הרב יורם אברג'ל

אבינו מורנו ורבנו עטרת ראשנו – הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א

הרב יורם אברג'ל – "אבא של כולם"

אבינו מורנו ורבנו הגאון הקדוש הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א. יחיד בדורו באהבה שרחש לכל יהודי באשר הוא, מכל חוג ועדה, קטון כגדול, ובכל הזדמנות.

רבנו זיע"א היה ענק שבענקים. מעיין נובע של תורה עתיקת יומין, בנגלה ובנסתר. כל רז לא אניס ליה ושבילי רקיע נהירים לו, כל הליכותיו והנהגותיו קודש קדשים. למרות כל זאת חי חיי פשטות וענווה. כל יהודי באשר הוא התקבל על ידו בהארת פנים עצומה, תוך שהוא מרעיף עליו כבוד ואהבה ללא גבול ומידה. כולם הרגישו בניו, ואף הוא ראה בעצמו "אבא של כולם".

אין פלא שהתקיימו בו דברי חז"ל: "איזהו מכובד? המכבד את הבריות!". כלל ישראל רואים בדמותו הפלאית והמכבדת, דמות מכובדת ונערצת לאין חקר. גם לאחר עלייתו לשולחנו של מלך מלכי המלכים, ההתקשרות אליו ולתורתו נמשכת ביתר שאת וביתר עוז. אור קדושתו ממשיך להאיר לארץ ולדרים באור יקרות.

ראשית דרכו של הרב יורם אברג'ל

הרב יורם אברג'ל זיע"א נולד וגדל בבית של תורה וקדושה, לצד תמימות ופשטות מדהימה. סבו, רבי מאיר אברג'ל זצ"ל היה מוכר כדמות תורנית מוערכת ונערצת. הוא היה קרוב ומקושר לבבא סאלי זיע"א.

הוריו הצדיקים – רבי חנניה והרבנית רינה, עלו ממרוקו. הם התיישבו במושב "ברוש" שבין נתיבות לאופקים, שם גידלו את משפחתם הברוכה.

כל חפצם ושאיפתם של רבי חנניה והרבנית רינה היה לחנך את ילדיהם לתורה ולקדושה. לשם כך טרחו ועמלו רבות עד מסירות נפש ממש לסייע בהקמת תלמוד תורה חב"די במושב. זאת בכדי להעניק לילדיהם חינוך יהודי על טהרת הקודש.

בבית ספר זה, "אוהל יוסף יצחק", התחיל רבנו את דרכו בתורה ובחסידות. כבר אז בלט בשקדנותו ובמידותיו הנאצלות. חברי ילדות מספרים, שכשכל הילדים שיחקו כדורגל, יורם מיכאל היה מנצל את הזמן ללמוד ולהחכים. כאשר ארע שהמחנך נעדר, יורם מיכאל העביר את השיעורים במקומו, בטוב טעם ובלשון לימודים.

השקעתו העצומה יחד עם כישרונותיו הברוכים נשאו פירות קודש הילולים. בהיותו כבן 11 כבר היה בקיא בכל התנ"ך עם טעמי המקרא, ושלט בבהירות בש"ס משניות.

סולם העלייה

מתלמוד תורה חב"ד המשיך רבנו אל ישיבת בני עקיבא 'בית יהודה' בכפר מיימון. גם שם עשה חיל והצליח מאוד. אך מהר מאד מצא את שאהבה נפשו בישיבת "חברון" הקטנה בירושלים. שם שקד ימים ולילות בשיטת הלימוד הישיבתית, ורכש ידיעה רחבה ועמוקה בש"ס כולו. רבותיו אהבוהו וקרבוהו מאוד, ביודעם ששקידתו העצומה יחד עם מידותיו הנעלות מייעדות אותו לגדולות ונצורות.

בישיבה גדולה המשיך רבנו את העפלתו הרוחנית והתורנית בישיבת "הנגב" בנתיבות. חוסו בצילו של מרן הגאון הגדול הרב יששכר מאיר זצוק"ל. שם בלט בגאונותו ובשליטתו הנפלאה בכל חלקי התורה. רבו שלח אותו למסור שיעורים בנתיבות וסביבתה. מאז ועד אחרית ימיו מסר רבנו מאות שיעורים, בכל מקצועות התורה ובכל רחבי הארץ. בעקביות ובמסירות, בגאונות ובמתיקות.

בהגיעו לפרקו, נשא את הרבנית גאולה לבית דדון. יחד קבעו את משכנם בעיר נתיבות, בקהילה של ישיבת הנגב. בתחילה המשיך רבנו ללמוד בכולל דיינות במסגרת הישיבה. בהוראת הרב יששכר, עבר ללמוד בכולל הוראה בנשיאות רב העיר שדרות – רבי דוד בר-חן זצ"ל.

הגאון הרב אריה גמליאל זצ"ל סיפר שבהסעה לשדרות הלוך וחזור היה רבנו מסכם באוזני האברכים סימנים שלמים בשולחן ערוך, עם פסיקות הרמ"א ונושאי כליו של השולחן ערוך, והכל בעל פה ובבהירות נפלאה.

כוח ההתמדה

מורינו ורבנו הרב ישראל אברג'ל שליט"א מספר שאביו העיד על עצמו שאת בקיאותו המופלאה השיג על ידי התמדה ועשרות חזרות, ולא מכוח זיכרון נדיר.

כך מתאר מורינו ורבנו הרב ישראל שליט"א את ההתמדה העצומה של אביו: "אבא היה מגיע הביתה לקראת השעה אחת עשרה בלילה, לאחר סבב של שיעורים ברחבי הארץ. כולנו כבר היינו רדומים. אמי הצדקנית הייתה מקבלת את פניו, הוא היה יושב אתה, משמח אותה והולך לישון. אבל לא להרבה זמן, כי בשתיים בלילה האור בסלון כבר היה נדלק. אבא היה מכין קנקן של תה, עוטף אותו בשתי מגבות, ומתחיל את סדר לימודו. אין מילים לתאר את המתיקות והנעימות שהייתה מתפשטת בחלל הבית מקול התורה שנלמדה במסירות נפש. תורה שנלמדה בעמל ויגיעה שאין לה אח ורע".

משפחתו

במשך השנים נולדו לרבנו ולרבנית גאולה שישה ילדים, שזכו לגדול ולהתחנך בבית מיוחד זה בצילו של אביהם הגדול.

עם כל פעילותו הענפה של רבנו למען הכלל – במעט הזמן הפרטי שנותר לו הנחיל לילדיו את דרכו בחינוך אוהב, בנעימות ובחביבות, אך ללא פשרות.

ביתו של רבנו מספרת שבילדותה, בתקופה בה רבנו היה שב לביתו בשעת ליל מאוחרת ויוצא ליומו העמוס לפנות בוקר, מצאה יום אחד ממתק קטן על שולחנה ולצידו מכתב:

"בתי היקרה והאהובה מאוד! היה לי הרבה שמחה ועונג לפתוח את הילקוט שלך ולהתרשם מהשקעתך בלימודים. לראות את הכתב היפה שיש לך ואת הסדר במחברות. כל הכבוד!"

רבנו היה מעיר את בניו לתפילה בשעת הנץ החמה בנחת ובעדינות. הוא היה יושב לידם, מעודד ומבדח אותם, וכך מעורר אותם בסבלנות אין קץ.

לעומת ימי השבוע בהם כמעט ולא נותר בידיו של רבנו זמן לשהות בביתו לצד משפחתו – בסעודות השבת לרוב לא הוזמנו אורחים מבחוץ. שעות אלו הוקדשו לבני הבית בלבד. במהלך הסעודות היה רבנו משקיע בקשר עם ילדיו ובהמשך עם נכדיו ונכדותיו. היה מדבר איתם דברי תורה, מזמר איתם זמירות שבת באריכות ובנחת.

כך גידל רבנו דור ישרים מבורך שזכה לחינוך וחום משפחתיים, לצד מסירות למען כלל ישראל. לא ייפלא אם כן איך חלקו את אביהם ברצון עם כל עם ישראל, עד שכונה רבנו בפי רבים – "אבא של כולם".

פעליו של הרב יורם אברג'ל זיע"א

במשך תקופה בצעירותו, היה רבנו יושב אצל מרנא הבבא סאלי זיע"א, וקורא באוזניו משניות. פעם אחת הגיע אל הבבא סאלי תלמיד חכם אחד מבני ברק, שרצה לפתוח ישיבה על שמו של הבן איש חי זיע"א. הבבא סאלי השיב לו שישיבה על שמו של הבן איש חי חייבת להיות רק לשם שמיים, ללא שום נגיעה וטובת הנאה.

רבנו שמע את דברי הבבא סאלי. אז גמלה בליבו ההחלטה להקים מוסדות שכל כולם לשם שמים על שם רבנו הבן איש חי זיע"א. אכן, בסוף שנת ה'תשמ"ה הקים רבנו את כולל "רב פעלים" על שם ה"בן איש חי". רבנו הוסיף את גם השם "קול רינה" – לזכרה של אימו הרבנית רינה ע"ה.

בתחילה שכן הכולל במקלט קטן ברחוב אבוחצירא בנתיבות. עם השנים התרבו הלומדים ונוספו קומות חדשות. אט אט התגבשו האברכים לקהילה המסתופפת בצילו של רבנו. בני הקהילה היו כבנים לרבנו – הוא הכיר כל אחד מהם, דאג לכל מחסורם בגשמיות והדריך אותם ברוחניות.

על כס הרבנות וההנהגה

עם השנים, התפרסם שמו של רבנו והלך לפניו בכל רחבי הארץ. כך נפתחה דלתו לקבלת קהל מדי יום, כשכל אחד מן הבאים מתקבל בחיוך ובאהבה. רבנו נהג כבוד בכל יהודי והעניק לכל אחד את התחושה שהוא בן יחיד, וכל הזמן שבעולם עומד לרשותו. פעמים רבות התבטא רבנו, כדברי הרבי מליובאוויטש – "אין יהודי חילוני, יהודי הוא קודש ולא חול!". לילדי ישראל התייחס רבנו כאל ספר תורה ממש, כשהוא משפיע עליהם הערכה ואהבה.

הפונים הרבים תמיד חשו בנוח לשטוח את שאלותיהם ומצוקותיהם מול הענווה והפשטות שהקרין רבנו. נועצו בו בענייני שלום בית, חינוך ילדים, פרנסה, בריאות ושאר עניינים אישיים. רבנו היה מאזין ברוב קשב לכל אחד ואחד, תוך שהוא מאיר לו פנים, ומייעץ לו את העצה הטובה ביותר, ואף מרעיף עליו ברכות שהיו משדדות את הטבע ופועלות ישועות, ניסים ונפלאות.

רבנו נשא על שכמו את צרות הפרט והכלל. בכל יום היה שופך צקון לחשו בתפילות זכות וטהורות למען כלל ישראל, ופועל עבורם בדבר ישועה ורחמים.

בימי לחימה, הדגיש השכם והערב את החובה להתפלל על החיילים הנתונים בסכנה. כן עודד את האברכים להתחזק בלימוד התורה, שבכוחה תגן על עם ישראל וישובו בנים לגבולם.

לאורך השנים השיב רבנו למאות ואלפי פונים. בשעות קבלת הקהל הרשמיות ומעבר להן – בזמן נסיעותיו הרבות לכל פינה בארץ הקודש בה הוזמן לשאת שיעור. כמובן גם בינות לשיעוריו הקבועים בבית מדרשו. בכל עת שפע רבנו לסביבתו נועם, אהבה וכבוד, והשפיע מקדושתו ומגדלותו לכל המקושרים אליו.

סדר היום של הרב יורם אברג'ל

כל סדר יומו של רבנו נסוב סביב לימוד תורה והרבצת תורה. בשעת הנץ החמה היה מתחיל את היום בטבילה ותפילת שחרית. מיד לאחר מכן פותח בשיעורים לאנשי העמל ולמשכימי קום. מדי בוקר מסר בבית מדרשו שיעורים שכללו נושאים בהלכה, חוק לישראל ומשניות. השיעור המרכזי עסק בפנימיות התורה, בספר התניא קדישא. ביתר שעות הבוקר היה רבנו לומד עד לצהרים.

בחלקו השני של היום, לאחר תפילת מנחה, היה ממשיך רבנו במסירת השיעור. היה זה בעצם סדר לימוד בכל חלקי התורה. חומש עם רש"י, פרק בנביא, דף גמרא, שולחן ערוך, משנה ברורה וכף החיים. כמו גם הזוהר הקדוש עם פירוש הסולם, ועיון בספרי מוסר.

סדר הלימוד הסתיים עם תפילת ערבית. אחריה היה רבנו יוצא למושבים בסביבת העיר נתיבות. שם מסר בפני העם שבשדות שיעור ושיחה במשך שעה.

יחד עם כל אלו, היה רבנו מבקר בערים רבות ומשפיע מתורתו העריבה והנדירה לכל ישראל. אחת לשבוע היה מוסר שיעורים קבועים בעיר אשדוד ובעיר באר שבע.

שבת במחיצת רבינו

לא רק ימות השבוע של רבנו הוקדשו למען הציבור, אלא גם שבת קודש. למעט זמן הסעודות במסגרת המשפחתית – הייתה השבת כולה רצופה בשיעורים.

גם בשבת היה רבנו מתפלל בהנץ החמה ברוב עם. לאחר התפילה – בעת שהעומדים על הכנת הקידוש למאות המתפללים עסוקים במלאכתם – היה רבנו מוסר את השיעור הראשון, מתוך הספר הקדוש 'תומר דבורה'. לאחר מכן התקיים שיעור עמוק ומיוחד בפרשת השבוע, ואז היו פונים רבנו וכל הקהל לבתיהם.

בשעות הצהרים שוב היה מתקהל הציבור כדי להשתתף בשיעורים נוספים בספרי החסידות. כך עד תפילת מנחה, סמוך לשקיעה. לאחר סעודה שלישית ולפני תפילת ערבית שוב נוצל הזמן לשיעור קצר בזוהר הקדוש.

עם צאת השבת היה רבנו מבדיל, סועד סעודה רביעית ומיד יוצא לדרך אל שיעורו המרכזי בעיר באר שבע. כך נחתם כל שבוע בשיעור ובו מאות משתתפים.

בא השמש

בהיות רבנו כבן 58, נגזרה הגזירה והוא חלה בחליו האחרון אשר לא קם ממנו. לאחר מספר חודשים של מאבק, בשבת קודש פרשת בראשית עלתה נשמתו הטהורה בסערה השמיימה.

מאות אלפים מכל רחבי הארץ באו ללוות את רבנו למנוחות ולחלוק לו כבוד אחרון. רבבות חשו כיתומים כשהסתלק לגנזי מרומים "אבא של כולם".

לאורו נלך

מורינו ורבנו הרב ישראל שליט"א, בנו וממשיך דרכו אורו ותורתו של הרב יורם, רצה שתהיה המשכיות לאורו ותורתו של אביו הגדול. הן אצל תלמידיו ומקורביו, והן אצל אנשים נוספים שיכולים להיחשף לתורה נדירה ומעצימה שתשנה לטובה את חייהם והליכותיהם. לשם כך הקים מכון הוצאה לאור בשם "המאי"ר לארץ", כראשי תיבות של שמו – הרב יורם מיכאל אברג'ל. במכון נערכים מאות ואלפי שיעוריו של רבנו לספרים, והספרים – לסדרות.

הסדרה הבולטת בכולם הם שבעה עשר כרכי "בצור ירום", שנערכו מתוך שיעוריו המופלאים של רבנו על ספר התניא, שנמסרו במשך עשורים.

שיחותיו הקדושות של רבנו בשבתות ובחגים הועלו על הכתב בסדרה – "אמרי נועם". בה שזורים פנינים ממשנתו של רבנו בעבודת השם ובנושאים מגוונים כמו תפילה, תורה, קיום המצוות, שלום בית, חינוך ילדים, כיבוד הורים ועוד.

ספרים רבים נוספים הבנויים על מורשתו של רבנו ראו אור: ירום ונישא, סידור, מחזורים, הגדה של פסח, זמירות שבת ועוד – המשובצים בפירושיו והנהגותיו של רבנו.

גולת הכותרת של הפצת תורתו של הרב יורם בעולם כולו היא החוברת השבועית הנפלאה "מסילות אל הנפש". החוברת מתורגמת לארבע שפות, ומופצת במאה אלף עותקים, בחמישים ושלוש מדינות!. תורתו עתיקת היומין והנדירה של הרב יורם מזככת את העולם כולו לקראת הגאולה, שתבוא במהרה בחסד וברחמים.

הילולות צדיקים

כ' אדר: רבי יוסף הכהן כוג'הינוף

רבי יוסף הכהן היתה דמות רבת אנפין, הוא פעל במקביל בעולם העשייה ובעולם האצילות, בהצצה קצרה לקורות חייו העמוסים לעייפה

קרא עוד »
מבצע!
הגדה של פסח – כריכה רכה
25.00100.00
מבצע!
מגילת אסתר עם ביאורי הרב יורם
30.00100.00
מבצע!
זמירון – נועם השבת
15.00100.00
מבצע!
מארז USB שיעורי הרב ישראל שליט"א (3 ב-99)
99.00