בתקופה שהתפילות והתחינות מתרבות
פעמים שעולה שאלה מהותית אצל נשים רבות
תמיהה בסגנון של: התפללתי הרבה לישועה בזה התחום
אז למה לא נעניתי… לא השתנה מאום…
האמת שיש פסוק כזה בספר ישעיהו ואצטט אותו לפנינו:
'נהמה כדובים כולנו וכיונים הָגֹה נהגה
נקוה למשפט ואין ולישועה רחקה ממנו'
היונה היא סמל הבקשה מה' יתברך
לפרנסה טובה ושפע עצום כל כך
את זאת למדו חז"ל כששבה היא אל נח ועלה זית בפיה
ובכך מסרה לו את המסרים הברורים:
אפילו שפרנסתי ומזונותי יהיו כמו הזית מרים, העיקר שבידי הבורא יהיו מסורים…
שואל על כך רבי שושן הכהן זכר צדיק לברכה
אז למה אנו מבקשות בתפילותינו ולבסוף 'ישועה רחקה ממנו'?
אם כן, בפסוק עצמו התשובה גילה לנו פשוט: כי 'נהמה כדובים כולנו'
למה המיית הדוב
מסמלת קשר לא אמיתי…. לא קרוב?
ננסה להבין את העומק ע"י משל נחמד
לשר שקנה לו דוב אחד
רצה לאלפו במשהו מקורי 'מחוץ לקופסא'
ולהראות המופע לפני חבריו – אז מה עשה?
פנה לשכנו היהודי ואותו ציוה בלי להקל
'תאלף לי את הדוב שלי…. להתפלל
יש לך יומיים אמר השר ואם לא יעשה כך
לבור אתה מושלך!'
נחרד היהודי, הכיצד יצליח
אך בטח בבורא שברחמיו עליו ירויח…
קשר את הדוב בשלשלאות בידיו וברגליו
העמידו בפינת החדר כשסידור גדול לפניו
פיזר בין דפיו גרגירי סוכר
הריח הדוב את המתוק… ובין הדפים נבר
תחב בכל דפיו את אפו ליקק והפך עוד דף ושוב ליקק
כך עד סוף הסידור הדק היטב היטב הדק
במופע האמיתי אל מול חברי השר
העמיד היהודי את הדוב מול הסידור אך בלי גרגיר אחד של סוכר
הדוב פתח את הסידור בהתלהבות רבה…
תוחב אפו, מלקק ונוחל אכזבה
וכאות אכזבה הוא נוהם בקול חזק
אולי בעמוד הבא הוא ימצא את הממתק
אז הוא הופך שוב מלקק ומתאכזב
וכאות אכזבה הוא שוב נוהם מכל הלב…
כך נשמעות נהמות הדוב כך תפילתו נראית
זו התשובה למה תפילתנו לא נענית
תזכרי בימים אלו שאת רוצה באמת להתקרב
לזכור לקשר חם עם אבא אוהב
תדברי במילים פשוטות אמיתיות ומתוך הלב ביתר שאת
כי כבר הובטח: קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת.
