על כלים חד פעמיים

על נעמה כבר סיפרתי לכן פעם?

נעמה חברת נעורים שלי.

בנעורינו היינו חברות וכשהתחתנו התנערנו מהחברות.

כל אחת בנתה את ביתה במקום אחר, אני בעיר ונעמה בישוב.

כל אחת בסגנון חיים שונה.

אבל ידידות נשארנו והבעלים התיידדו בעל כרחם.

ופעם בחודשיים אני מתקשרת אליה: נעמה בואי נעשה שבת ביחד.

היכן שנוח לך אנחנו אצלכם או שאנחנו אצלכם.

ונעמה זורמת: לנו זה לא משנה.

אבל לפני שהיא מתחרטת אני מכריעה: טוב, השבת נהיה אצלך.

חברות מקסימות יש לי אה? עם ניצוץ של אברהם אבינו, גדול מכניסי האורחים.

כנראה אני קיבלתי מנשמת… עוברי הדרכים… המתארחים.

וכך בשבת האחרונה התארחנו אצל נעמה וכמו בכל שבת שהגענו – השולחן ערוך לשם ולתפארת.

עם מירב התבשילים כמיטב המסורת.

ח"י סלטים ועוד סלט חי (אמאל'ה! אני צריכה להגיד 19 פעמים: איזה מיוחד מ… מ… טעים).

צלחות חד פעמיות עם צבעים מרהיבים על השולחן – עם כוסות בסט תואם למבינים בענין.

אבל הפעם היה קצת שונה בשולחן – כוסות זכוכית מעוטרות, וצלחות פורצלן.

את מבינה איילת המציאות השתנתה וזה ממש מתבקש.

בכלי חד פעמי לא כדאי להשתמש.

הנחתי כלים אמיתיים וקבועים בארון החד פעמי.

רק ארויח אם אעשה בהם שימוש יום יומי…

מה אומר לך נעמה את פשוט צודקת.

בדורות עָבַרוּ האִמהות היקרות שלנו לא ביקשו הרבה לדעת על חינוך.

לפי אינטואיציה אישית הם פעלו, על פי רגש אִמהי שהתגלה באותו דור.

 

אבל היום כשהדור שונה ובעקבות זאת גם הצרכים משתנים.

ישנה יותר מודעות, ישנו רצון יותר לדעת, לקבל כלים להתמודד.

איך אוהבים ילד מאתגר, וכיצד מקשיבים למתבגר.

איך מכילים ומתי מעצימים, 'וזמן איכות' מחולל הפלאים.

ועוד כֵּלִים מִכֵּלִים שונים, וכולם אהובים ונכונים.

ואִמהות ששות ושמחות, נרגשות ומתלהבות מכל כלי שמתגלה.

מה הם לא תעשינה שבנם יפרח ויתעלה, יתייצב ויתמלא?!

הכלים הללו שבדורנו הוצרכו מאוד.

הם מתנה משותפנו השלישי הבורא יתברך.

ורצונו ודאי שנקנה אותם ונשתמש בהם.

אך לא! הם לא כלים חד פעמיים.

הם אמיתיים וקבועים והשימוש בהם הוא רב ותמידי.

העקביות והבהירות יאריכו ימיהם של אלו הכלים.

אי אפשר שביום ראשון נקשיב לבת, ושבועיים אחר כך נתעלם.

אסור שנאמר לילד אני אוהב אותך 3 פעמים ביום, ומאז הוא רק יכול לשמוע זאת בחלום.

איננו יכולים להכיל מקרה אחד ולהצליף בעשרה שיבוא אחריו.

אומר רבי ישראל אברג'ל שליט"א: החינוך הוא לא אילוף, החינוך הוא הולדת רצון.

ההולדה היא תהליך ארוך ומתמשך – ואם עושים זאת נכון, בצורה עקבית ויציבה, מגיעים לתוצאות בטוחות וחזקות.

אל תיבהלו אִמהות יקרות איננו צריכות להיות מושלמות.

מותר לטעות, זה קורה, אנחנו גם מתמודדות.

אבל כשיודעים מה התכלית ולאן פנינו מועדות.

אז הטעויות הופכות להיות חד פעמיות (תיזהרו החד פעמי עכשיו עולה ביוקר).

והכלים הנחוצים יהיו השימושיים בקביעות, היציבים והחזקים.

נעמה, התקשרתי אליך ולא היית זמינה.

אל תדאגי לא חיכיתי לעוד הזמנה.

רק לומר לך שהכל היה משובח וטעים, והכי הכי שמחתי מהכלים!