רבי מרדכי אליהו (ה'תרפ"ט-ה'תש"ע, 1929-2010) היה מחשובי הדיינים, הפוסקים והמקובלים בדור האחרון, שכיהן כ'ראשון לציון' והרב הראשי לישראל.
הרב מרדכי אליהו בראשית דרכו
רבנו נולד ביום כ"א באדר ה'תרפ"ט (1929), בעיר העתיקה בירושלים, לאביו הגאון המקובל רבי סלמאן אליהו, תלמיד ה'בן איש חי', ומחבר הספר הקבלי 'כרם שלמה'.
אימו של רבינו, מרת מזל, היתה נכדת אחותו של ה'בן איש חי', ואחותו של רבי יהודה צדקה, ראש ישיבת 'פורת יוסף'. בבית זה ספג רבנו תורה, קדושה, ויראת שמים טהורה.
מצבם הכלכלי של תושבי ירושלים בעת ההיא היה קשה מנשוא, ורבנו סבל בשנות ילדותו ממחסור ועוני. ואם לא די בכך, התייתם רבנו מאביו בהיותו בן אחת עשרה שנים בלבד. אולם עם כל הקשיים, לא זנח רבנו את חלומו לגדול בתורה, ולהמשיך את שושלת גדולי התורה של המשפחה.
במידותיו התרומיות, נחלץ מיד לעזרת אמו ואחיו בכלכלת הבית, למרות גילו הצעיר, ובד בבד היה מנצל כל רגע פנוי לשקידה והתמדה בתורה. מידי ערב היה סר לישיבת פורת יוסף, מצטנע בפינת חדר הספריה, ושוקע בתלמודו עד לשעות המאוחרות. רבנו ניצל היטב את כישרונותיו הברוכים, ועד מהרה רחש בקיאות רבה בש"ס ופוסקים.
סולם עליה
כשהיה רבנו לנער, היה לתלמיד מן המניין בישיבת 'פורת יוסף' המעטירה, שם שקד על לימודו יומם ולילה, בצילם של רבותיו חכמי הישיבה, ובראשם ראש הישיבה, הגאון רבי עזרא עטייה. באותה תקופה למד רבנו גם אצל רבי צדקה חוצי'ן, שהיה מגדולי חכמי בגדאד וירושלים.
באותן שנים, היו מסתיימים הלימודים בישיבה לקראת ערב, כי מחמת העניות ששררה באותה תקופה, לא יכלה הנהלת הישיבה לממן תאורה לשעות החשכה. עקב כך היה צועד רבנו מידי ערב, יחד עם חברו לישיבה, ולימים ה'ראשון לציון', רבי עובדיה יוסף, שהיה מבוגר ממנו במספר שנים, אל עבר ישיבת 'חברון' בירושלים, שם המשיכו לעסוק בתורה במשך שעות ארוכות אל תוך הלילה.
כבר בצעירותו עמד רבנו בקשר קרוב עם המקובל רבי מרדכי שרעבי, ראש ישיבת המקובלים 'נהר שלום' בירושלים, וממנו קיבל רבות בלימוד תורת הנסתר. כמו כן היה לו קשר מיוחד ואישי עם ה'בבא סאלי'. עובדה מעניינת, היא שביום פטירת ה'בבא סאלי', בשעה מוקדמת בבוקר, קודם שהשיב הצדיק את נשמתו יוצרה, יצא רבנו את ירושלים, לכיוון העיר נתיבות, והגיע ממש עם יציאת הנשמה. בהגיעו, הוציא מתיקו תכריכים, ואמר לבני המשפחה כי הבבא סאלי ציווה לו, לערוך את סדר הטהרה והקבורה כאשר יגיע יומו להיפטר מן העולם, ויהי לפלא.
לאחר שנים התברר, כי שלשה חודשים קודם פטירתו, קרא הבבא סאלי לרבנו, וסיפר לו כי הוא עתיד לעזוב את העולם, עקב גזירה קשה (ר"ל), המרחפת על כלל ישראל, ורצונו שרבנו יתעסק בקבורתו. בהזדמנות זו, נתן לו הבבא סאלי הוראות מדוייקות, כיצד לנהוג בסדר הטהרה והקבורה.
רבינו היה גם נכנס לפרקים אל רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ה'חזון איש', והתייעץ עימו בעניינים שונים. ה'חזון איש' העריך מאוד את. פעם כשהגיע אליו רבנו, ובמעונו היו רבנים ידועי שם, שבאו להתייעץ עימו על ענייני הכלל, שינה החזון איש ממנהגו לדבר ביידיש, וענה להם בלשון הקודש. לשאלתם הסביר, כי הוא משום ש'רבי מרדכי נמצא כאן, וחשוב שגם הוא יבין'.
הדיין הצעיר
בשנת ה'תשי"ג (1953) נשא רבנו את הרבנית צביה, בתו של רבי נסים עזראן, ראש ישיבת בית שמואל, ונכנס ללמוד בבית המדרש לרבנים ודיינים, בראשותו של הראשון לציון הרב יצחק נסים. באותה תקופה, שימש רבות את הרב נסים, שגם הוא מצידו הכיר בגדולתו של רבנו, והוא אשר הטיל עליו לימים את המשימה המרטיטה, לטפל בהעלאת עצמותיו הקדושות של רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א), מליבורנו שבאיטליה אל ארץ הקודש.
לאחר שנים ספורות נבחן רבנו על תלמודו, אצל גדולי הרבנים והדיינים, שהשתוממו מידענותו ובקיאותו המופלגת, והעניקו לו תעודת כושר לרבנות ודיינות.
בשנת ה'תש"כ (1960) נתמנה רבנו כדיין בבית הדין בבאר שבע, והיה הדיין הצעיר ביותר שנתמנה עד אז בארץ ישראל. רבנו המשיך להתגורר בירושלים, וכמעט מדי יום היה נוסע עד לבית הדין בבאר שבע.
לאחר כארבע שנים נקרא רבנו לכהן כדיין בירושלים, עד שבשנת ה'תש"ל (1970), נתמנה לחבר בית הדין הגדול לערעורים.
רבנו דן את ישראל בחכמה ובתבונה, וברגישות המיוחדת לו, היה נכנס לעובי הקורה, ומוצא את הדרך הנכונה לפעול בכל מצב ומקרה, בגאונות וידענות מופלגת.
כמו שהיה רבנו גדול בהלכה, כך היה כוחו גדול בתורת הקבלה, שאת יסודותיה ינק עוד מבית אביו רבי סלמאן.
הרב מרדכי אליהו על כס ההנהגה
בחודש ניסן ה'תשמ"ג (1983), נבחר רבנו לשבת על כס 'הראשון לציון' והרב הראשי לישראל, כשלצידו הרב הראשי האשכנזי, הרב אברהם שפירא.
רבות עמל רבנו לחזק ולבסס את חומות הדת והכשרות, וכתת רגליו ממקום למקום, גם ביישובים מרוחקים בכל רחבי הארץ ואף מחוצה לה, כדי לקרב את העם שבשדות לאביהם שבשמים. קהילות רבות ברחבי העולם זכו לביקורו של רבנו, אשר הותיר עליהם רושם עז של קירוב וחיזוק היהדות.
אביהם של ישראל
רבים מכל המגזרים ראו ברבנו את אביהם הרוחני. כולם הרגישו אצלו אהובים באותה המידה, וגם אנשים רחוקים מחיי תורה ומצוות, היו מוצאים אצלו נחמה וישועה. בשנות כהונתו, ואף לאחריה, השיב רבנו לאלפי מכתבים בנושאי הלכה, הנהגה, ותחומים רבים אחרים. תשובות אלו נדפסו לימים בספרו 'שו"ת הרב הראשי'.
סדר יומו היה עמוס וצפוף לעייפה, ורוב ככל זמנו היה מוקדש לשיעורים ולזיכוי הרבים. עצותיו וברכותיו, נבעו מתוך אהבת ישראל עמוקה ששכנה בקרבו, ותמיד לימד את שומעי לקחו להתמקד במעלותיו של השני, ומתוך כך לאהוב אותו.
נתקיים ברבנו 'צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים', וברכותיו לא היו שבות ריקם. אלפי סיפורים של מופתים גלויים בעקבות ברכותיו של רבנו, סופרו במשך השנים על ידי בעלי המעשה.
לרבנו היה שיעור מרכזי קבוע, שנמסר בבית מדרשו בירושלים מידי יום שני, ושודר לאלפי מאזינים בארץ ובעולם. שיעור זה היה נדפס גם כגליון שבועי, שהופץ באלפי עותקים.
חיבוריו של הרב מרדכי אליהו
שו"ת מאמר מרדכי – ששה כרכים שאלות ותשובות, שענה רבנו לשואליו הרבים, בארבעת חלקי השלחן ערוך.
שו"ת הרב הראשי – ארבעה כרכים שאלות ותשובות קצרות, שנכתבו בעיקר בתקופת כהונתו כרב ראשי.
דרכי טהרה – חיבור מקיף בהלכות טהרת המשפחה לכל עדות ישראל. רבנו היה מומחה יחיד במינו בנושאים אלו, עם הכרת המציאות הטכנולוגית והרפואית לעומקה. רבים מגדולי המורים של דורנו ב'מראות הדמים' ובשאר עניני הטהרה, הם תלמידיו או תלמידי תלמידיו.
מלבד חיבורים אלו, נדפסו עשרות ספרים, שנערכו על פי תורתו ופסקיו של רבנו, ומלוקטים מתוך כתביו ושיעוריו הרבים.
בניו של הרב מרדכי אליהו
רבי שמואל אליהו – רב העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית.
רבי יוסף אליהו – ראש כולל ומוסדות 'דרכי הוראה לרבנים'.
שלמה בן אליהו – כיהן כראש המכון להוצאת ספרי רבנו.
פטירתו של הרב מרדכי אליהו
בשנתיים האחרונות לחייו, נחלש והתדרדר מצבו הבריאותי של רבנו, עד שביום כ"ה בסיון ה'תש"ע (2010), בהיותו בן שמונים ואחת, נסתלק לבית עולמו. כמאה אלף איש השתתפו בהלוויתו של רבנו, והוא נטמן בהר המנוחות, בסמוך לציונו של החיד"א, שאת עצמותיו זכה להעלות ארצה.
זכותו תגן עלינו, אמן.
