סוף פסוק – לחיזוק

ישנן עובדות קיימות בעולם אין צורך במחקרים

למציאות מוכחת בשטח מיותרים גם הסקרים

וכבר אסביר במה הדברים אמורים

פעמים רבות נפגוש עשירים חובקי עולם בהונם

העובר ושב טובע בממונם

ובכל זאת, כשציפור נפשם את פיה תפתח

נפגוש שם מצב מאוד מדוכדך

מעין משהו מכביד ומעיק

חוגר על הצואר, אין אויר! מחניק!

פעמים רבות נפגוש אומנים זמרים מוצלחים מאוד

אלפי מעריצים להם, והמון המון כבוד

על הבמה עם כל הצבעים והזרקורים

רוקדים בלילות וישנים בבקרים

ובכל זאת כשתשאלו אותם לשלומם

הם יענו בקול מעומעם

הולכים הם וחשוך לבם

שפופים הם סוחבים אבנים על גבם

מה זה? מה פשרה של זו ההתנהלות

לתופעות אלו קוראים חוסר חיוּת

אך היתכן? האומנם?

עם עושר וכבוד לא יחיה האדם?

אלא שסוד התשובה עיקרי והכרחי

ומופיע בפרשתנו הקדושה 'ויחי'

וכמו שאמרתי בהתחלה לא יעזרו מיליוני סקרים

אמת יש רק אחת! כל השאר שקרים

אדם שיכריז כי הוא חי

זה רק אם לומד תורה ודאי

אדם שיספר כי מלא הוא בחיוּת

ברור כשמש כי התורה היא המהות

ובה הוא עוסק בכל הזדמנות

התורה היא הערך הנשגב והעליון

ואת זה הפרשה מדגישה בגאון:

'ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה'

כן כן תדענה שיעקב חי ולא היפך הדברים

בארץ מצרים דוקא ולא בבני ברק או מאה שערים

שבע עשרה שנה – אלה הן החיים המאושרים

המאה שלשים שנה הראשונות כרוכות בצער ויסורים

מסביר ר' יורם מיכאל אברג'ל זצ"ל בשיעוריו המלמדים

17 שנות יעקב הללו הן חיים אמיתיים של יהודים

כי כשהגיע יעקב למצרים עם בניו

שלח את בנו יהודה לפניו

להקים בתוך מחוז גושן בית מדרש

שילמדו שם תורה כנדרש

כעת אחזור על ההדגשה

שנבין יחד כי חיים = התורה הקדושה

וחיוּת נושמים רק מֵאֲוִירָהּ

רק היא את נפשנו מאירה ומעירה

מכל השנים דוקא שבעה עשר

יעקב אבינו חי מאושר

מכל המקומות דוקא בארץ מצרים הטמאה

נשמתו של יעקב אבינו בחיוּת מלאה

מכח לימוד התורה והעסק בה

חייו נהפכו גן עדן מעין עולם הבא

ואת אשה יקרה שחפצה בחיים – באמת

כל לימוד תורה של בעלך אויר נקי את נושמת

כל פרק משניות, כל דף לימוד של ילדייך

זה החיוּת שספוגה בוורידייך

ההמרצה שלך הדרבון זה חשוב כל כך זה הכרחי

וכל פעם שקצת קשה זכרי 'ויחי יעקב' – מהתורה ויחי!