הם ישבו בשני אולמות שונים
הוגשו להם מאכלים משובחים ודשנים
קבוצת גויים באולם אחד,וקבוצת יהודים באולם השני
וכל זאת להוכיח את ההבדל,השוני
בדרך זאת ,רבה של וינה ,ר' שמשון ורטהימר בחר
להדגיש לכולם את ההבדל הניכר
ובכן, סעודה לגויים -סעודה ליהודים
הם קיבלו כשרות מהודרת והם בישולי עכו"ם
אבל רגע איך נאכל? אין לנו סכו"ם
אכן הוגשו לשתי הקבוצות מיד
מזלג וכף באורך מטר וחצי כל אחד
וניתנה הוראה – לאכול בסכו"ם בלבד!
איך נאכל?! השתוממו… האיך אפשר
להכניס האוכל לפה לא יצליח אף המוכשר…
הגויים ניסו, מכל הכיוונים, הכל בדרך נשפך, נפל
האוכל מתקרר… והקיבה צועקת – ממש מחדל…
התלכלכו בבגדיהם נורא נוראות!
מריבוי התאונות בין כפות למזלגות
ובאולם היהודים היה מראה מפעים
אותם בחר ה' מכל העמים
שם ראו החבר'ה שהדבר בלתי אפשרי
לא הגיוני, לא חכם ולא מוסרי
אז פשוט כל אחד לקח את הכף גדושה במאכלו
והגיש אותה לחבר שיושב מולו
החבר נהנה מהרעיון
האוכל נכנס היישר לתוך פיו בתיאבון
ואף הוא לקח את הכף ומילאה במאכל ערב
והכף הגיעה והשביעה את החבר כנגדו – הרעב…
שם אצל הגויים… ראו שאין ברירה
התחושה באויר היתה נוראה
עד שזרקו את הסכו"ם בחימה
ואכלו בידים… כדרגת בהמה
והיהודים שהחליטו להעניק לזולת
מילאו את הכף והיישירו מבט
איזו עין טובה… איזו אוירה של נתינה
האולם קיבל גוון יפה… נעימוּת של מנגינה
המשנה באבות מעלה שאלה… הקשורה לסיפורנו
מה בין תלמידי בלעם הרשע לבין תלמידיו של אברהם אבינו?
והיא עונה תשובה ברורה לכל בר דעת כשמש בצהרי היום
תלמידי אברהם אבינו יורשים גן עדן ותלמידי בלעם יורשים גיהנם…
אז אם זה כל כך ברור – ודאי יש כאן מסר בהסוואה
נקודת ההבדל טמונה בעין טובה ועין רעה
בעל העין רעה – דואג רק לעצמו ולא לסביבה
כל הזמן חסר לו… על הזולת אין לו מחשבה
הרגשתו גרועה… תמיד לו רע ואיום
לכן הוא יורש בעולם הזה גיהנם
אבל בעל העין טובה
לבו רחב הוא מעניק לסביבה
שמח שלשני יש
לכן גן עדן הוא יורש…
לאיזו קבוצת תלמידים את שייכת?, היכן את פעילה?
הכל תלוי בעין שאותה את מפעילה.!
