קוראים יקרים, ידוע הדבר ומפורסם היטב, כי אנו הננו המשכיות לאבותינו בזה העולם.

וכדברי רבותינו הקדושים ברא כרעא דאבוה. כל רחשי לבנו שאיפותינו ורצוננו הם רק בית אחיזת יד לאבותינו ורבותינו, שהשרישו בנו את כל מבנה נפשנו, בימי חורפנו וילדותנו…

כן מוצאים אנו דמות פלאית ששאבה כחותיה ומימשה שאיפותיה מכח ארבעת אבותיה שהיו למעלה ראש בשושלת היוחסין שלה…

הרב החשוב הנודע לשם ולתפארה איש האשכולות איש אשר כל בו רב פעלים לתורה ולתעודה הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם זי"ע האדמו"ר מצאנז, היה צאצא קדוש לארבעה ענקי הרוח,

מצד אמו: הרב הקדוש רבי חיים מצאנז בעל ה-'דברי חיים', הרב הקדוש רבי יקותיאל יהודה מסיגוט בעל ה-'ייטב לב'. ומצד אביו: הרב הקדוש רבי צבי אלימלך מדינוב בעל ה-'בני יששכר', והרב הקדוש רבי צבי הירש אייכשטיין מזידיטשוב בעל ה-'עטרת צבי'.

כך התחברו ובאו להם ארבעה חסידויות יחד, כאיש אחד ובלב אחד, הלוא הוא לבו הקדוש של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם!

ראשית דרכו

רבי יקותיאל יהודה נולד ב-ד' שבט ה'תרס"ה בעיר רודניק. תיכף מיומו הראשון היה משוש לבם של אביו ואמו הקדושים, אשר הרגישו בפועל כי ילדם נוצר לגדולות, ולכן טיפחו וריבו אותו בגינוני קדושה. מגיל הרך ביותר כבר נשם אל תוכו אויר ספוג קדושה וטהרה, אוירא דצאנז אשר היה מלא בתורה ויראה…

אביו רבי הרשל'ה, שכבר עמד אז בשנות הששים הקדיש את מיטב כחותיו לחנך בעצמו את ילד זקוניו. משעמד על כחות הנפש המיוחדים שלו, שהנו עילוי מבורך בכשרונות נדירים, וכי שוכנת בקרבו נשמה גדולה. עמד והאציל עליו מרוחו פי שנים, כשהוא מדריך אותו בכל פסיעה וצעד. ומחנכו חינוך דביעילאה.

הדרכתו של האב הגדול נתנה בו אותות לכל ימי חייו. החינוך הנפלא שהעניק לו נתכוין במחשבה תחילה להצמיח בן עליה מובהק, הדרישות המושגים הלכי הנפש שהשפיע עליו והרגיל בהם, לא התאימו בשום יחס לילד רך בשנים, אפילו אם הוא עילוי שבעילויים…

בשלהי שנת תרע"ח כשמלאו לרבי יקותיאל יהודה י"ג שנה ומחצה הסתלק אביו לבית עולמו כשהותיר אחריו את בנו הצעיר מלא דעת וחכמה…

 

סולם העליה

כאמור לעיל הרב יקותיאל יהודה, בורך בכשרונות רבים וטובים מאת ה' יתברך, ואותם לא זנח, אלא פיתח וריבה. כי כל דבר הנתון לאדם מאתו יתברך, הוא גלעין קטן.

ועל האדם לגדלו ולפתחו היטב בהתמדה רבה ויראת שמים טהורה ורציפה עלינו להוציא מן הכח אל הפועל כל מדה טובה וחמודה לאורה של תורה…

וכך רבי יקותיאל הצעיר הגה בתורה בחריצות רבה וכבר בגיל שמונה ידע את כל ששת סדרי המשנה בעל פה. ועוד לפני גיל הבר מצוה סיים את התלמוד בבלי כולו בעיון רב, ואף היה לו יד ושם בשולחן ערוך חושן משפט על נושאי כליו, אשר ידוע כי לימוד זה מיועד לאברכים בוגרים בצוותא עם חברים…

בשנת תרע"ה כשהוא רק בן עשר וחצי גלה יחד עם אביו לקהילת קליינווארדיין, ושם קבע לימוד בחברותא עם אחד מבני גילו, רבי יחזקאל שרגע הענדלער ז"ל. התמדתם לא ידעה גבול,למדו הם יומם ולילה כפשוטו ואת שנת העראי שלהם ישנו על שולחן לימודם בבית המדרש כשאחד מתנה עם השני שיעיר אותו כשהוא קם משנתו… כך עברו עליהם ארבעים יום שלמים.

כאמור רבי יקותיאל לא בזבז אף רגע, ורץ מתורה למשנה וממשנה לגמרא וכן לפוסקים, ואביו שראה כל זאת עוד בהיותו צעיר לפני גיל בר מצוה אמר לבנו העילוי הנדיר, 'בני אל תשכח כי הספר הראשון שתחבר על הפוסקים תקראהו דברי יציב, כי בו נמצא שמי ושמך גם יחד: י'קותיאל י'הודה ב'ן צ'בי…

כך דרבן האב את בנו, והבן רק עלה ונתעלה באהבת תורה שאין שני לה…

רבי יקותיאל יצק מים על ידי החכמים רבי דוד צבי טעבלי הי"ד בעל 'מנחת סולת', רבי איציקל זצ"ל, רבי משה צבי לנדא זצ"ל בעל 'שולחן מלכים', כאשר גלה עם אביו כאמור לעיל ישב גם כן למרגלותיו של הרב הגאון רבי משה חיים סג"ל ראזענבוים זצ"ל…

רבי יקותיאל נסע אל מסעיו בחצרות החסידות המפוארה של צאנז ושם ריוה נפשו הצמאה בדברי אלקים חיים…

בשנת תר"פ כאשר היה בן ט"ו שנה, החליטה מרת אמו חיה מינדל ע"ה לעזוב את מקום מגוריה שבהונגריה וזאת בעקבות הסתלקות בעלה הצדיק רבי הרשל'ה לבית עולמו, ולשוב יחד עם שני בניה על עירם בראשונה רודניק הנמצאת בגליציה…

 

האיש מקדש

 

בעת ההיא, כשהוא רק בן חמש עשרה שנה התחילו לדבר בו נכבדות רבנים ונגידים, כן אדמורי"ם מיוחסים ואנשי שם, שאפו להשתדך ב'עילוי מרודניק' ושלחו שדכנים זריזים על אמו הרבנית חיה מינדל ע"ה. אלא שהאם הצדקת נשים באוהל אשר לבה לא הלך אחרי עושר וכבוד נהגה בררנות יתירה בעניינים מסוג זה ולא קיבלה את רוב ההצעות… לבסוף נפל הפור בשנת תרפ"א ורבי יקותיאל נבחר להיות חתנו של האדמו"ר הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים זי"ע רבה של סיגוט…

ונשא לאשה את ביתו הצנועה והחסודה מרת פעסיל הי"ד…

במרוצת השנים נולדו לזוג הצעיר י"א צאצאים מסולאים, בנים ובנות אשר כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'…

 

על כס הרבנות

 

סמוך לאותו פרק שנת ה'תרפ"ו, באה אליו משלחת חסידי סיגוט בהפצרות מרובות שיעלה לישב על כס הרבנות בקהילת היראים שבקהילת קודש קלויזענבורג, ואכן רבינו השיב להם בחיוב. מני אז דרך כוכבו בשמי יהדות רומניה והונגריה, משנה לשנה הלך וגבר פרסומו כרב גדול ואדמו"ר קדוש מיחידי סגולה שבכל המדינה…

מספרים כי בדרשתו הראשונה בבית הכנסת הגדול בקלויזענבורג הגיע אל המעמד הצדיק הגדול רבי אברהם יהושע פריינד זצ"ל, איש קדוש מצדיקי הדור אשר היה אף תלמידו של ה'דברי חיים' זי"ע מצאנז… רבינו באותה דרשה הראה את כחו וגבורתו הרוחנית האנשים שהקשיבו למשאו ומתנו בדרשה נותרו המומים, פה מפיק מרגליות… שעות הדרשה נמשכה וכל העם עומדים עליו ולא מתעייפים… בסיום אותה דרשה אשר כולם היו תמהים בעוצמת התורה והקדושה אשר בקרבו אמר רבי אברהם יהושע 'וכי מה החידוש בעיניכם, וכי לא ראיתם, הלוא זקנו הקדוש הדברי-חיים היה עומד כל העת לצידו…'

וכך הרב כונן מערכת ענפה של קדושה וטהרה בקהילה קדושה זו רבות בשנים החל מענף הכשרות וכלה בטהרת הבית… וכן הרביץ תורה לעדרים צעירי הצאן בישיבה שעמד בראשה…

 

השואה

ויהי בימים הרבים ההם, שלהי שנת תרצ"ט, החלו מלאכי חבלה הרוצחים הנאצים ימ"ש במלחמתם האכזרית נגד העם היהודי, מגרמניה הארורה ערש 'התרבות הנאורה' נפתחה הרעה…

כשירד אז לעולם מבול האש והדם עמד הרבי זי"ע בשנתו השלשים וחמש בלבד, והוא שרוי במשפחתו ובקרב אנשי קהילתו וחסידיו כמלך בגדוד, ואחד עשר ילדיו החמודים כשתילי זיתים סביב לשולחנו…

כשנפרצה מלחמת ההשמדה נפערו לרגליו תהומות שלך אופל ואבדון ונגזר עליו להתנסות ביסורים ובאסונות שאין בכח אנוש לעכל בשום אופן, כשהוא תופס את אומנותו של משיח אלקי יעקב בשעת צרתו הגדולה – 'ויתחזק דוד בה' אלקיו'…

מכיון שרבינו היה יליד רודניק שבגלציה נחשב הוא לאזרח פולני ומשכך רעדה האדמה תחתיו…

והנה בוקר אחד דפיקות בדלת הגיע הרעה החיילים גרמנים מחכים בחוץ עם פקודה חתומה לפיה יש לגרש את הרבי ומשפחתו לאלתר מהונגריה…

אך הגיעו הרבי ומשפחתו לבודפשט הופרדו!… משפחת הרבי הועברה לתחנה מעצר וגזר דינם עוד לא הוכרע… ולאחר השתדלויות ונסי נסים גלויים הרבי ומשפחתו שבו וחזרו להיות יחד אך הדבר לא ימשך זמן רב עד ששוב גורלם יפרד לעד…

והנה מאת אל תמים דעות אשר לו נגלו צפונות, נקבע הדבר ומשפחתו של הרבי נלקחה על ידי הנאצים למחנה ההשמדה באושוויץ בשנת תש"ד… הי"ד אמן!

בשיא היגון והצרות הרבי לא הסיח דעת ולא חדל מעבודת שמים. בתוך אושוויץ ומתחת לאפם של הנאצים הנתעבים, היה לומד ומתפלל. מקיים מצוות קלה כבחמורה בחירוף נפש נזהר שלא יכשל בצוק העתים אף בקוצו של יו"ד… שני בניו הנותרים נפטרו גם הם ממחלת הטיפוס הנוראה, אך רבינו לא דיבר רק נענע בראשו כאהרן בשעתו – 'דום לה' והתחולל לו'…

וברוך ה', אחרי שעברו עליו כל מיני הרעות שבעולם, בשנת ה'תש"ה י"ז אייר יצא רבינו לחופשי מעול הגלות המר והנמהר של הנאצים הארורים, מילותיו הראשונות של הרבי היו 'ברוך השם, ניצלנו'…

וכבר עלה בלבו סיבת הצלתו, החליט הרבי כי עליו מוטלת המשימה להפיץ אור בעולם כנגד אותו החושך העב שראו עיניו…

 

החזון

עם בואו של רבינו אל מחנה הפליטים נרקם החזון, הקמת רשת חינוך יהודיים שיחזקו את חומות הדת בעת משבר קשה ונורא זה, רק התאושש ממחלתו קם רבי יקותיאל והכריז:'מי לה' אלי'…

היתה זו קריאה שהפיחה חיים בכולם רבינו התחיל מקרב את מחנה הפליטים באמרות טהורות רחמים גדולים שוב גודר את גדרי הדת והקדושה מעודד את לב העם לשוב לאביהם שבשמים… ובאמת קריאה זו פתחה פתח ענק שדרכו יעבור מפעל חייו…

רבינו פתח ישיבות בארץ ובעולם, ישיבות שבהם יעברו צעירי צאן וירימו קרן הדת…קרנות עזרה לנזקקים וכן סיוע לחולים, וכו' וכו'…

רבינו שהה תקופה של כעשר שנים בארה"ב של אמריקה, קודם שבא אל הארץ הקדושה שם הוא ריבה חיילים לתורה הקים זירז ועשה רבות למען חזונו…ישיבה ועוד ישיבה חסד ועוד עזרה ובעיקר לניצולי השואה…

 

התחיה

'ישוב יהודי'!. בשנת ה'תשט"ו דרך רבינו על אדמת הקודש בראשונה בחייו… חזונו היה להקים בשנית את חסידות צאנז המוכה… ראו עיניו הקדושות את העיר נתניה מוכנה למשימה זו ובאותה שנה הניח רבינו את אבן הפינה הראשונה להקמת קריית צאנז. החסידות שבה לחיים!

דוקא האיש שאיבד את כל משפחתו בשואה הארורה, דוקא האיש שראה עין בעין את מלאך המוות שוב ושוב נושף בעורפו רח"ל… הוא האיש! אשר יקים לתחיה את החסידות בארץ…

הוא האיש אשר בחילו להקים בית חולים חרדי ראשון מסוגו בארץ: בית חולים לניאדו בנתניה. וזאת בעקבות נדר שהוא נדר בשואה, 'לרפואת כל חולה'!…

לב שראה כל כך הרבה לב שהרגיש אבדן עתה מרגיש תחיה מחודשת של יהדות בארץ הקודש…

בי"ט בכסליו התש"ך עלה הרבי והתיישב סופית בארץ ישראל בעיר נתניה…

רבינו נשא אשה בשנית את מרת חיה נחמה אונגר ועמה הביא שבעה ילדי חמד שני בנים וחמש בנות… רבינו יקותיאל יהודה יזכר לדורות כדוגמא ומופת מה היא שמחה ומה היא אהבת חיים אמיתית!

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם נפטר בשנת תשנ"ד ב-ט' תמוז כשהוא מצוה את בניו אחריו להחזיק את מוסדות הקהילה בארץ ובעולם הלוא הם: רבי צבי אלימלך הלברשטאם ראש מוסדות צאנז בארץ ורבי שמואל דוד הלברשטאם המכהן כאדמו"ר בניו יורק…

 

ספריו

עץ חיים, יציב פתגם, דברי יציב, אוצרות דברי יציב, אמרי יציב, שפע טהרה, מנחת יהודה וירושלים, ישראל סבא, דרך חיים, הליכות חיים, אות יציב, בית יציב. כל דבריו סולת נקיה ומשנה ערוכה אמריו מאירים לכל דברי אמונה!…

כל אחרי כל 'זאת' התורה עומדת זכה ברה ונקיה, כי אין מי שיכל לנצח את עם הנצח…