דלג לתוכן
רבי שלום שבדרון זצ"ל היה מגיד מישרים וממפורסמי הדרשנים
סיפר את אשר קרהו לפני עשרות שנים:
'יום אחד כאשר ישבתי בביתי
נכנסה בבהלה אשתי
וסיפרה כי ילד בשם מאיר נפל במדרגות הבנין
הוא שותת דם ובוכה חזק כמובן
מיד רצתי ואחזתי את מאיר במנוסה
כשאשתי אחרי לעצור את הדם מנסה
כשהגענו למרפאה ומדרגות רבות לפנינו
ראינו את סבתא של מאיר יורדת לעברנו
הסבתא ראתה את הילד עלי וחשבה שהוא לי שייך
ומרחוק בטוב לבה ניחמה: לא נורא.. יעזור ה' יתברך…
המשכנו לעלות והיא יורדת
לא קולטת מי הילד והיא מעודדת!
לא נורא… יעזור ה' יתברך
עד ש… הסבתא התקרבה כל כך
ראתה שזה מאיר הנכד היקר שלה
צעקה בקולות רמים ועוררה מהומה גדולה…
מאיר… מאירק'ה שלי תצילו אותו במהרה
וכולם מנחמים מסביב: ה' יעזור… לא נורא…'
האומנם? שאל ר' שלום שבדרון שאלה
האם יש הבדל אם זה שלי או שלה
אם זה שלי – לא נורא ה' יעזור
ואם זה שלה – הצילו !תביאו לו מזור
'ואהבת לרעך כמוך' – צריך לקיים כפשוטו במוחש
כאב של אחר הוא כאבי ממש
ובשמחתו – כשמחתי לבי יצהל וירגש…
