הלימוד היום מוקדש לרפואת יורם יוסף חיים בן לידיה

הלימוד היום מוקדש לזכות חן בת רבקה

דבר ה' הוא המציאות היחידה

פרשת בשלח

באחד מסבבי הלחימה בדרום, עת ירו אויבינו אלפי רקטות לעבר יישובים בדרום הארץ, העיר נתיבות הייתה ממש תחת אש, מדי יום ביומו בימים ובלילות נשמעו אזעקות עולות ויורדות. תהילות לה' יתברך שלא עזב חסדו מבניו אהוביו, בניסים ונפלאות הופרה עצת אויבינו, וכמעט שלא היו נפגעים בגוף, אך בנפש רבו הפגיעות, ומפלס החרדה עבר את הקו האדום העליון.

משפחות רבות חיפשו מפלט אצל קרובי משפחה במרכז הארץ, או אצל יהודים טובים שנחלצו חושים כדי לעזור לאחיהם הנתונים תחת מתקפה מתמשכת. ובתוך כל החרדות והפחדים נשמע קול צלול וברור של מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א שהזהיר והתריע שיש סכנה גדולה ועצומה לאין ערוך מסכנת המלחמה, והיא סכנת הבטלה והשעמום של צעירי הצאן, ובפרט אם חלילה יש אמצעי תקשורת במקומות האירוח.

וכה אמר הרב: כאשר ההורים מקרינים ביטחון בה' יתברך, וגם בזמן האזעקות הם משדרים רוגע ושלוה, רוב הסיכויים שילדיהם לא יפתחו חרדות. הדבר החשוב ביותר בתקופה זו הוא להקפיד על מסגרת רוחנית מחייבת של תפילות ולימוד תורה גם בבית, שהילדים הצדיקים יפנימו שבכל מצב אנו עבדי ה' העושים את רצונו באהבה ובשמחה.

אך כאשר הילדים נמצאים ללא מסגרת רוחנית והם חלילה נחשפים אצל הדודים או המארחים לתקשורת טמאה, ברור שיגרם להם נזק בלתי הפיך, שגם בשוך הדי הקרבות לא יחלוף!

עלינו להפנים – אפשרות אירוח שהיא בעייתית מבחינה רוחנית, היא פשוט לא קיימת!!! לנגד עיניו של יהודי עובד ה' יש רק דבר אחד, והוא דבר ה'. וכל דבר שאינו לרצון ה', נמחק מהמציאות.

בעינינו ראינו שכל אלו שחשבו שלהם זה לא יקרה, וקצת חשיפה לתקשורת לא תזיק, גילו לצערם הרב שהם ברחו מן הפח אל הפחת… לאחר המלחמה ילדיהם לא חזרו למסלול הלמידה הרוחני, כי הם נפגמו בהבלי העולם הזה, דמיונותיו ותעתועיו. ואותם הורים אחראים שהתייחסו לדברי הרב ברצינות, ושמרו על קדושת המחנה בכל זמן, זכו לראות כיצד חרדות המלחמה חלפו ונעלמו, וילדיהם הטהורים חזרו ללימודם בשמחה ובמשנה מרץ.

בהקשר זה שהמציאות נקבעת רק לפי רצון ה' נאיר נקודת אור מתוך הספר הקדוש "אמרי נועם":

כשעם ישראל עמדו לפני ים סוף בצאתם ממצרים, סערו גליו עד מאוד, כמו שנאמר: "ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה". ברור שמי שיחליט להיכנס לים סוער שכזה, מאבד את עצמו לדעת. לכן כשציוה ה' את משה רבנו: "דבר אל בני ישראל ויסעו", פחדו כולם להיכנס לתוך הים הסוער.

כולם פחדו חוץ מאיש אחד – נחשון בן עמינדב משבט יהודה. נחשון שמע את מצות הבורא מפי משה עבדו – "דבר אל בני ישראל ויסעו", והחליט בנחישות רבה ["נחשון" מלשון נחישות] לקיים אותה ללא היסוס. באומץ אדיר ומתוך מסירות נפש עצומה הוא קפץ לתוך הים הסוער והתקדם פנימה לעומק הים. רק כאשר הגיעו המים לחוטמו, הואזעק לה' מקירות ליבו: "הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש", ואז בזכותו נעשה הנס והים נבקע ונהפך ליבשה.

הרבי מליובאוויטש זיע"א מסביר, שמה שמשך את נחשון בן עמינדב למסור נפש, היא הדרשה הראשונה שהוא שמע מפי משה רבנו. כשהקב"ה נגלה למשה רבנו בסנה והטיל עליו את השליחות הקדושה לגאול את עם ישראל ממצרים, הקב"ה אמר לו: "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה". כלומר, לאחר שתוציא את עם ישראל ממצרים תגיעו להר סיני כדי לקבל את התורה. את המסר הזה מסר משה רבנו לעם ישראל כבר במפגש הראשון, בהיותם משועבדים במצרים.

גם נחשון בן עמינדב שמע זאת, והבין מתוך הדברים שלאחר יציאת מצרים היעד הבא הוא הר סיני! לכן כשהוא ראה את ים סוף מפריע באמצע המסלול להר סיני, הוא הסיק שמכיוון שבתכנית האלוקית שנמסרה מפי משה רבנו ים סוף כלל לא נזכר, הוי אומר שים זה אינו אמיתי כלל אלא רק דמיון בעלמא, ואין לו שום כוח ויכולת למנוע את ההתקדמות לעבר הר סיני.

והגם שנחשון בודאי ראה לפניו את הים הסוער, בכל זאת האמין בכל מאודו שהכל בטל לפני הקב"ה, ומבחינתו הים אינו קיים כלל, ולכן נכנס לתוכו ללא כל היסוס. נחשון הרגיש באופן המוחשי ביותר את בחינת "וכולא קמיה כלא חשיב", כלומר, הכל לפני הקב"ה אינו נחשב למאומה וכאין ואפס ממש, וכל מה שנראה לנו כמציאות אמיתית אינו אלא דמיון בעלמא, ובודאי שאין לו כוח ויכולת להפריע, וכל שכן למנוע, את מימוש הרצון האלוקי.

ואכן, כפי שחשב נחשון בן עמינדב כן היה, וכאשר קפץ למים, התבטל הים ממציאותו ונהפך ליבשה, וכל עם ישראל עברו בתוכו, והתברר לכולם שאף דבר בעולם אינו יכול לשמש כמחיצה ומניעה בפני הרצון של ה' יתברך.

מהנהגתו של נחשון בן עמינדב עלינו ללמוד, שאף דבר בעולם אינו יכול באמת להפריע ליהודי לעשות את מה שהקב"ה רוצה ממנו, כפי שציוה אותו בתורתו הקדושה או כפי שמורים לו הצדיקים האמיתיים, כיון שהמציאות האמיתית היחידה שקיימת בעולם, זו מציאותו של הקב"ה, וכל שאר הנמצאים אינם אלא דמיון בעלמא. ובודאי שאין להם שום כוח למנוע את קיום רצון הקב"ה בעולמו. ולכן כשיהודי יעשה את שלו בהתמסרות גדולה, ולא יתפעל כלל מכל מיני מפריעים ומונעים למיניהם הנקרים בדרכו, אלא יהיה מרוכז אך ורק בקיום הרצון האלוקי – במו עיניו יראה איך כולם יתבטלו כליל.

בהקשר לזה, מספרים שפעם ביקש הרבי מליובאוויטש זיע"א לזכות את אחד מחסידיו להיות שליח באחת הקהילות היהודיות בעולם. כשסיפר זאת החסיד לאשתו, היא לא קבלה זאת בשמחה, וטענה שקשה לה לעזוב את המקום שבו הם מתגוררים כעת, וגם כיצד ידאגו לחינוך ילדיהם היקרים באותה מדינה, ועוד כל מיני טענות וסיבות מדוע אינה רוצה למלא את בקשתו של הרבי.

בסופו של דבר ישבו החסיד ואשתו, וכתבו לרבי שלמרות שהם "מאוד רוצים" לבצע את שליחותו הקדושה, אך עקב בריאותו הרופפת של החסיד אשר סובל ממכאובים שונים בגופו, לכן הם "נאלצים" לבקש מהרבי להעביר את השליחות למישהו אחר. הרבי, אשר שום דבר לא נעלם מעיני הבדולח הקדושות שלו, הבין היטב מה מסתתר בין השורות של המכתב, והשיב להם: חשבתי שתבקשו את ברכתי להתרפאות מכל החולאים והמכאובים, כדי שתוכלו לבצע את שליחותי בשמחה ובטוב לבב. תמיהה היא בעיני, שהינכם מעדיפים להישאר חולים ומיוסרים, ובלבד שלא לבצע את השליחות…

בתשובה זו ביקש הרבי ללמד אותם, שכאשר צדיק מטיל על אדם שליחות מסוימת, בודאי הוא ראה ברוח קודשו את כל העיכובים והמניעות שעשוי הוא להיתקל בהם בדרכו, ומראש הצדיק כבר דאג לסדר לו את הכל. אם אותו אדם יגש ללא היסוס לבצע את רצונו של הצדיק, מיד יראה כיצד כל המניעות מתבטלות לפניו כליל, והיו כלא היו.

תורת חסד

פרשת יתרו

דבר ה' הוא המציאות היחידה

פרשת בשלח

קדושת התפילין

פרשת בא

הכרת הטוב – יסוד היהדות

פרשת וארא

מבצע!
זמירון – נועם השבת
15.00100.00
מבצע!
לוח שנה ה'תשפ"ב מהודר
9.00
מבצע!
מארז (USB) שלוש ב 99 ש"ח
99.00
מבצע!
מסילות אל הנפש • כרכים בודדים
30.00
מבצע!
חלב הארץ – חלק ו'
25.00