י' אייר: רבי יצחק אייזיק ספרין – האדמו"ר מקאמרנא

הרב יורם אברג'ל » הילולות צדיקים » י' אייר: רבי יצחק אייזיק ספרין – האדמו"ר מקאמרנא

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (ה'תקס"ו-ה'תרל"ד, 1806-1874) היה האדמו"ר השני והמרכזי בשושלת חסידות קומרנא, ומחבר ספרי חסידות, קבלה, פרשנות והלכה.

ראשית דרכו

רבנו נולד ביום כ"ה שבט ה'תקס"ו (1806), לאביו הצדיק רבי אלכסנדר סנדר אייכנשטיין, מייסד חסידות קומרנא. אביו היה תלמידו של 'החוזה מלובלין', וכיהן כרב בערים זידיטשוב וקומרנא שאוקראינה.

בהיותו בגיל 12, נתייתם מאביו, ועבר להתגורר אצל דודו, הצדיק המקובל רבי צבי הירש אייכנשטיין, מייסד חסידות זידיטשוב, שגידל אותו כבנו. רבנו ניצל את השנים במחיצת דודו, הרבה ללמוד ממנו תורה וחסידות, נגלה ונסתר, והחשיבו לרבו המובהק.

בהגיעו לפרקו, נשא רבנו את בתו של רבי אברהם מרדכי הורוויץ, רב העיר פינטשוב. לאחר נישואיו, עבר להתגורר בעירו של חמיו, ובחר לעצמו את שם המשפחה 'סאפרין', על שם כפר מגוריו של סבו, הצדיק רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מסאפרין.

גילוי אליהו בילדותו

רבנו סיפר על עצמו (בספרו מגילת סתרים – חלק החזיונות ד"ה ואני זכיתי) שבהיותו ילד קטן, בבית אביו ר' אלכסנדר זיע"א הם חיו בעניות מחרידה ממש. אירע פעם שיומיים שלמים לא בא שום אוכל לפיו. הוא ניגש לאביו והתחנן על נפשו: 'אבא! אני רעב מאוד, לא אכלתי יומיים'.

אביו שהיה עני מרוד ולא היה לו מה לתת לו, אמר לו: 'בוא בני היקר ונלמד יחד איזו משנה קדושה וכך נשבע'. הם למדו משנה עם פירוש הרב מברטנורא, אך הרעב המשיך להציק לילד. אביו למד אתו את המשנה עם מפרשים נוספים ועדיין הרעב המשיך להציק לו.

אמר לו אביו: 'בוא ואלמד אתך את המשנה הזאת על דרך הסוד, ואז בוודאי תהיה יותר שבע, כי תורת הסוד מתוקה מדבש', אך לדאבון לב גם זה לא עזר והילד נותר רעב.

'אם כך' – אמר אביו – 'צא החוצה וה' יהיה בעזרך, כי לי באמת אין מה לתת לך לאכול'. הילד יצא מהבית ומיד פגש זקן אחד. הזקן הבחין שהילד רעב עד מאוד והוציא מאמתחתו מזון ומשקה ונתן לילד עוד ועוד עד שהחיה את נפשו. לאחר מכן שב הילד לביתו וסיפר לאביו את אשר אירע. ואמר לו אביו: 'היודע אתה בני היקר מיהו הזקן שהשיב את נפשך? היה זה אליהו הנביא בכבודו ובעצמו'.

על כס ההנהגה

עוד בהיותו בפינטשוב החל רבנו לנהוג באדמו"רות, ולהמשיך את דרכו של אביו.

במשך תקופה מסוימת, שימש כדיין בזידיטשוב, אך דרכו שם לא היתה קלה. הוא סבל מרדיפות והשמצות, עד שנאלץ לעזוב את תפקידו ולהיוותר ללא פרנסה. לימים אמר לתלמידיו כי זכה למדרגותיו הרוחניות, בזכות הרדיפות שהיו מנת חלקו, שאותן קיבל באהבה ובשמחה.

בהמשך חזר רבנו לעיר קומרנא, והתגורר בה עד לסוף ימיו. שם המשיך את דרכו של אביו בהנהגת החסידות, התפרסם כצדיק בעל מופת, וחיבר ספרים רבים.

רבנו היה עמוד התורה והיראה, והנהיג את קהילתו ברמה. תורתו וספריו נהגים בשקיקה בכל רחבי תבל עד ימינו.

תורה מופלאה

מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א, שעסק רבות בתורתו של רבנו, העיד עליו (בצור ירום פרק מ"ו עמ' 268):

'עיקר עבודתו של הצדיק הזה היתה לחבר את תורת האר"י ז"ל ותורת הבעל שם טוב הקדוש לתורה אחת. לפני שבא צדיק זה לעולם היתה תורת האר"י ז"ל לחוד ותורת הבעל שם טוב לחוד, ובא הצדיק הזה ומצא את הדרך לגשר ביניהם.

הוא היה קודש קדשים ממש, ובקי עצום בכל חלקי תורתנו הקדושה. כל ספר מספריו הקדושים שזכינו שהותיר אחריו מפליא בגאונותו, בפרט בחכמת הקבלה ועבודת היחודים, ממש מבהיל את הרעיון.

עיקר העבודה של הצדיק הזה הוא מדת ה'ביטול'. כלומר, שאסור לך להרגיש אפילו לרגע אחד שאתה נחשב למציאות כלשהי, ורשות בפני עצמך. על כך הוא הרבה לדבר בפני שומעי לקחו, והוא עוסק בזה באין ספור מקומות בספריו הקדושים'.

מו"ר רבי ישראל אברג'ל שליט"א, סיפר באחד משיעוריו (ט' באייר ה'תשפ"ב):

'אחד הדברים שמאד חיבר אותי לתורה של האדמו"ר מקומרנא, זו האמת שלו. יש לו אמת נדירה. רוב הספרים מתארים את גדולתם ושבחם של הצדיקים, אך אין כמעט ספר שמתאר את המשברים והנפילות הרוחניות שעבר הצדיק בדרך.

האדמו"ר מקומרנא הוא מהבודדים שמתארים בספר שלהם את ימי התופת והחושך שעברו עליהם לפני ימי הפאר. הוא תיאר דברים שאף אחד לא יכול לתאר. מי שלומד את התורה המיוחדת שלו, רואה עד אין-סוף ממש! ולכן זו זכות לאדם להתחבר לתורה כזאת'.

רבותיו

דודו, רבי צבי הירש מזידיטשוב – דודו של רבנו.

חמיו, רבי אברהם מרדכי הורוויץ – רב העיר פינטשוב.

רבי אברהם יהושע העשיל (ה'אוהב ישראל') מאפטא.

כמו כן הרבה רבנו לנסוע לבקר גם אצל עוד מצדיקי דורו, ולהתבשם מתורתם והנהגתיהם.

מחיבוריו

שולחן הטהור – כולל הלכות פסוקות והנהגות נכונות על סדר השלחן ערוך, עם מדור מקורות בשם 'זר זהב', בהם מפרט את מקורות הדברים, אם מספרי הפוסקים או מדברי הזוהר וחכמי הקבלה או מתורת החסידות.

כתב היד (הכולל רק חלק מהחיבור המקורי), היה ספון במשך כמאה שנה, ונשמר אצל נינו, רבי ברוך ספרין. נדפס לראשונה בשנת ה'תשכ"ג (1963).

היכל הברכה – פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש המסורה.

אוצר החיים – פירוש לתרי"ג מצוות על דרך הפרד"ס.

נתיב מצוותיך – הקדמה לספר 'אוצר החיים'.

כתם אופיר – פירוש על מגילת אסתר. מצורף לחומש 'היכל הברכה' שמות.

זוהר חי – פירוש על ספר הזוהר על פי קבלת האר"י והבעש"ט. נדפס על ידי בנו רבי אליעזר.

נוצר חסד – פירוש למסכת אבות.

עצי עדן, מעשה ארג, ופני זקן – פירוש על המשנה.

עשירית האיפה – פירוש על 'תורת כהנים'.

פני זקן – פירוש למסכת שקלים.

נדבת פי – פירוש למסכת קינים, ובסופו הערות לספריו 'פני זקן' ו'עשירית האיפה'.

אדם ישר – קונטרס תפילות וסגולות להינצל ממגיפה.

דרך אמונה – ביאור על י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם.

מגילת סתרים – חיבור מיוחד שעבר בסודיות מדור לדור, ומעטים מזקני החסידות ידעו עליו. יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת מכון 'מוסד הרב קוק'.

הספר מחולק לשני חלקים: 'ספר החזיונות' – כעין יומן אישי, ובו חזיונות שהראו לו בחלום הלילה, ועוסק רבות בשרשי הנשמות של רבנו ובני משפחתו. חלק שני נקרא 'מעשה השם', ובו מעשיות נוראות על ה'בעל שם טוב', אותם שמע מפי חמיו, רבה של פינטשוב.