כ"ג טבת: רבי אברהם פאלאג'י

הרב יורם אברג'ל » הילולות צדיקים » כ"ג טבת: רבי אברהם פאלאג'י

שתפו עם חברים:

רבי אברהם פאלאג'י (ה'תק"ע-ה'תרנ"ט, 1808-1899) היה רב, פוסק, דרשן ומחבר ספרים, בנו בכורו של רבי חיים פאלאג'י, וממשיך דרכו כרבה של קהילת איזמיר שבטורקיה.

ראשית דרכו

רבנו נולד ביום י"ג במרחשוון ה'תק"ע (1808), באיזמיר שבטורקיה, כבן בכור לאביו הגאון הנודע רבנו חיים פלאג'י, ולאמו מרת אסתרולה.

אביו היה תלמיד חכם עצום, שחיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ולימים כיהן כאב בית הדין הגדול וכרבה הראשי של קהילת איזמיר.

הקהילה היהודית העתיקה באיזמיר היתה גדולה ומפוארת, גדושה בתלמידי חכמים, ומשופעת בישיבות ובתי מדרשות, ורבה היתה השפעתה גם על קהילות יהודיות נוספות קרובות ורחוקות.

סולם עליה

משחר נעוריו למד רבנו בישיבת 'בית יעקב רבי' באיזמיר, בה למדו תלמידי חכמים מובחרים, שלימים האירו בתורתם לעם ישראל כולו. בהיותו בישיבה ינק תורה ויראה מחכמיה הרבים, ובמיוחד מאביו הגדול שעמד בראשה, ואותו החשיב כרבו המובהק. בהמשך למד עם אביו גם בישיבות הנוספות באיזמיר, 'בית אברהם' ו'בית הלל'.

גם את זקנו, רבי יעקב פאלאג'י, שהיה חתן הגאון רבי יוסף חזן בעל ה'חקרי לב', זכה רבנו לשמש רבות בצעירותו, וקיבל ממנו רבות.

אביו של רבנו, הגאון רבי חיים, היה משגיח היטב על עלייתו וגדילתו בתורה של בנו, והדריכו ככל יכולתו במסילה העולה בית א-ל. בין השאר הרגילו מגיל צעיר ללכת בדרכו ולהעלות את חידושיו על הכתב. רבנו אכן השקיע את כל כוחו ומרצו בלימוד התורה, והשיג בה מעלות רמות ונשגבות.

במשך שנים רבות היה רבנו צמוד לאביו, שימש כיד ימינו בכתיבת תורתו ובהנהגת העם, ויחד הגו בתורה יומם ולילה. בספריו הרבים של אביו נזכרים באופן תדיר קושיות, תירוצים וחידושים ששמע מפי בנו, רבנו, בעת לימודם יחד.

מלבד גדלותו בתורה, ניחן רבנו במידות תרומיות של צניעות וענווה יתירה. הנהגותיו היו של חסידות ופרישות, והיה רגיל בתעניות וסיגופים. על חידושי תורה רבים המופיעים בספריו כותב רבנו שהתגלו לו בחזיון לילה, ולאחר מכן העלם על הכתב.

על כס ההנהגה

עם פטירת אביו הגדול, בשנת ה'תרכ"ח (1868), מונה רבנו פה אחד על ידי רבני העיר, לשבת על כסא אביו ולרשת את מקומו ברבנות איזמיר וסביבתה, כאב בית הדין הגדול, וכן כראש הישיבה החשובה 'בית יעקב רבי'.

רבנו עמד בקשרי מכתבים עם גדולי התורה בדורו, מכל עדות וקהילות ישראל, שהעריכו וכיבדו מאוד את דעתו, ודנו בדבריו בכובד ראש. פסקיו ודברי תורתו של רבנו נפוצו בקרב קהילות ישראל, והשפעתם ניכרת עד ימינו.

תלמידיו

במשך כשלשה עשורים מחייו, לימד רבנו, והעמיד תלמידים רבים.

מתלמידיו הקרובים והנודעים:

רבי שלמה יפה אשכנזי – מחבר ספר 'אשר לשלמה' על הרמב"ם.

רבי יצחק ישורון – בעת השריפה באיזמיר, שם נפשו בכפו וזכה להציל חלק מכתבי אביו של רבנו.

חיבוריו

רבנו כתב וחיבר ספרים רבים משחר ילדותו ועד לימי זקנותו. בנוסף סייע רבות בידי אביו בכתיבת חיבוריו והוצאתם לאור.

בשריפה הגדולה שפרצה באיזמיר בי"א באב ה'תר"א (1841), נשרפו רוב כתבי אביו רבי חיים, ומאורע קשה זה גרם לאביו לשקוע בצער עמוק על האובדן הרוחני הגדול. בכתביו משבח רבי חיים את בנו ומודה לו על כך שהיה מנחמו ומשתדל להפיג את צערו, ועל שסייע לו להשיב חלק מחידושיו שאבדו.

באותם ימים היה רבנו יושב לפני אביו עם גליונות נייר, עובר איתו על סדר מסכתות הש"ס, וכל חידוש שהיה שומע מפיו, היה מעלה מיד על הכתב. כך זכה אביו לראות רבים מחידושיו שאבדו חוזרים ועולים על הכתב, ומשתמרים לתועלת כלל ישראל, ונחמה גדולה היתה לו בכך.

באותה שריפה אבדו גם רבים מכתביו של רבנו עצמו, וכן של חכמים רבים נוספים.

להלן רשימת ספרי רבנו הנודעים שנשתיירו ונדפסו:

חידושים על הש"ס:

אברהם את עיניו – שיטה על תלמוד בבלי. וכן חידושי מסכת ברכות מתלמוד ירושלמי.

שאלות ותשובות:

שמע אברהם – שני חלקים הכוללים שבעים שאלות ותשובות העוסקות בעינייני 'חושן משפט' שכתב רבנו בימי בחרותו.

ויען אברהם – שאלות ותשובות בארבעת חלקי השלחן ערוך.

כללים, פסקי דינים, ומערכות בהלכה:

אברהם אזכור – הספר מחולק לחמשה חלקים. א. חידושים כללים וציונים על סדר א"ב. ב. חידושים וביאורים על 'אותיות רבי עקיבא'. ג. חידושים על מדרש 'תנחומא'. ד. ביאורים על ספר 'תנא דבי אליהו'. ה. פירושים וחידושים על מסכת 'מגילת תענית'.

פדה את אברהם – פסקי דינים על סדר א"ב. בסוף הספר הכניס רבנו את הקונטרס 'שיירי יפה ללב' מאת אחיו הגאון רבי רחמים נסים יצחק, מחבר ספר 'יפה ללב' על השלחן ערוך.

דרושים על התורה והנ"ך:

אברהם אנוכי – חידושים ומאמרים על התורה ונביאים ראשונים.

ברך את אברהם – דרושים על סדר הפרשיות. בסופו שלשה דרושים לסעודת ברית מילה.

ויקרא אברהם – חידושים על ספר מדרש 'תורת כהנים' שעל חומש ויקרא. וישכם אברהם – פירושים ורמזים על ספר תהילים.

שמו אברהם – שני חלקים. החלק הראשון, עוסק בדרכיו ואורחותיו של אבי האומה אברהם אבינו ע"ה מתוך פסוקי התורה והמדרשים. החלק השני סובב הולך על ספר 'פסיקתא זוטרתא' שחיבר רבנו טוביה בר אלעזר מחכמי הראשונים.

וימהר אברהם – ליקוטים וחידושים בענייני אגדה מדברי רבותינו ז"ל בגמרא ובמדרשים זוהר ועוד.

ויוסף אברהם – מערכות באגדות חז"ל על סדר א"ב.

מוסר, דרשות למועדים והספדים:

אברהם את ידו – דרושים לשבתות מיוחדות בשנה, אירועים שונים, והספדים.

זכותיה דאברהם – דרשות והספדים. בסופו קונטרס 'אברהם שנית', מילואים לספריו 'אברהם אזכור' ו'וימהר אברהם'.

ואברהם זקן – מערכות בענייני הנהגה, מוסר, ודרך חיים על סדר א"ב. בסופו דרשות שדרש רבנו בקהל רב בשבתות מיוחדות בשנה ובאירועים שונים כחנוכת בית הכנסת ובר מצוה וכן הספדים.