כף החיים – רבי יעקב חיים סופר | ט' בסיוון

בעיר בגדד שבעיראק, בשנים בהן חיו בה חכמים וגדולים כגון מרן ה"בן איש חי", רבי עבדאללה סומך ועוד – נולד בן בבית משפחת מוסא. והוריו רבי יצחק ברוך והרבנית אסתר, קראו את שמו בישראל: יעקב חיים.

רבי יצחק ברוך לימד את בנו תורה, והוריש לו אף את אומנותו: כתיבת סת"ם. משגדל הנער, נשלח ללמוד בישיבת "מדרש בית זילכה" מפי הגאון רבי עבדאללה סומך ואף מפי רבה הראשי של בגדד – רבי אלישע דנגור.

גם בתורת הנסתר החל רבנו לעסוק משבגר – מתורתו של מרן ה"בן איש חי", שהיה אף הוא בבגדד עירו. ואף את כתב הסמיכה שלו לרבנות – קיבל רבנו מרבי יוסף חיים, ה"בן איש חי".

משהגיע לפרקו, נשא רבנו לאישה את הרבנית פרחה לבית בדהובא, קרובת משפחתו מצד אימו.

סולם העלייה

כשהיה רבנו כבן 34 שנים, שם פעמיו אל ארץ הקודש, ועימו רבי צדקה חוצין השני ורבי יחזקאל עזרא רחמים – בעל "עצי היע"ר".

משהגיע ארצה, הוסיף רבנו לשמו את הכינוי "סופר", על שם עיסוקו, ומאז כך נקרא שם משפחתו.

לאחר שקבע את מקומו בשכונת בית ישראל בירושלים, עסק רבנו בהקמת בית הכנסת ובית המדרש "שושנים לדוד", בעזרתו של רבי יחזקאל.

מסופר, שפעם אחת במהלך לימודם, התווכחו רבנו ורבי יחזקאל בחריפות, עד שהגיע הזמן לפנות כל אחד אל ביתו, מבלי שהתיישב החילוק ביניהם.

כשהגיע רבנו לביתו, חשש לפתע שבמהלך ההתנצחות פגע ברבי יחזקאל, והוא יצא שוב כדי לבקשת את סליחתו ולפייס אותו. והנה, כשצעד ברחוב לכיוון ביתו של רבי יחזקאל – פגש בו ברחוב בעודו עושה את דרכו אליו, כי אף הוא חשש שפגע ברבנו… כה גדולה הייתה זהירותם בכבוד חברם לצד הריתחא דאורייתא שהייתה כלהבת אש.

גם תפילתו של רבנו הייתה לשם דבר, שכן הוא היה מיחידים המכוונים בכוונות הרש"ש, ותפילתו התארכה תמיד זמן רב.

רבי יחזקאל לא האריך ימים לצידו של רבנו בבית הכנסת שהקימו, והוא נפטר בדמי ימיו, בשנת תרס"ח, והוא כבן 32 שנים.

רבנו נפנה ללמוד בישיבת המקובלים בית אל ובישיבת רחובות הנהר, שם למד מפי רבי חיים שאול הכהן דוויק זיע"א בעל השד"ה, רבה של ארם צובא. בד בבד גם נקרא לדרוש בבית מדרשו "שושנים לדוד" בשבתות ובמועדים. בימות החול במשך שנים ארוכות, היה רבנו יושב בעליית בית הכנסת ושוקד על כתיבת חיבוריו העצומים.

עט סופר

עוד בבגדד, כשהיה רבנו כבן 30 שנים, החל לכתוב את חיבורו הענק – "כף החיים" על "אורח חיים" ו"יורה דעה" בשולחן ערוך.

במשך כ-40 שנים המשיך ושקד על כתיבתו. רבנו בספרו מביא בהרחבה את דעות הפוסקים לאורך הדורות יחד עם פסקי האר"י והרש"ש כפי שלמד משיטת ה"בן איש חי", ולבסוף פוסק את שיטתו.

עד סוף ימיו עסק רבנו בכתיבת הכרכים הרבים בחיבור ובהוצאתם לאור, ולאחר שהלך לעולמו – שני בניו רבי משה ורבי שלום המשיכו במלאכתו ומתוך כתבי היד שהותיר הוציאו לאור כרך נוסף, עשירי במספר.

בהמשך הגיע מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א והשלים את החלק החסר באותו כתב יד, כאשר הוא ממשיך את החיבור בסגנונו של רבנו המחבר. מרן הרב עובדיה אף עבר וערך את כל החלקים הקודמים שוב, וכתב את הקדמתו לסדרה המופלאה יחד עם רבו – רבי עזרא עטיה זיע"א.

עד ימינו אנו "כף החיים" הוא אחד מספרי ההלכה היסודיים ביותר הן אצל הספרדים והן אצל האשכנזים.

מלבד עשרת חלקי החיבור, כתב רבנו עוד ספרים רבים בהלכה, דרשות על התורה ופירושים על הגמרא.

מבין ספריו הנודעים הדפיס רבנו בימיו את הספרים "יגל יעקב", "קול יעקב", "חיים עד העולם", ולאחר פטירתו הדפיסו מכתביו את הספרים "ישמח ישראל", "קובץ תשובות" שבספר "שיח שושנים", "קונטרס הכוונות" שהודפס בתוך הגדה של פסח.

עד היום יש בידי צאצאי רבנו כתבי יד שטרם הוצאו לאור כמו: "בית יעקב", "חפץ בחיים", "עדות ביעקב", "חזיונות חיים", "באר מים חיים" וקונטרס החלומות.

בא השמש

בשנת תרצ"ט, בשעת סעודה שלישית בשבת קודש פרשת נשא, עלתה נשמתו של רבנו בטהרה השמיימה והוא כבן 69 שנים, ביום ט' בסיוון.

חתנו רבי יוסף חיים מועלם שהיה לצד רבנו בשעה נשגבה זו, סיפר שעל פניו היה אור גדול.

ביום ראשון, למחרת היום, ליוו אלפי בני ירושלים את רבנו למנוחת עולמים בהר הזיתים, ו-16 מגדולי ירושלים נשאו הספד על קברו.

צאצאיו של רבנו המשיכו והלכו בדרכו – וכ-40 שנה לאחר לכתו, הקים נינו – רבי יעקב חיים סופר השני – את הישיבות "כף החיים" ו"תורת יעקב" על שמו ולזכרו.

תורתו בידינו

אינספור פעמים מביא אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א את דבריו של רבנו "כף החיים" בשיעוריו: בענייני הלכה, מוסר והנהגה.

אחד העניינים עליהם הרבה רבי יורם לעסוק הוא עניין הכוונה במצוות בכל רבדיהם, ואף בעניין זה הזכיר את רבנו:

"כל מצווה צריכה הכנה בג' אופנים אלו – דמחשבה, דיבור ומעשה, עתה יבואר בסייעתא דשמיא שההכנה בחלק 'המחשבה' הוא – על ידי הכוונה הטהורה אשר יכוון בעת עשותו את המצווה לשם אל עולם ברוך הוא.

ומכל מקום הגם שהמקיים את המצווה בלא כוונה הרי הוא אהוב וחביב למעלה, אין זה שבחו של יהודי להיות עושה המצוות בלא כוונה טהורה, אלא יכוון בה כיד ה' הטובה עליו שהרי על ידי מעשה המצווה נעשה בחינת הגוף ועל ידי הכוונה נעשה בחינת נשמה למצווה.

וכמו שכתב הגאון המופלא חסידא קדישא רבינו יעקב חיים סופר בספרו הבהיר כף החיים, וזה לשונו: 'דע כי על ידי עשיית המצוות בין אם הוא על ידי מעשה כגון סוכה ולולב וכו' בין אם הוא על ידי הדיבור כגון תפילה ותלמוד תורה וכו' על ידי עשיית גוף המצווה נעשה בחינת הגוף שהוא בחינת הכלי, ועל ידי כוונת המחשבה נעשה בחינת נשמה, אבל אם לא יכוון במחשבה הויא עשיית המצווה כגוף בלא נשמה'"

הילולות צדיקים

א' אדר: בניהו בן יהוידע

בניהו בן יהוידע הכהן הצטיין בקדושתו העצומה וששימש כראש הסנהדרין. ובנוסף היה גם גיבור חיל . בניהו חי בתקופת המלכים,

קרא עוד »
מבצע!
הגדה של פסח – כריכה רכה
35.00110.00
מבצע!
מגילת אסתר עם ביאורי הרב יורם
30.00100.00
מבצע!
זמירון – נועם השבת
15.00100.00
מבצע!
מארז USB שיעורי הרב ישראל שליט"א (3 ב-99)
99.00