מצוות התורה כנגד אברי האדם
הגמרא אומרת (מכות כג:) דרש רבי שֹמלאי, שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה, שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם.
אמר רב המנונא מאי קרא? "תורה צוה לנו משה מורשה" (דברים לג, ד) תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי, (שש מאות ואחד עשרה) 'אנכי' 'ולא יהיה לך', מפי הגבורה שמענום.
המצוות צועקים על האדם שיקיימן
ב. מובא במדרש תנחומא (פרשת כי תצא אות ב) אמר רב אדא, רמ"ח מצות עשה יש בתורה כמנין איברין שבאדם, ובכל יום ויום צועקים על האדם, עשה אותנו שתחיה בזכותינו ותאריך ימים.
ושס"ה מצות לא תעשה כמנין ימות החמה ובכל יום ויום שהחמה זורחת עד שהיא שוקעת, צווחת ואומרת לאדם גוזרני עליך במי שהגיע ימיך ליום הזה, אל תעבור בי את העבירה הזאת ואל תכריע אותך ואת העולם כולו לכף חובה – הרי תרי"ג מצות.
המצוות מקדשים את האברים
ג. הרמב"ן כותב בכתביו (כתבי הרמב"ן עמוד תקמח) ישנם רמ"ח מצוות עשה, כדי להדריך את רמ"ח איברי האדם בדרך הישר והטוב לטהרו ולקדשו, ללבנו ולברכו ולהדמות ליוצרו.
וישנם שס"ה מצוות לא תעשה, כדי להדריך את שס"ה גידי האדם בדרך הישר והטוב ולמונעו מדרך הרע והמדה המגונה ובזה יהיו הגוף והנשמה בדרך אחד ובהסכמה אחת.
'וחסרון לא יוכל להמנות'
ד. כתב הרב הקדוש רבי חיים ויטאל (שערי קדושה שער שלישי) והנה האיש אשר נדבה רוחו אותו להיות בא ליטהר ולהתקדש לקבל עליו עול מלכות שמים על אמיתתה, יכין עצמו בכל כחו ויזדרז לקיים כל תרי"ג מצוות, כי בקיומם יושלמו תרי"ג איברים וגידין של נפשו השכלית, כי אם תחסר ממנו מצוה אחת מן רמ"ח מצוות עשה, עדיין הוא חסר אבר אחד מנפשו, ועליו נאמר "וחסרון לא יוכל להמנות" (קהלת א, טו) וזה יותר חמור מכלל "כל איש אשר בו מום לא יקרב" (ויקרא כא, יח) אך מי שמקיימם ועובר על מצוה אחת משס"ה מצוות לא תעשה, נקרא בעל מום ממש, כי נתעוות הצנור והגיד הממשיך השפע באיברים, ועליו נאמר "מעוות לא יוכל לתקון" (קהלת א, טו) פירושו, אחר פטירתו מן העולם.
כי אין קיום המצוות החסרים הנקרא 'מעשה' ולא תשובה לתקן העבירות כי אם בעולם הזה, כמו שכתוב "כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה" (קהלת ט, י) שאין מעשה על מצוות עשה, וחשבון על מצוות לא תעשה, ודעת על ידיעת התורה עצמה בשאול אשר אתה הולך שמה
לימוד וחזרה על התרי"ג מצוות
ה. חשיבות גדולה יש בלימוד התרי"ג מצוות, כמו שכתב הרב הקדוש רבי אלכסנדר זיסקינד (יסוד ושורש העבודה שער הנצוץ פרק ג) חיוב גדול על האדם להיות בקי בכל התרי"ג מצוות דרך כלל בעל פה ממש, לכן ראוי לאדם שיקבע על כל פנים יום אחד בחודש על החזרה של התרי"ג מצוות… ויזכה לכל טוב הצפוּן – "עין לא ראתה אלהים זולתך" (ישעיה סד, ג).