די לחכימא ברוזה

'שלום לך ד"ר רוזה'– הגעתי אליך אחרי שכל הנסיונות, כל השיטות וכל הקורסים עלו בתוהו…

עלו והעלו ק"ג רבים ונוספים למשקלי החריג.

'סגרי את הדלת גברת נעמן ושבי בבקשה' – אמרה דר' רוזה בטון קריר ולא מתרשם מהפתיח המחמיא.

אז למי שלא הבינה ד"ר רוזה היא יועצת תזונאית מהמומחיות בארץ.

אחרי יאוש מהשומן וסביבתו, מהמשקל ואשתו (=גברת נפח) – קבעתי תור לד"ר רוזה

בתקוה ותפילה שעוד נרוזה…

היא בנתה לי תפריט מדדה ושקלה

היה ניכר שהיא די נבהלה

ניפגש בעוד 4 שבועות ונראה אם יש תוצאות…

חזרתי הביתה מעודדת ובוטחת

הנה מצאתי את הדיאטה המוצלחת.

התחלתי שעה… ובחלוף שעתים

ניצבו מולי פחזניות… שתים…

ומיד לצדדים התבוננתי ואראה כי אין איש…

הפחזניות נאכלו – אף אחד לא הרגיש.

ואחרי יומיים כשהתפריט מולי, שותה הרבה מים

פתחתי הארון ובהשגחה התגלגלה לידי

חפיסת שוקולד בצבע בלונדי…

ד"ר רוזה לא נמצאת לידי

אמשיך ממחר… הרגעתי – אין דבר

והשוקולד… הפך ללשון עבר…

מה אתן אומרות אִמהות יקרות, לילדינו זה גם עלול לקרות??

לאחר שיקבלו בבית – חינוך, כללים, דרך חיים והשקפה

האם ילכו בה תמיד ותהא דרכם צרופה

או שמא כשלא נהיה בסביבתם, כשהם יהיו לבד

כל עמלנו חלילה יאבד??

חס ושלום קוראות אהובות, אאחל לכן ולי הרבה נחת

מחינוך הילדים ולא מדיאטה מוצלחת.

אך דעו כי שיטה נפלאה מגלה לנו הרב ישראל אברג'ל שליט"א, כי פניה נכונה לשכלו של הילד

הבהרה ברורה והגיונית על ההתנהגות הרצויה

היא תעלה את הילד לדרך המלך הראויה

כאשר כל החינוך, הערכים, אהבת התורה

והחשק בלימוד יבואו מתוך בחירה

שום דבר לא ילך לאיבוד. וגם לא בנוכחותנו כשיהיה לבד…

הוא יהיה איתן וברור ואף פעם לא ימעד…