מסופר על ר' שלום שבדרון
כשהיה אב צעיר וילדים לו המון
באחד הימים חלה אחד מילדיו
ולא רצה הרב שידבקו שאר אחיו
לקח אותם לבית הסבתא – אמו היקרה
שם ישהו עד שהילד הנ"ל יחלים במהרה
בדרכו – פגש ר' שלום את ר' אייזיק שֵׁר התעניין וחייך
הוא שאל בשלומו ולאן הוא הולך
וכשהסביר ר' שלום כי בנו חולה ולוקח הוא לאמו את שאר ילדיו
שאל ר' אייזיק: נו, אז מה? בלי הסברים מיוחדים
לא הבין ר' שלום את עומק השאלה
מה הוא מבקש שיתעורר אצלו בעצם הפעולה
ר' אייזיק חזר ושאל: 'ולמה ובגלל מה אתה לוקח את הילדים?'
ושוב חזר שהילד חולה והבריאים ממנו לאמו נפרדים
נעץ ר' אייזיק בר' שלום מבט לנוכח התשובה
אם לוקחים ופועלים כך בלי מחשבה
זה כמו שהבהמה הגדולה סוחבת את הבהמה הקטנה
אבל כשאתה מוליך ילד יהודי
אתה גומל אתו חסד וזה ההבדל היחודי
וגם שזה הילד שלך
אתה גומל חסד עם הקרוב לך…
דבריו של ר' אייזיק שֵׁר חצבו להבות נשמתו של ר' שלום שבדרון
וכך הוא העיד: דבריו ליווני והתנגנו בלבי כמו פזמון
ומאז בתוך ביתי כשנצרכתי לעזור לרעייתי
אמרתי הנני מוכן ומזומן לגמול חסד עם נות ביתי
וכשילדי נזקקו לכל עזרה ממני סיוע או תמיכה
כיוונתי לעשות חסד באהבה ובשמחה
אברהם אבינו מלמד על החסד בפרשתנו
אך לא צריך לחפש חסדים רק בחוץ, הם נמצאים בתוך ביתנו
ר' שלום שבדרון מחזק אותך אשה יקרה
כל פסיעה בביתך תוסיפי בה כוונה טהורה
וכבר יהפכו פעולותיך למכרה זהב
לגדל ילדים לכח ובריאות זה חסד בכל שלב
ולדרבן ילדים ללימוד ויראת שמים זה תורה וחסד שהשתלבו יחדיו.
