזבנו…
ה' יתברך בנו לא מואס
ועם אחר הוא אינו מחפש
ולמה?
"כי אני ה' אלקיהם" – כך מסתיים הפסוק
הם מאמינים בי בכל לבם ומאודם וזו נקודת החיזוק…
האמונה היצוקה בבורא עולמים
גורמת שה' יתברך יתמלא עלינו ברחמים
לכן לא נאבד את המתנה
לא נרפה באמונה…
עם כל הנסיונות, האתגרים, והמהמורות…
נדע שהאמונה מחזיקה אותנו כפי שהחזיקה בכל הדורות…
