מדוע יום הולדתו של צדיק הוא יום חג בכל העולמות?

אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א מדבר על כך בספר "בצור ירום":

נאמר: "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים".
פסוק זה נאמר על אדם הראשון, שהיה בעל נשמה כללית. ומהי 'נשמה כללית'?
נשמה כללית זו נשמה של אדם גדול, שמקיפה וכוללת איתה מיליוני נשמות.

למשל, משה רבינו הייתה לו נשמה כללית. כל בני ישראל היו תלויים בו.
גם לרבי מליובאוויטש הייתה נשמה כללית. היו תלויים בו – בנפש שלו, מעל עשרה מיליון יהודים.
כל נשמה גדולה שתלויים בה מאות אלפי בני ישראל נקראת כללית,
אבל נשמתו של אדם הראשון הייתה הכי כללית, כי בו היו תלויים כל התולדות שיבואו במשך כל הדורות.

באחת משיחותיו של רבי דובער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, אמר כך:
כשבית הדין הגדול של מעלה גוזר על נשמה כללית לרדת לעולם הזה, בזמן מסוים ואצל הורים מסוימים,
קובע בית הדין הגדול של מעלה היכל מיוחד לאותה נשמה כללית.
באותו היכל קובעים מתיבתא של נשמות הצדיקים,
והנשמה הכללית שעומדת לרדת למטה היא ראש המתיבתא, ולומדת תורה ברבים לפני נשמות הצדיקים.

כשמגיע הזמן לירידת הנשמה למטה, באות כל הנשמות הכלליות ונשמת משה רבינו בראשן,
לברך את הנשמה הכללית בהצלחה בעבודתה הכללית ומבטיחות לה עזר וסיוע בעבודה זו.

זו הסיבה שיום ההולדת של צדיק, וביחוד של נשמה כללית, הוא חג בכל העולמות ועת רצון.
הקב"ה שמח כביכול בשמחה גדולה, וכל המשתתפים בשמחה גדולה זו נהנים משולחן גבוה,
מסעודת המצווה שלמעלה בגן עדן העליון ובגן עדן התחתון.

(עפ"י מסילות אל הנפש תש"פ, פרשת פינחס הערה 21)