יענקל'ה בחור ישיבה צעיר
שמע דרשה מאחד הרבנים בעיר
בדרשה דובר על מעלת השתיקה
ויענקל'ה יצא עם החלטה מוצקה:
"מהיום אני לא מדבר מילה
זו הדרך הכי יעילה…"
כך בשתיקה הוא נכנס לביתו
וכשאמא שאלה – מה שלומו? מה איתו…?
יענקל'ה לא ענה מאום
רק הנהן:" מממ… מממ…"
אמא נלחצה ומעוד כיוון ניסתה מזלה
"לך למכולת ותביא לי קוטג', מלפפונים וחלה"
בעל המכולת שאל את יענקל'ה –" כמה מלפפונים?"
ויענקל'ה לא ענה רק הנהן:" אהה… מממ…"
בעל המכולת לא יכל להתגבר
הוא צלצל לאמא :" מה קרה ליענקל'ה הוא שכח לדבר…"
שלשה ימים ויענקל'ה לא מוציא מילה
ובבית הדאגה גדלה…
ערב חנוכה אז הופיע
אבא של יענקל'ה בזמן לבית הגיע
עם נר חנוכה ונוצה בידו
ומברך ליד יענקל'ה ילדו:
"ברוך אתה ה'… על הדלקת חמץ"
ומיד נשכב על הרצפה ובודק בלי להתלוצץ
יענקל'ה דופק על השולחן: "מממ… אהה"
והאבא מגיב בהתאם :"ששש… מממ… אהה…"
כך במשך 3 דקות של שיחה בקצב הזה
יענקל'ה כבר לא עמד בזה…
הוא פותח את פיו – :"אבא מה אתה עושה?
צריך להדליק חנוכיה, אז מה פשר המעשה?"
קם האבא מהרצפה וענה בעמידה:
"אני מחפש את לשונך האבודה"
עד כאן הסיפור
והמסר הוא חזק וברור
נכון שהשתיקה היא אומנות עצומה
אך דיבור נכון ובזמן היא מעלת החכמה
מסביר הרב יורם זצוק"ל בשיעוריו:
והשתיקה במקום שלא צריך היא גרועה מאוד…
כמו לשתוק מול אורחים זו פגיעה בכבוד…
וכשצריך להחמיא ולחמם את הלב
ובחרת לשתוק! איזה כאב
אומר הגאון מווילנא – פעמיים מופיע בתורה 'לא תרצח'
פעם מנוקדת בקמץ ופעם בפתח
וכל זה ללמדנו שאפשר לרצוח את נפש הזולת בשתי דרכים
או שאת הפה קומצים (שותקים) או שאת הפה פותחים (מדברים)!
גם החפץ חיים שלימד את העם הלכות לשון הרע
היה דברן גדול ונורא
פשוט צריך לדעת בדיבור להיות מאוזנות
דיבורים נכונים ושיחות מתוקנות…
דיבורי יושר ומילים מברכות
תיבות אמיתיות שנוסכות כחות
שתיקה בזמן במקום שאין להאריך
במינון שרק ליבכן הטהור יודע להדריך.