חייו של רבי חנניה בן עקשיא
רבי חנניה בן עקשיא היה אחד מן התנאים, חכמי המשנה. לא ידוע באופן ברור באיזו תקופה חי. ייתכן שהיה אחיו של התנא רבי שמעון בן עקשיא, אך גם לגביו לא ידוע מה היתה תקופת חייו המדויקת.
יש ששיערו שרבנו היה בדור הרביעי לתנאים, זאת על סמך שמות התנאים שנזכרו במשנה בסמוך לדבריו, אך הוכחה זו אינה מחייבת.
משוער שהתגורר באחד מיישובי הגליל.
תורתו של רבי חנניא בן עקשיא
בדברי חז"ל לא נזכרו פרטים על קורות חייו של רבנו, ודברי תורתו מובאים פעמים בודדות.
בכל סדרי המשנה, מופיע מאמר אחד שלו, במשנה האחרונה של מסכת מכות (ג, טז), והוא מאמרו המפורסם ביותר:
'רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר (ישעיהו מב, כא): "ה' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר"'.
משנה זו שגורה בפי כל, מחמת שנקבע המנהג לאומרה בתור 'דברי אגדה', הנאמרים כהקדמה לאמירת 'קדיש דרבנן' שאחר כל לימוד מ'תורה שבעל פה' ברבים. כמו כן, נהוג לאומרה בסיום לימוד משניות לעילוי נשמת נפטרים, בסיום כל פרק מפרקי אבות, וכן בהזדמנויות נוספות.
הרמב"ם בפירושו למשנה, מבאר את משמעות דברי רבנו: כל מצוה שאדם מקיים בשלימותה, מתוך אהבה לשם שמיים, וללא כל פניות אישיות, זוכה בכך לחיי העולם הבא. ולכן, זיכה אותנו ה' יתברך בתרי"ג מצוות, בשונה מאומות העולם להם יש ז' מצוות בלבד, כדי שלכל אחד מישראל תהיה בוודאי לפחות מצוה אחת בחייו שאותה יקיים בשלימות ולשם שמיים, ובכך יזכה לעולם הבא. וסמך זאת רבי חנניה על הפסוק "ה' חפץ למען צדקו", כלומר שהקב"ה חפץ 'לצדק' את עם ישראל, וזאת על ידי ש"יגדיל תורה ויאדיר".
ובפירוש רש"י כתב לבאר, שיש מצוות שלכאורה לא היה צורך לצוות עליהן, כאיסור אכילת שקצים וכדומה, שנפשו של כל אדם קצה בהם. אלא שציוונו הקב"ה גם בזה, כדי לזכותנו שנקבל שכר על פרישתנו מהם.
מאמר נוסף של רבנו מובא ב'תוספתא' למסכת שקלים (ג, יג), שם מופיע דיון הלכתי לענין הנחת אברי הקרבן על גבי חציו התחתון של כבשׁ המזבח קודם ההקרבה. לדעת רבנו יש לנהוג כך גם באברי קרבנות המוספין. וחולק בכך על דעת תנא קמא, שאומר שאת אברי המוספין יש להניח בחציו העליון של הכבשׁ.
פטירתו וקבר רבי חנניה בן עקשיא
מסורת מימי הביניים מזהה את קברו בתוך מערת קבורה ביישוב כפר חנניה שבגליל העליון, הסמוך ל'כפר חנניה' (או 'כפר חנן') הקדום, המוזכר רבות בדברי חז"ל. בכפר זה התגוררו כמה מחכמי התנאים והאמוראים, ובראשם התנא רבי חלפתא, הידוע כ'איש כפר חנניה'.
במערת הקבורה נמצאים מספר כוכי קבר, והמסורת מציינת כי באותה מערה נקברו גם אשתו ואימו של רבנו, וכן תלמידיו.
יש שהציעו כי ייתכן ושם הכפר נקרא על שם רבנו, ולאידך הציעו אחרים כי ייתכן והמסורת לזיהוי מקום קבורתו נולדה בעקבות שם הכפר.
תאריך פטירתו לא ידוע.
זכותו תגן עלינו, אמן.
