ר' אהרן טוויסג שימש כמשגיח בישיבה קטנה
ומכח אישיותו אימץ לו הנהגה נבונה
בכל פעם שתלמיד ישיבתו התארס, התקשר הוא להוריו
איחל מזל טוב והוסיף ברכותיו
בירר מי הכלה ומה משפחתה
ולאחר מכן התקשר לביתה
הציג עצמו ואת היכרותו עם החתן
ושיבח במי זכתה הכלה כמובן
פעם התקשר הרב ואבי הכלה ענה
-'כנראה התפללתם טוב אם זכיתם בכזה אוצר'
ואבי הכלה ביקש:'אני שם על הרמקול שגם הכלה תשמע – אפשר?
"כן", אמר הרב בוודאי
ופירט את מעלות החתן עד בלי די…
זמן קצר לאחר אלו הנישואים
התמודדו הזוג הנ"ל עם מהמורות וקשיים
החתן הנ"ל באמצע הלילה הגיע לביתו של הרב
ובבכי רב גולל את המצב:
"הכלה רוצה לפרק את החבילה
אך המילים של אוצה שיחה עומדות למולה
השבחים והמדות הטובות שהרב אז מנה
מעידות כי הבסיס הוא טוב ותקוה בכך טמונה
רק הדרכה והכוונה אני צריך
אם הרב יתערב היא מוכנה להמשיך..
הרב הקשיב וניצל את שביב התקווה של הכלה
נפגש עמם וניתב אותם ממש מהתחלה
בכל צעד ושעל ליווה אותם
עד שהתחדשה מערכת זוגיותם…
ולאחר כשנה שחבקו תינוק ויצא להם להיות באיזור הישיבה
הגיעו לרב – הרגישו זכות וגם חובה
להודות לו על העזרה, על התמיכה וההדרכה…
ולהזכיר שהכל בזכות אותן מילים טובות ומיוחדות שנאמרו אז בשיחה
הסיפור הזה מרגש, חזק ומחייב את כולנו
כמה השפעה תלויה בלשוננו
בפרשתנו פרשת חיי שרה
מסופר כי היא נפטרה
'ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה'
הוא מדבר עליה ומספר מעלותיה וגדולתה
מהו ההספד? מגלה לנו מדרש תנחומא על הפרשה
את פסוקי 'אשת חיל' – הקביל אברהם לשרה הקדושה
וראינה דבר מעניין: המילה 'חסד' להיכן היא משוייכת? באיזה הקשר מופיעה?
'פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה' – פעם יחידה ,האין זו פליאה?
אלא שהחסד הכי גדול שבכחנו לעשות תמיד
הוא בדיבורנו! והשפעתו היא לעתיד…
תתבוננה בסיפור שהבאתי לעיל
דיבור טוב, נעים ואמיתי איזו עוצמה הוא קיבל
מילים יפות ומחמיאות שהצילו בית בישראל!
משפטים חכמים ותשבחות מאירות
שזכו להמשיך ולהעמיד דורות!
היש חסד גדול מכך?
אז תזכורנה שבלשון! בדיבור הוא מונח!
