ברכת הבנים
ברכת הבנים עם מו”ר הרב ישראל אברג’ל שליט”א
אשר יתפלל במיוחד להצלחת ילדיכם היקרים הי"ו
במשך כל השנה, ובפרט בעתות רצון וזמנים מסוגלים
כמנהג אבינו מו”ר הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א
לעמותה אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה
קטע ממאמר מיוחד בנושא חינוך הילדים עם ברכת הבנים
מאת מו"ר הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א (אמרי נועם, פרשת בא, מאמר א):
"…למעשה, למדים אנו מכל האמור, עד כמה חשוב שיהיה חיבור אמיתי בין ההורים לילדים, וההורים ישפיעו מקדושתם על ילדיהם. אסור שאבא ילך לתפילה או לשיעור, ואת ילדיו (אלו שהגיעו לגיל מתאים לכך) "ישכח" בבית. או אם כבר זכה האב והביא את ילדיו עימו לבית הכנסת, אסור שישב הוא ויתפלל או יקשיב לשיעור ואילו ילדיו יסתובבו בחוץ, אלא מוטלת עליו החובה לחבר אליו את ילדיו היקרים, להושיב אותם צמוד אליו, לפתוח לפניהם את הסידור וכו', ולעודד אותם בנחת ובסבלנות ובנועם להתפלל בשמחה ולהקשיב לשיעור.
כיצד יתכן שהאב הולך לעסוק בדברים העומדים ברומו של עולם, ואת הילדים הוא משאיר בבית או ברחוב לשחק ולהשתובב, ולפעמים גם לעשות מעשים מגונים, הרי כל המשכיות הקדושה של הבית תלויה בילדים הטהורים הללו, ואם עתה בהיותם קטנים לא יתרגלו בדרכי ומנהגי הקדושה, מאין ירכשו זאת בהמשך חייהם?!
על כן מוטלת חובה קדושה על ההורים לחבר אליהם את ילדיהם היקרים, ולשתף אותם בכל דבר של מצוה וקדושה שהם עושים, כדי שגם הילדים ינקו את דרך הקדושה מעת היותם קטנים ויתרגלו אליה, ועל ידי כן היא תקבע בעומק ליבם ולא יניחו אותה לעולמי עד, כמו שנאמר: "חנוך לנער על פי דרכו – גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב, ו).
ישנם אברכים המתמידים מאוד בלימודם ביום ובלילה, אלא שמרוב התמדה שוכחים הם להקדיש זמן מה בכל יום לשבת וללמוד עם ילדיהם היקרים בבית, אולם דבר זה הינו טעות חמורה, שהרי עיקר עניננו בעולם הוא להשאיר אחרינו בנים ישרים ותמימים, יראי שמים אמיתיים ותלמידי חכמים מופלגים, ודבר זה לא ניתן להשיג ללא השקעה מרובה מצד ההורים, והקדשת זמן ניכר בכל יום ויום ללמוד עם הילדים דברי תורה, מוסר ודרך ארץ.
כדי להצליח בענין חינוך הילדים ההורים חייבים להיות ערניים ביותר לכל מה שמתרחש עם ילדיהם ביום ובלילה, בבית, בכיתה ובשכונה. ההורים חייבים לדעת בדיוק היכן הילדים נמצאים, עם מי הם מתחברים ומה בדיוק הם עושים. וצריך לדעת שאסור להאמין לכל מה שהילד מדווח בענין זה, אלא צריך לבדוק את הדברים בברור.
פעם הגיע לבבא סאלי זיע"א ראש ישיבה מפורסם כדי לבקש עצה וברכה על ענין מסוים. לפני שיצא ראש הישיבה מאת פני הקודש הפתיע אותו הבבא סאלי בשאלה אשר לה הוא כלל לא ציפה: 'מה מצבם הרוחני של ילדיך היקרים, האם הם שקועים בלימוד ועסוקים בדברים שבקדושה?'.
אותו ראש ישיבה נפגע קצת מעצם השאלה של הרב, והשיב לאלתר שברוך ה' ילדיו מחונכים מאוד ויש להם הרבה יראת שמים. אך בבא סאלי לא הרפה ושוב שאל: 'האם אתה בטוח בכך, הרי כתוב "בנים לא אמון בם" (דברים לב, כ), זאת אומרת שאין להאמין בילדים בעיניים עצומות, אלא צריך לבדוק היטב מהו באמת מצבם הרוחני?'. כעת ראש הישיבה כבר ממש נפגע – 'וכי הרב לא מאמין בחינוך שנתתי לילדי', חשב בליבו.
אמנם לאחר שחזר ראש הישיבה לביתו שאלותיו הנוקבות של הבבא סאלי לא נתנו לו מנוח ולכן החליט לבדוק את הדברים לעומק, ואכן, כשהחל לעשות זאת מצא הרבה "הפתעות" שאפילו לא עלו על דעתו. פתאום התברר לו שבאמת ילדיו עסוקים גם בדברים לא רצויים וכנראה שהוא לא הבחין בכך מחמת שלא היה ערני, אך הבבא סאלי בעניו הטהורות כבר ראה הכל ורמז לו על כך".