דלג לתוכן
על ר' ינאי מסופר במדרש
שהזמין לביתו אדם מכובד ממש
האכילהו והשקהו כנדרש
ברושם הראשוני היה נראה לר' ינאי
שהאורח הוא תלמיד חכם בוודאי
וכששח עמו ושאלו בדברי תורה
גילה שהוא חסר ידיעות נורא
לא משנה, לא גמרא, לא מקרא
הצטער ר' ינאי – אכל כלב על שולחני
'איזו זכות יש לך שאכלת במעוני?'
ענה הנכבד לר' ינאי:
'לא ריכלתי מימי
גם לא שמעתי שום רע שאנשים אומרים על חבריהם
ואם ראיתי שנים רבים
הייתי עושה שלום ביניהם…'
התפעל ר' ינאי וביקש סליחה ממעמקי הלב…:
"טעות נוראה שקראתיך כלב..".
אם כזו דרך ארץ טמונה בקרבך
גדול ועצום הוא שוויך!
אכן הדרך ארץ היא הבסיס לתורה
ממש כפמוטות המהוים כלים לנרות המפיצים אורה
וכשם שאת הפמוטות יש להקדים לנרות
כך את הדרך ארץ, המדות הטובות
נקדים ככלי לתורה ולמצוות
אף מפרשתנו הקדושה ויקרא
הדרך ארץ הוא המסר בצורה ברורה
לאחר הקמת המשכן והשראת שכינה ברוב פאר
קרא ה' למשה שיכנס לִפְנִים כי רצה עמו לדבר
לכאורה יכול היה משה רבינו אחרי כל מפעליו והתמסרותו
להיכנס לִפְנִים בלי לבקש רשותו
אך דרך ארץ היתה בו במשה
לא נכנס אל הקודש עד שקרא לו ה'
אם נתמיד לרכוש דרך ארץ לפני הכל
וגם בילדינו נחדיר שדרך ארץ חשוב מכל
נהפוך אותנו ואותם לכלי מחזיק תורה
ובקידוש שם שמים נזכה לעבדה ולשמרה.
