תפריט
יום רביעי אסיפת הורים של אפרתו'ש שלי בכיתה שלי
ביום של אסיפת הורים אני נושאת עיניים לשמים
ומתפללת פעמיים אנא ה' הושיעה נא שלא אתבייש
אנא ה' הצליחה נא שלא אתבייש
כן זה לא פעם ראשונה ומה שלא יהיה כל שעה שקבעו לי
להגיע תמיד המתנתי והמתנתי
הפעם הוזמנתי לשעה ארבע וחצי בין הערביים
אז כבר שמתי בתיק ארוחת ביניים (גם להתבייש וגם לרעוב..??)
הבאתי בייביסיטר מסורה וחמה
שתדאג למקלחות וארוחת ערב טעימה
ושתשכיבם לישון עם דמדומי חמה
לאחר סיפור וקריאת שמע
כן יצאתי בבטחה אל בית הספר של אפרת
ובפרוזדור – שלוש אימהות ממתינות וקולם נשמע ברמה
שיחה קולחת ביניהם מעניין על מה המהומה
כיהודה בן גרים בשעתו.. ישבתי בצד והאזנתי בדממה
תוך שלוש דקות הדברים הובהרו מחנכת הכיתה- וזו לא הדמות
שלה הם ציפו, שלוש אימהות הן ישבו שם גברת נתקוני.
גברת קוטר, וגברת שולטוביץ
ותפתח גברת קוטר את פיה ותאמר: המחנכת הזאת ממש מזעזעת, בנפש הבנות
איננה נוגעת. אין לה הבנה בגיל ההתבגרות כותבת על הלוח ומוחקת במהירות
כל דבר מענישה וקשוחה מאוד ורגע.. יש לי עוד
גברת שולטוביץ עוצרת, את שטף דיבורה ויוצאת בהצהרה ברורה..
לא יקום ולא יהיה
כעת כשאכנס במקום שהיא תספר לי על ילדתי
אבהיר לה היטב את עמדתי: אם המורה הזו לא משתנה
לא אמתין עד סוף השנה היא תקבל ממני הדרכה והייתה לנו הרווחה..
גברת נתקוני שומעת: למצב היטב מודעת אם כך המצב בלתי נסבל
היינו פה וחסל….
בתי עוברת למסגרת אחרת
ואני יושבת בצד ושומעת את כולם
בודקת את הרעיון שעולה מכאן.
