הרב של העיירה היה אהוב על שומעיו
בכל פעם שמסר דרשה כולם היו קשובים אליו
ושומעים בהנאה ובהתלהבות את דבריו
כולם אמרתי? חוץ מרוני שליו
רוני הזה,מומר להכעיס וכופר מכל הלב
לכן יושב הוא בדרשה ומקשיב היטב
ומיד כשהרב מסיים ויוצא מבית המדרש
רוני שליו לבמת הדרשה ניגש
חוזר על דבריו של הרב מילה במילה
לא שוכח שום הקשר, שום עלילה
ובסוף כשכולם מתפעלים מהזכרון
רוני משלב ידים ושואל בתמהון:
'גם אני מדבר יפה כמו הרב ולדרוש היטב יודע
אז למה הוא נבחר לרב… ואני בעיניכם פושע'
וכך אחרי כל דרשה חוזר הסיפור של רוני שליו
הלכו נציגי הקהל וסיפרו לרב הדבר בכאב…
הרב לא התרגש למשמע ההיגדים
רק ביקש שבדרשה הבאה יבואו כל התושבים: אנשים, נשים וילדים
והפעם כשהרב סיים לדבר הוא לא יצא כהרגלו
אלא ישב בכסאו והקשיב לרוני העומד ממולו…
רוני חזר על הדרשה מילה במילה כמו תקליט
ושוב שילב ידים, ובתמהון הביט:
'נו, אתם רואים גם אני יודע לדבר כמותו
גם אני יכול להיות רב אז למה בחרתם דוקא אותו?'
הרב צחק ואמר לרוני: 'אכן, נכונים דבריך
אך שאלה יש לי אליך
אם תענה כיאות
אמנה אותך במקומי רב להיות
השאלה היא: על שתי תרנגולות
שגדלו באותו לול, טיילו באותן חולות
לאותה אמא נולדו, אותו קרם לכרבולת, אותה גדילה
ובכל זאת אחת כשרה ואחת אסורה באכילה
האיך זה יתכן
היש לך תשובה? ענה לי אם כן'
רוני שליו חושב וחושב
בקרחתו מגרד היטב
ו: 'לא… אין לי כיוון של תשובה כלל'
והרב השיב לרוני וכמובן שישמע גם הקהל –
'פשוט מאוד… תרנגולת אחת בושלה בסיר כשר עם תבלינים מהודרים
והשניה התבשלה עם זבובים ותולעים
אתה מבין רוני את ההבדל
מאוד תלוי הסביבה שבה אתה גָדֵל
ממי אתה יונק? ממי אתה מקבל
זה כמו לשפוך משקה משובח
לכלי נקי או כלי מלוכלך…'
הבין רוני את המסר של הרב
התבייש מהקהל ונכלם מפניו…
לימוד התורה היא חיינו
אך זה תלוי בלבנו
האם הוא מלא אהבת ישראל ויראת השם
רק אז התורה עושה נחת רוח להשם.
