עשיר מופלג היה מר גולוב אך גם גדול בקמצנותו
כאשר הגיע אליו בליל שבת אורח לביתו
היה יושב עימו בעת הגשת הסעודה
ומדבר איתו בלי סוף על הא ועל דא
שואל שאלות בצרורות והאורח עונה בנימוס ובנחת
עד שהזמן עובר ומפנים לו את המנה והצלחת
ערב אחד הגיע למר גולוב עני ששמע על זו השיטת 'אירוח'
והחליט למגרה עם הרבה מצב רוח
כשהוגשה אליו המנה ומר גולוב לידו מתחיל בהיכרות
מהיכן אתה? בלייפציג אני גר…
הו… אני גרתי שם בעבר
האם אתה מכיר את חיים דיין
השיב העני כמובן
אבל אתה יודע הוא מת…
מה באמת??
ומר גולוב – רץ למטבח לספר לאישתו
והעני אכל במהירות את מנתו
וכך במנה השניה
תגיד אתה מכיר את גדליה
בטח מכיר גדליה אבל הוא מת
מה באמת??
ומר גולוב רץ לספר שוב לאישתו
והעני אכל במהירות את מנתו
וכך חזר הדבר גם במרק וגם בקינוחים המתוקים
מה זה? שאל מר גולוב כל אנשי לייפציג מתים?
השיב לו העני כשהוא מקנח במפית את השפם
כשאני אוכל – מת כל העולם!
רבי שמשון פינקוס זצ"ל היה שומע את זה הסיפור
ומתפעל איך לעבודת ה' המסר בו תפור
בזמן תפילה – כל העולם מת
בזמן לימוד תורה – כל העולם מת
להתרכז באותם רגעים של חיבור לבורא
ולהתנהג כאילו מסביבנו כלום לא קורה.
כשאת בתפילה אל תביטי על שום דבר
ואל תסיימי אותה בבריחה
אלא בישוב הדעת ובשלווה בטוחה
התחלת לברך אשר יצר תתרכזי במילים עד הסוף
אל תתעסקי בשום דבר ובטח לא למהר ולחטוף
כמו העני שאכל וכל העולם מסביבו מת
כך נרגיש בזו העת.
