במאמרנו השבוע נכיר את התנא החכם
ר' יהושע בן אַלָם
כל חייו עסק הוא בתורה מתוך יראה ואהבה
והגיע לדרגה רוחנית כה נשגבה
מכח תורתו וקדושתו ,מתים יכול היה להחיות
ויום אחד ביקש לדעת ולגלות
מי יהיה שכנוֹ? ליד מי יֵשֵׁב בעולם העליון
ולאחר תעניות ענו לו מן השמים בחזיון:
שכנך יהיה ננס הקצב!
ננס הקצב? נו… נו חלומות שווא
אך למחרת שוב החלום חזר
"ננס הקצב שכנך – מה כל כך מוזר?
מושבכם יחד בגן עדן שניכם שוים כאחד"
ור' יהושע בלבו הצטער על המעמד
האם מעשיי ותורתי שקולים לקצב פשוט היאך הכיצד?
אך ביקש ר' יהושע לשאול על זהותו
מה מעשיו? כמה היא חכמתו?
שאל והתעניין חיפש וחקר
עד שהגיע לעיר שבה ננס גר
אמרו לו אנשי המקום :"על ננס הקצב לדעת רצונך?
עדיף שלא תשאל ותראהו בעצמך..
ביקש שיקראוהו והם הגיעו לביתו:
"ר' יהושע בן אלם מבקש שתבוא לראותו"
ננס לא האמין למשמע אזניו
חשב, הם לועגים לי ולכן לבקשה סירַב
ר' יהושע לבסוף הלך בעצמו
נכנס לביתו ושוחח עמו
ננס התרגש ממש – "רבינו איזה זכות! מה רצונך?"
"-שאלה לי אליך מה מלאכתך?"
אמר לו ננס: "קצב אני וזו מלאכתי הנאה
אך הורים זקנים יש לי ואהבתי אליהם נוראה
לעמוד על רגליהם אינם יכולים
בפעולות פשוטות של יום יום הם מוגבלים
אז כל יום, אחרי יום מלאכתי המעייף
אני הולך לביתם ,כוחות מיוחדים אל גופי מאסף
רוחץ אותם, מאכילם ומלבישם בעצמי
זה פחות או יותר סדר יומי…"
ר' יהושע בן אלם
שמע! התרגש וקולו נאלם
אך עמד ונשקו על ראשו באותה עת
"אשרי חלקי !שזכיתי להיות שכנך בעולם האמת!!"
מצות כיבוד הורים מעלתה נשגבה וקדושה
ופוגשים זאת ב'תולדות' – הפרשה
עשיו היה ידוע כרשע
ובכל זאת זכה לברכות עצומות
שעד ביאת המשיח הן מתקיימות
גם ראשו נקבר עם האבות הקדושים במערת המכפלה
על מה ולמה הגדולה?
באמת מה עמד לו לזכוּת?
מצות כיבוד הורים שקיים באיכות
ואם עשיו עם כל רשעותו
מצות כיבוד הורים הכריעה לזכותו
קל וחומר נשכיל לעצמנו ונפנים את החשיבות
ולהורינו נתייחס במלוא החביבות
ניטיב עמם ונעניק להם כבוד
במעשה, דיבור ומה עוד…
כן גם במחשבה נכבד אותם
נחשוב עליהם טוב וניטע בלבנו אהבתם
זו מצוה שמאריכה את שנות חיינו
ומזכה אותנו בנחת מילדינו.