העיר צפת העתיקה תספר לדורות
ותזכור את דמותה באור יקרות
דמותה של אשה איני יודעת את שמה
גידלה ילדיה בנועם וחכמה
חצר מרווחת היתה לה מסביב לבית
שם טיפחה היא עצי דקל, לימון וזית
יום אחד בעמדה בחלון המטבח
שמעה היא רעש מבחוץ חזק כל כך
ותסתקרן, ותתגבר ותפתח…
והנה בחצר איש מוזנח מאוד
בגדיו בלויים,שיער שומני, ציפורנים מגודלות ועוד ועוד…
עם את חפירה ומעדר חופר הוא בחצר
"מה אתה עושה שם?" שאלה -וההלך עוצר
"עץ דגים אני נוטע בחצר שלך"
"עץ מה?? תחזור אדוני על המונח
"מה ששמעת זה נכון
זה ישתלם לך" – הכריז בהגיון
"בהצלחה "-איחלה לו ובירכה
סגרה את הדלת ובלבה חייכה…
למחרת נקש ההלך בדלת ביתה
"היכן משכורתי?" שאל הוא אותה…
לא ידעה אם לצחוק או עליו לצרוח
אך הגיבה :"את שכרך תקבל שהעץ יתחיל לצמוח"
בינתיים אתן לך ארוחת צהריים
כך ציידה אותו בסל טוב מלא חפניים
יום יום, שנה שנתיים…
נותנת לו האישה ארוחת צהרים
מוסיפה מילות "יישר כח על עבודתך"
"כל הכבוד לך על מאמצך..".
ויהי היום האשה נפטרה
ובתה נישאה לאברך בן תורה
בבית אמה – עם החצר המרווחת
התגוררו הזוג בשלוה ובנחת…
יום שישי הגיע
והבעל האברך חוזר מהתפילה
ובדלת הוא רואה שקית גדולה
הוא פותח, מראה לאשתו כששניהם המומים
דגים טריים במבחר סוגים
מאיפה זה הגיע? ויהי הדבר לתעלומה שאין לבודקה
אך כל יום שישי, שקית דגים להם בדלת מחכה…
שבוע הבא ביום שישי אקום לפני הנץ…
לראות מי מניח הדגים… אני ממש חפץ
כך אמר הבעל, כך השכים וגילה
איש צעיר מניח את החבילה…
"סליחה… מי אתה ?ומעשיך על שום מה?
"אני הבן של פלוני…"- לדקה נשמעה הדממה…
"אבא היה עשיר שירד מנכסיו
אט אט גם דעתו נשתבשה עליו
אף אחד לא ייחס לו כבוד, אף זלזלו בדיבוריו…
רק אמכם הצדקת התייחסה בכבוד לתוכניותיו
מילותיה הטובות נתנו לו כח יום יום ותחושת סיפוק רב
הארוחה הדשנה שממנה אליו הגיעה
השביעה את כולנו ,ובו הפיחה רצון מניע
בזכותה ממש הוא נהיה אדם חדש!
לפני חודש אבינו נפטר -הוא סיים
אך את צוואתו הלא רשמית החלטנו לקיים
להכיר טובה למי שנתן בלי תמורה ובלי סיבה
רק מלב מלא הכלה ואהבה…
על סף חודש אלול בו אנו חושבות
איך להגביר את הזכויות על החובות
אולי הסיפור הזה ימקד היבטים נכונים
אלול – איש לרעהו ומתנות לאביונים
יש סביבנו הרבה אביונים
חסר להם בכל מיני מובנים
אפשר לזלזל, להתעלם, כי מה נוכל לסייע לעזור
אך מאמץ ולב חכם יתן להם אור בחיים ולנפשם נביא מזור!
