רבי לייב מטערקיש-מאהילוב (נפטר בשנת ה'תקצ"ז, 1836), המכונה 'בעל הייסורים', היה מגדולי חסידיו של בעל התניא, וממייסדי קהילת חב"ד בחברון.
ראשית דרכו
רבי לייב היה אחד מגדולי חסידי ותלמידי האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד ובעל התניא והשולחן ערוך.
לא רבים הם הפרטים הידועים על חייו של רבי לייב, ודמותו נחשבת אפופת מסתורין.
מסופר שהחסידים באזור מגוריו חפצו למנותו כמנהיג העדה בסביבתם, אך האדמו"ר הזקן שלל את ההצעה, באומרו שרבי לייב מופשט לגמרי מעניני העולם, ואילו מנהיג צריך להבין גם בעניינים גשמיים. אמנם לבסוף מינה אותו על הדרכת האברכים הצעירים בענייני החסידות.
בארץ הקודש
לאחר הסתלקותו של האדמו"ר הזקן בשנת ה'תקע"ג (1813), היה לחסידו של בנו וממלא מקומו, רבי דוב בער, המכונה 'האדמו"ר האמצעי'.
כעבור מספר שנים, עלה לארץ הקודש יחד עם מספר משפחות מחסידי חב"ד, והתיישבו בתחילה בצפת. אך לאחר תקופה החליטו לעבור להתגורר בעיר חברון, ובכך היו מראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו בעיר, והקימו בה את קהילת חב"ד, שנוסדה באופן רשמי, בהוראתו של האדמו"ר האמצעי, בשנת ה'תקפ"א (1821).
ההתיישבות החב"דית בחברון, שכונתה גם 'הקהילה האשכנזית' של חברון, והצטרפה לקהילה הספרדית הוותיקה, התקיימה בעיר במשך קרוב למאה ועשר שנים ברציפות, והייתה הקהילה המרכזית של חב"ד בארץ ישראל, עד הפרעות הקשות שהתרחשו בעיר בקיץ ה'תרפ"ט (1929), הידועות כ'מאורעות תרפ"ט', שהביאו לגדיעתו של היישוב היהודי בעיר.
זיהויו של 'רבי לייב בעל היסורים' עם 'רבי לייב מטערקיש-מאהילוב', אינו מוסכם וברור בקרב החוקרים, אך מבין שאר ההשערות, נחשבת היא המסתברת יותר.
ויש שהציעו כאפשרות שגם החסיד המכונה 'יהודה ליב בן רבי אברהם יהושע העשל', החתום בין ממוני קהילת חב"ד בחברון במכתב בקשת תמיכה, זהו אותו אחד.
מכינויו 'בעל היסורים' ניתן ללמוד שעבר בחייו ייסורים רבים, אף כי לא ידועים פרטי הדברים.
הסתלקותו
לעת זקנתו, עבר רבי לייב להתגורר בצפת, ושם נסתלק כשהוא זקן ושבע ימים, ביום ט"ו במרחשוון ה'תקצ"ז (1836).
הוא נטמן בבית העלמין העתיק בצפת, ועל מצבתו נכתבו המילים: "פ"נ (- פה נטמן) הרב ליב מחברון בעל היסורים נ' (- נפטר) ט"ו חשון תקצ"ז ת.נ.צ.ב.ה. (- תהא נשמתו צרורה בצרור החיים)'.
בספר 'שערי ירושלים' (שער ד') הובאה מסורת כי רבי לייב הבטיח לפני פטירתו שכל מי שתהיה לו, חלילה, עת צרה, חלילה, יבוא להשתטח על קברו, והוא יעזרהו להיוושע מצרתו.
בעקבות זאת, מאות עולים להעתיר תפילה על ציונו מדי שנה, ובפרט ביום ההילולא.
