לא נעים לספר אך מעשה שהיה כך היה
גבריאל הרפתן זה שנים בכפר שמריה
יום יום מגיע אל הרפת עושה עבודתו נאמנה
מכיר היטב כל פרה לא מתבלבל בין שמנה לשמנה
אך גם אם עבודתו בעיניו חשובה
משכורתו ממש עלובה
וכשם 'שמטופלותיו' רובצות
כך חובותיו על כתפיו קופצות.. ומקפצות
יום יום מתקשרים מהבנק ולא בשלומו מתעניינים
יום יום דוחק הבנקאי האישי להפקיד מזומנים
הגמחי"ם מתחמקים מלתת
וגבריאל זכה לתואר דלפון של אמת
ויהי בחצות…
גבריאל נרדם אך טרדותיו רצות
כשלפתע צליל בנייד נשמע ועלה
מבשר על הודעת sms שהתקבלה
'גבריאל שלום זה אביך השולח את ההודעה
ביקשת שאעדכן על כל ידיעה
אל תיבהל לאשר תקרא
אך דודה פוליאנה נפטרה
היא לא ממש דודתך במובן הברור של המונח
זו קרובת משפחה רחוקה כל-כך
שגרה אי שם במזרח'.
גבריאל התעורר קרא את ההודעה והתעצבן
מה כל כך חשוב בשעה כזו לעדכן
אך טרם נרגע
והפעם סבתא אליו חייגה –
'גבריאל.. סליחה על ההפרעה
אך בטח קראת את ההודעה
דודה פוליאנה השאירה צוואה
פתחתי וקראתי כי ציוותה בשפה ברורה
להעניק דווקא לך את כל עושרה
גבריאל אולי לא הבנת מדובר בסכומי עתק'
ועיניו של גבריאל מתעגלות לעיגולי ענק
חוב אחרי חוב נעלם ונמחק
החשבון קופץ בממדי ענק
כעת תורי להתקשר לבנק
תודה לך סבתא על הבשורה המדהימה
גבריאל מברך דיין האמת ושהחיינו באותה נשימה
בבית גבריאל שמחה וששון
בריקוד רב עוצמה הוא יוצא מהמחדר לסלון
שבפיו תשבחות לבורא יתברך מזמור לתודה ופרק שירה
שהפך מזלו דרך פוליאנה העשירה
ולפני שכל אחת מהקוראות תדמיין
שאולי גם לה יקרא נס כזה מעניין
חשוב שתדעו קוראות יקרות
שסיפור זה הוא משל עם תובנות אדירות
אותו רגיל היה לספר הר' יורם מיכאל אברג'ל זצ"ל בשיעוריו
וממחיש כי ערכו של כל יהודי ויהודיה עצום יקר ורב
ובאותה עוצמת אושר ואף יותר פי כמה
שהיתה לגבריאל כשעל ירושתו שמע
כך אנו צריכות לשמוח על הירושה אותה נחלנו זה מכבר
וזכינו להיות חלק מהעם הנבחר
להיות המעט מכל העמים
להיות הכבשה בין שבעים הזאבים
להיות אהובות של ה' יתברך
מעל כל היגיון ומדד מוערך
'בנים אתם לה' אלקיכם' – פסוק נפלא בפרשתנו
שמבשר לנו על ירושתנו
לכן אם עצבות חדרה לקרבנו
סימן שהפסוק הזה נמחק מלוח לבנו
את יהודיה התמלאי בשמחה
ובזמן פנוי פצחי בריקוד עם בני המשפחה.
