כ"ה מנחם-אב: רבי שלום כהן

הרב יורם אברג'ל » הילולות צדיקים » כ"ה מנחם-אב: רבי שלום כהן

שתפו עם חברים:

רבי שלום כהן (ה'תרצ"א-ה'תשפ"ב, 1930-2022), המכונה גם 'חכם שלום', היה ראש ישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה ונשיא 'מועצת חכמי התורה'.

קרדיט דיוקן רבי שלום כהן: הודיה בושארי

ראשית דרכו של הרב שלום הכהן

רבנו נולד ביום י"ב חשוון ה'תרצ"א (1930), ברובע היהודי שבירושלים העתיקה, לאביו המקובל והדרשן רבי אפרים זלכה הכהן, ולאמו מרת תופחא מלכה.

הוריו של רבנו הגיעו מבגדאד, שם היה אביו מתלמידיו המובהקים של רבי יוסף חיים ה'בן איש חי', וזכה לקרבה ואהבה גדולה ממנו, עד כי דלתו היתה פתוחה עבורו בכל עת.

בשנת ה'תרפ"ד (1924), כשבע שנים קודם לידת רבנו, עלו הוריו לארץ ישראל, והתגוררו בעיר העתיקה בירושלים, שם החל אביו ללמוד בישיבת 'פורת יוסף', ובהמשך נתמנה לכהן כראש ישיבת המקובלים 'עוז והדר' שפעלה בתוך מתחם הישיבה.

באווירה זו זכה לגדול רבנו, בקרבתם ובמחיצתם של גדולי תורה וענקי רוח, מהם שאב מלא חפניים תורה, הנהגה, ויראת שמיים טהורה, שליוותה אותו במשך כל ימי חייו.

סולם עליה

בילדותו למד רבנו בתלמוד תורה 'בני ציון' בירושלים, ולאחר מכן נכנס ללמוד אף הוא בישיבת 'פורת יוסף', בראשות הגאון רבי עזרא עטייה, שהיה לרבו המובהק. רבנו התבלט ביגיעתו ושקידתו בלימוד, ורבותיו ניבאו לו גדולות.

באותם ימים למדו בישיבה רבים מגדולי התורה המפורסמים כמו רבי עובדיה יוסף ורבי בן ציון אבא שאול, שהיו מבוגרים ממנו בכעשר שנים, אך רבנו ראה בהם מופת ודוגמא לשאיפה בשקידת התורה וידיעתה, והדבר השפיע עליו רבות. כמו כן, במשך תקופה מסויימת למד גמרא בחברותא עם רבי עובדיה יוסף.

בהיותו כבן עשרים, נבחן אצל רבותיו בישיבה על מסכתות גיטין וקידושין, יחד עם טור ושולחן ערוך 'אבן העזר' כולו, והדהים אותם בידיעותיו ובקיאותו.

הרב שלום הכהן בברית הנישואין

בשנת ה'תשי"ד (1954), נשא רבנו לאשה את מרת יעל, בתו של הגאון המקובל רבי מנצור בן שמעון, מרבני הישיבה.

לאחר נישואיו, נתמנה רבנו כר"מ בישיבה, שהתקיימה באותם ימים במשכנה הזמני בשכונת 'קטמון', והחל למסור שיעורים בגמרא באחת הכיתות. כעבור מספר שנים, עברה הישיבה למשכן הקבע שלה בשכונת 'גאולה'.

בשנת ה'תשל"ז (1977), הסתיימה בנייתו מחדש של מבנה הישיבה בעיר העתיקה, ורבנו נתמנה לכהן כראש סניף הישיבה המחודש, תפקיד בו נשא עד סוף ימיו.

במשך למעלה משישים שנה, עד לסוף ימיו, היה מוסר שיעור יומי, והקפיד שלא לבטלו בשום אופן. סדר יומו היה מוקפד ביותר, גם בשנים בהן עול הנהגת הציבור הוטל על כתפיו.

במקביל לתפקידו בישיבה, שימש רבנו גם כסופר סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה קטן ומהודר, מתוכו היה קורא את פרשת השבוע 'שנים מקרא ואחד תרגום', כמנהג המקובלים.

בנוסף עמד בראש מערכת הכשרות 'בד"ץ נווה ציון', יחד עם גיסיו האחים רבי שלמה ורבי מסעוד בן שמעון.

חכם שלום כהן על כס ההנהגה

בשנת ה'תשמ"ג (1983), היה רבנו ממייסדי 'תנועת ש"ס', שחרתה על דגלה את הרמת קרן התורה בקרב בני עדות המזרח, וצורף ל'מועצת חכמי התורה' של התנועה, בהנהגת מרן רבי עובדיה יוסף.

ידידות עמוקה ואמיצה שררה בין רבנו למרן הרב עובדיה. רבנו היה יד ימינו בכל פעולותיו הכבירות בהנהגת הציבור והרבצת התורה.

בשנת ה'תשע"ד (2013), בעקבות פטירתו של רבי עובדיה יוסף, הוכתר רבנו כנשיא 'מועצת חכמי התורה', וכמנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס.

במשך השנים עודד מאוד את תלמידיו ושומעי לקחו, להקים קהילות בני תורה מבני עדות המזרח בכל רחבי הארץ, כשהוא נותן את התמיכה וההכוונה לכך ככל שנדרש.

מתלמידיו של חכם שלום כהן

במשך עשרות שנות כהונתו כראש ישיבה לימד רבנו אלפי תלמידים. רבים מהם הפכו ברבות הימים לתלמידי חכמים מפורסמים, המשמשים בקודש כרבני ומנהיגי קהילות ישראל בארץ ובחו"ל. מהנודעים שבהם:

רבי אלעזר אבוחצירא מבאר שבע.

רבי דוד חי אבוחצירא מנהריה.

רבי בן ציון מוצפי, ראש ישיבת 'בני ציון'.

רבי אליהו אברז'ל, בעל 'שו"ת דברות אליהו'.

תורתו

אין-ספור שיעורים ודרשות מסר רבנו בחייו לרבים, אולם מיעט להעלות את חידושיו על הכתב. מעט משיעוריו ותשובותיו בהלכה, התפרסמו מעת לעת, בירחונים וקבצים תורניים.

נכדיו ותלמידיו עמלים להוציא לאור מחידושיו, הוראותיו, ודרשותיו שנשתמרו. חלקם נדפסו בסדרת הספרים 'דובר שלום' ו'דברי שלום', ועוסקים בנושאים: אורח חיים, מועדי ישראל, תשובות והנהגות.