הסכם יששכר וזבולון

מי היו יששכר וזבולון?

האחים 'יִשָּׂשכָר' ו'זְבוּלוּן' היו שניים מתוך 'שנים-עשר השבטים', בניו הקדושים של יעקב אבינו, שמהם יצאו שבטי ישראל הנקראים בשמותיהם.

לפי המתואר והנרמז בפסוקי התורה, בברכות יעקב לבניו, ובברכות משה רבנו לשנים עשר שבטי ישראל – בני שבט יששכר נועדו להיות 'יושבי אוהלים', כלומר לעסוק בעיקר בלימוד התורה הקדושה, ולשאת בעול התורה במסירות יומם ולילה, כחמור הנושא בעול.

ואילו בני שבט זבולון נועדו לשכון סמוך לחוף הים, ועיקר עיסוקם ביציאה למסחר בספינות בים, ובאיסוף אוצרות טבע מקרקעיתו, ועל ידי כך תהיה פרנסתם מצויה בשפע.

מה המקור בתורה להסכם יששכר וזבולון?

חז"ל כתבו בפירוש הפסוקים שיששכר וזבולון ערכו שותפות ביניהם: שבט זבולון יעסוק במסחר, וידאג לספק גם את צרכיהם של שבט יששכר, וכך יוכלו הם לשבת ולעסוק בתורה. הדבר נחשב לזכות גדולה עבור שבט זבולון, ולכן ברכתו קדמה בתורה, שכן 'תורתו של יששכר, על ידי זבולון היתה' (רש"י על דברים לג, ח).

ואכן בגמרא במסכת סוטה מסופר על השותפות שנערכה בין שמעון לבין עזריה אחיו שפרנסו, וכן על השותפות בין רבי יוחנן שלמד בזכות התמיכה שקיבל מבית הנשיא.

מה המקור ההלכתי להסכם?

בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן רמו, סעיף א) פסק להלכה: 'כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה… שנאמר והגית בו יומם ולילה. ומי שאי-אפשר לו ללמוד, מפני שאינו יודע כלל ללמוד, או מפני הטרדות שיש לו – יספיק לאחרים הלומדים'.

כלומר: מי שאינו יכול ללמוד בעצמו כראוי, ידאג לספק את צרכי הפרנסה של לומדי תורה.

והרמ"א הוסיף על כך שם והדגיש: 'ותחשב לו כאילו לומד בעצמו'.

והוסיף עוד הרמ"א והביא מדברי בעל ה'טור', המתייחס במפורש לעריכת הסכם: 'ויכול אדם להתנות עם חבירו, שהוא יעסוק בתורה, והוא ימציא לו פרנסה, ויחלוק עמו בשכר'.

כלומר: עריכת 'הסכם יששכר וזבולון' יוצרת שותפות מלאה בן הצדדים, הן בלימוד עצמו והן בשכרו.

מהי מהותו של ההסכם? האם ניתן למכור שכר רוחני?

מהות ההסכם איננה 'מכירת זכויות' או 'מכירת שכר רוחני' – אלא הסכם של שותפות בעצם הלימוד העתידי.

בזכות התמיכה בלומד, ומכיון שנמנע ממנו ללמוד בעצמו במידה כזו, מחשיב הקב"ה לתומך, כאילו למד זאת בעצמו, ובהתאם לכך מקבל את שכרו.

ואכן ניתן לעשות זאת אך ורק בלימוד תורה. אך בשאר דברים, אין כל מקום ואפשרות ל'מכירה' של מצוות או עבירות מאדם אחד לחברו.

איך עושים בפועל הסכם יששכר וזבולון?

לאחר שהצדדים מביעים את רצונם לערוך שותפות של יששכר וזבולון ביניהם, נהוג לכתוב חוזה, בו מפורטים פרטי ההסכם, ועליו חותמים שני הצדדים.

האם ניתן לערוך את ההסכם ללא חוזה?

עקרונית אין חובה לערוך חוזה כתוב עבור 'הסכם יששכר וזבולון', אלא מספיק לסכם ולהתחייב על כך בדיבור.

הסיכום בעל-פה נחשב בר תוקף ומספיק כדי לחייב את שני הצדדים, שכן לא מדובר בדיני ממונות אלא בשותפות רוחנית שעיקרה כלפי שמיים.

אמנם, למעשה נהוג בדרך כלל לערוך חוזה כתוב, על מנת לשוות להסכם תוקף מוחשי וברור, וכדי למנוע שכחה או חוסר בהירות.

מה סכום התרומה לשותפות בהסכם יששכר וזבולון?

אין קביעה מוחלטת על סכום מסוים. אך הסכום אמור להיות כזה שיאפשר לאברך לשבת וללמוד תורה בלי דאגות.

במוסדות 'המאיר לארץ' נהוג לתמוך לפחות בסכום של 1,800 ₪ עבור חודש לימוד של אברך, כשותפות 'יששכר וזבולון' עם אחד מאברכי הכוללים של המאיר לארץ.

ניתן לפרוס את הסכום לתשלומים, ומוסדות המאיר לארץ יעבירו עבורכם את כל הסכום לאברך מראש.

מה מיוחד בהסכם יששכר וזבולון עם מוסדות המאיר לארץ?

כמה מעלות נפלאות ייחודיות ונדירות קיימות בחתימת הסכם שותפות 'יששכר וזבולון' עם אברכי הכוללים של 'מוסדות המאיר לארץ', ולהלן נמנה את העיקריות שבהן:

במוסדות 'המאיר לארץ' מתקיימים מספר כוללי אברכים, העומדים כולם בראשותו ובהכוונתו של ראש המוסדות מו"ר הרב ישראל אברג'ל שליט"א. בכוללים לומדים אברכים רבים בני תורה ויראי שמים, המקדישים את עיקר זמנם, כוחם ומרצם ללימוד התורה הקדושה, ועוסקים בשקידה בכל מקצועות התורה. בראש של הכוללים ניצב לתפארה כולל ומכון לרבנות ודיינות, ממנו יצאו מורי הוראה ורבני קהילות לכל רחבי תבל.

בנוסף לכך, תלמידי החכמים ואברכי הכולל עוסקים בלימוד והעמקה בתורתו המופלאה, המאירה והנדירה של אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א, בהוצאתה לאור עולם בהידור רב, ובהפצת אורה לעם ישראל במעל 150 מדינות ברחבי העולם.

בכל הזכויות העצומות האלו אתם זוכים להיות שותפים מלאים על ידי חתימת 'הסכם יששכר וזבולון' ונתינת התמיכה המאפשרת את המשך לימודם ותורתם של אברכי המוסדות.

יתרון נוסף הוא בנוחות. ניתנת לכם האפשרות לפרוס את סכום השותפות לתשלומים, והנהלת 'מוסדות המאיר לארץ' תבצע עבורכם את העברת הסכום המלא לאברך מראש.

האם יש תקופת זמן מינימלית עליה יש להתחייב כדי לערוך את ההסכם?

כמו בסכום התרומה, גם לגבי תקופת הזמן – יש להשתדל להעניק ללומד התורה את הרוגע הנפשי והכלכלי שהוא זקוק לו לצורך הלימוד. לפיכך, מומלץ לקחת תקופת זמן מכובדת, ולא חודש אחד בלבד. נהוג בדרך כלל לערוך הסכם לשנה אחת לפחות. נתינה חד פעמית או מזדמנת נחשבת כהחזקת תורה כללית, אך אינה יכולה להיחשב כשותפות יששכר זבולון מלאה.

כאמור, ניתן לפרוס את הסכום לתשלומים, ומוסדות המאיר לארץ יעבירו עבורכם את כל הסכום לאברך מראש.

האם ניתן לנכות את סכום ההתחייבות החודשית מכספי מעשרות?

אכן, אין מניעה לנכות את הסכום ולהחשיב את התמיכה כנתינת מעשרות, מכיון שהתומך אינו מקבל שכר גשמי בתמורה לתמיכתו, אלא רק שכר רוחני בעולם הבא (שו"ת חלקת יעקב).

נוסף לכך, כפי שהתבאר לעיל, מהות ההסכם איננה מכירת זכויות, כי אם שותפות בלימוד עצמו, ולכן מובן שאין כל מניעה בנתינת תמיכה זו מכספי מעשרות (מנחת אשר).

מי יכול להשתתף בהסכם יששכר וזבולון?

כל מי שאין באפשרותו להקדיש את עיקר זמנו ומרצו ללימוד התורה, ונאלץ להסתפק בקביעות עתים לתורה, אך יש באפשרותו לתמוך באדם אחר שעיקר זמנו מוקדש ללימוד תורה – יכול וראוי שיעשה שותפות כזו.

האם גם אשה יכולה לערוך הסכם יששכר וזבולון?

אכן. האפשרות להשתתף בהסכם אינה תלויה בחובתו האישית של התומך בלימוד תורה. ולכן אשה שיש לה כספים השייכים לבעלותה הבלעדית, יכולה לערוך הסכם יששכר וזבולון ולתמוך בלומדי תורה מכספים אלו. בכספים המשותפים לה ולבעלה, יש לקבל מראש את הסכמת הבעל.

וכל זאת בנוסף לנאמר בגמרא (ברכות יז, א. סוטה כא, א), שאשה זוכה בעצמה בשכר לימוד תורה. על ידי שתומכת בבעלה ההולך ללמוד תורה, ומגדלת את בניה ללימוד תורה, דואגת למילוי צרכיהם שיאפשרו לעשות זאת בנחת וברוגע, ממתינה להם בבית, ומעודדת אותם בכך – הלימוד נזקף לזכותה, היא נחשבת שותפה מלאה בתורתם.

האם חובה לסכם במפורש על השותפות, או שעצם התמיכה נחשבת כנטילת חלק בלימוד?

בענין זה ידועה שיטת רב האי גאון (הובאה בשו"ת מהר"ם אלשקר, סימן ק"א), שלדעתו ענין יששכר וזבולון הוא עצם התמיכה בלומדי תורה, והדבר מתקיים בכל מקרה, גם כאשר לא ערכו התחייבות והסכם מפורש ביניהם.

אך מלשן הרמ"א בשולחן ערוך (שהובאה לעיל), מובן שהענין מתקיים דווקא כאשר התנו וסיכמו במפורש מראש.

מה ההבדל בין תרומה רגילה לשותפות יששכר וזבולון?

בכל תרומה למוסדות תורה וחסד זוכים לקיים את מצות הצדקה בהידור, ולקחת חלק במצוות רבות.

אך ב'הסכם יששכר וזבולון', מקבלים שותפות מלאה ובעלת תוקף הלכתי בלימוד התורה של הלומדים, ובכל הזכויות הרוחניות העצומות שבו.

רבים מגדולי ישראל שיבחו את את גדול מעלתה וחשיבותה של שותפות כזו, ואת גודל הזכות שיש בה לתומכי התורה.

וכפי שכתב בעל ה'כלי יקר' בפירושו (דברים מ, יח): 'כי זבולון העוסק בפרקמטיא (- במסחר), ונותן לתוך פיו של יששכר – אין לך צדקה גדולה מזו… המחזיק ידי לומדי תורה ­­– אין לך צדקה כמותה'.

האם ניתן לערוך הסכם יששכר וזבולון גם עם לומד שמצבו הכלכלי טוב ואינו נחשב עני?

לדעת רבים מהפוסקים (ובהם האגרות משה) אין כל מניעה לערוך הסכם כזה גם עם מי שאינו נחשב עני, כיון שהתמיכה נועדה להסיר מטרדות הפרנסה של הלומד, ולאפשר לו לימוד רציף ורגוע.

האם ניתן להתחרט ולבטל את השותפות לאחר ביצוע ההסכם?

כתבו הפוסקים (המהרש"ק, המנחת יצחק) שמי שהתחייב בהסכם יששכר וזבולון, אפילו בעל־פה וללא עריכת שטר, מחויב לעמוד בדבריו לאורך התקופה שנקבעה, ואינו יכול לחזור בו חד-צדדית. במקרה שאירע שינוי חריג במצב, ישאל רב כיצד לנהוג.

האם ניתן להשתתף עם יותר מלומד אחד?

בוודאי. לא רק שאין הגבלה על מספר הנתמכים, אלא 'כל המרבה – הרי זה משובח'. מצוה גדולה להרבות בתמיכת לומדי תורה ככל יכולתו, ובעריכת ההסכם עימם יזכה לשותפות מלאה בלימודו וזכויותיו של כל אחד מהלומדים.

לאחר ביצוע ההסכם עם תורם אחד, האם יכול הלומד לערוך 'הסכם יששכר וזבולון' נוסף עם תורם אחר, או שזכויותיו כבר 'נמכרו'?

אכן. הלומד רשאי לערוך הסכם נוסף עם תורם אחר, שאף הוא יהיה שותף עמו בלימודו. והתורם השני אינו יכול לחזור בו מן ההסכם, גם אם לא ידע מראש על ההסכם שנעשה עם התורם הראשון.

במקרה כזה, כל תורם זוכה בחלק משכר הלימוד, בהתאם לגובה השתתפותו בתמיכה שאפשרה את הלימוד.

האם ניתן לכתחילה להשתתף עם תורם נוסף בסכום התמיכה של לומד אחד?

אכן ניתן להשתתף שני תורמים יחד. וכפי שהתבאר בתשובה הקודמת.

וכך ראוי לנהוג לכתחילה כאשר אין ביד התומך אפשרות לממן את כל סכום התמיכה מכספו.

האם ניתן להשתתף גם בזכויות הלימוד שנלמד לפני ההסכם?

לא. ההסכם חל רק על העתיד, אך אינו יכול לחול 'למפרע' על זכויות הלימוד שנלמד בעבר.

וכפי שכתב הרמ"א בהמשך לדבריו שהובאו לעיל: 'אבל אם כבר עסק בתורה, אינו יכול למכור לו חלקו, בשביל ממון שיתן לו'.

ובגמרא במסכת סוטה (כא, א) מסופר על האחים שבנא והלל. שהלל הזקן למד תורה מתוך הדחק, ואילו שבנא התעשר. לאחר מכן בא שבנא להלל והציע שידאג לפרנסתו, בתמורה למחצית שכר התורה שכבר למד. ואז יצאה 'בת קול' משמיים וקראה על כך את הפסוק (שיר השירים ח, ז): "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה – בוז יבוזו לו".

האם הלומד מפסיד מזכויותיו כתוצאה מההסכם?

בשאלה זו מצינו דעות שונות.

יש שכתבו שבעריכת הסכם יששכר וזבולון, שכרו הרוחני של הלומד נחסר, בהתאם לחלק השכר שמקבל התומך (מהר"ם גלאנטי, הנצי"ב). ואף לשיטה זו ראוי לעשות הסכם כזה, כאשר זוהי הדרך היחידה של התלמיד חכם להמשיך ללמוד תורה ולפרנס את משפחתו.

אך רבים וגדולים (ביניהם: אור החיים הקדוש, החיד"א, ובעל ה'הפלאה') כתבו בפשיטות שהשכר הרוחני אינו מתחלק ונחסר כלל, אלא הן הלומד והן התומך בו, מקבלים שכר שלם. והמשילו זאת למי שמדליק נר מנר, שהנר הראשון אינו חסר כלום, ובשניהם בוערת להבה שלימה.

ויש שכתב שבכל אופן אין מקום לעיסוק בשאלה זו, כי ואין לנו יכולת להשיג ולחשב באופן מדויק את דרכיו של הקב"ה, והאופן בו נותן את שכרו של כל אחד. והדבר גם תלוי לפי כוונת האדם, שלפעמים ה'יששכר' עלול להתעצל בלימודו או ללמוד שלא לשם שמיים, ואילו ה'זבולון' נותן את תמיכתו במסירות ומתוך כוונה טהורה, ולפעמים להיפך, ו'הכל לפי רוב המעשה' (מנחת אשר).

האם התומך בלומדי תורה במסגרת הסכם יששכר וזבולון, יוצא בכך ידי חובת לימוד תורה, ופטור מלימוד בעצמו?

בוודאי שההסכם אינו פוטר מלימוד תורה.

כל יהודי מחוייב בלימוד תורה ועליו לקבוע עתים לתורה, ולעסוק בתורה בכל רגע פנוי. ובדבר זה על כל אחד לבחון את אפשרויותיו, ובהתאם לנפסק בהלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך.

גם מי שזמנו דחוק ביותר, עליו ללמוד לפחות 'פרק אחד שחרית (- בשעות היום) ופרק אחד ערבית (- בשעות הלילה)', כנאמר בפסוק (יהושע א, ח): "והגית בו יומם ולילה".

בנוסף, ללא לימוד תורה קבוע, אין אפשרות לרכוש את הידע הנדרש כדי לקיים את מצוות ודיני התורה כראוי, כנאמר בגמרא (קידושין מ, ב): 'גדול תלמוד שמביא לידי מעשה'.

מטרת ההסכם היא להוסיף על כך, מתוך חביבות התורה, כדי שייחשב כאילו הקדיש לכך את עיקר זמנו, וכדי לתמוך במי שזוכים לעשות כך בפועל.