'כפי הגובה כך הראות', זה הכלל. ופירושו: כי אין דומה העומד בקומה 100 וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו לעומד בקומה 2 – שהכי הרבה שהוא יכול לראות זה את מנקה הרחובות.

מעין זה ויותר מזה כך הוא אצל בני האדם הרוצים ושואפים…

כי כפי אשר יראה האדם למרחוק לשם גם ירצה לשאוף ולהגיע…

אדיר במרום הוא היה רבינו ועטרת ראשנו רבי חיים מוולאז'ין רבן של ישראל…

כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף, מדת הרחמנות. היא אשר אפיינה את מעשיו…

רבינו סלל שביל נפלא להולכים בתמים, שביל אשר עליו יפסעו לימים רבבות צעירי צאן ותיישים רכים, שברבות השנים יהיו למנהיגים ומאורות גדולים…

כדי להבין מהיכן היו כחותיו ושורש מדותיו של רבינו, אנו צריכים לגלות תחילה מה הוא אותו מעיין חיים שממנו שתה ורוה, שאב כחו והשיב נפשו…

זאת ועוד יספר ציר הזמן, וממנו נלמד אורחות חיים ויושר מעללים, כיצד לפתור את חידת החיים…

 

ראשית דרכו זיכוך

 

כל זרע אדמה שֶׁגָּדֵל להיות עץ פרי נפלא ואדיר בשחקים, אשר נופו יסוכך מפני חמה ומפריו ישבעו ענוים, תחילתו לא בגדולה דוקא, אלא רך היה העץ רבות בשנים. רק ההתמדה וההשקעה בעץ הולידו לאחר זמן עץ יפה אשר פריו קודש הילולים.

כך היתה תחילת דרכו של רבי חיים מוולאז'ין עץ החיים. בבית אשר גדל היתה אוירה של אהבת תורה למכביר, כולם נשמו שם הערצה משוועת לתלמידי חכמים. מבין הרבנים שזכו להערצה מביתו של רבינו, זכה לה גדול הרבנים ואביר הפוסקים, הלוא הוא השאגת אריה רבי אריה לייב בר אשר.

מסופר כי אמו של רבי חיים, מרת רבקה הצדקת ע"ה, בעת לִדְתָּהּ את רבי חיים ביקשה מן הצדיק השאגת אריה זצוק"ל שיהיה נוכח בביתה וילמד תורה בקולות כרעמים, ורק יצוא יֵצֵא הרך הנולד מבטן אמו, ישמע הוא את אותו קול מתנגן של אותו צדיק לומד תורה והוגה בעומקה…

מנשים באוהל תבורך היתה מרת רבקה ע"ה, מעשיה היו בחכמה וכל כוונתה לשם שמים טהורה כל חינוכה בביתה היה לכוין את בניה לאהבת תורה וכמיהה לקדושה.

ובכן עשתה והצליחה, ובה התקיים הפסוק אם הבנים שמחה, כפי אשר חקוק על קברה.

בביתו של רבי חיים צמחו להם חמשה אחים גדולי תורה והוא הבריח התיכון שבהם. מה יש לומר, בית של תורה! כל כולו יראת ה' יוקדת. האמא מצד אחד נושפת בילדים הרכים אהבת חכמים, בכך שמקרבת את בניה לגדולי החכמים, והאבא רבי יצחק, מדרבן את בניו לסיומים בתורה הקדושה.

מסופר כי בעת שר' שמחה אחיו הגדול של רבי חיים סיים ששה סדרי המשנה עשו לו הוריו סעודה גדולה כיד המלך, והמטרה להאהיב עליו את התורה הקדושה. ובכן עשו והצליחו שני ההורים הנהדרים. ומביתם פרץ אור אדיר, אור שלימים יאיר בלבותם של כל עם ישראל אש עצומה של לימוד, שקידה, והתמדה רציפה…

 

ימי עלייתו בקודש פנימה

רבי חיים גדל כאמור בבית שעודד ללימוד ושקידה עצומה על התורה הקדושה, ויחד עם אחיו הקטן ר' זלמל'ה למד ויגע בחברותא על התורה הקדושה. שני האחים היו מתמידים גדולים והם עדיין צעירים לימים, נודע כי מרוב התמדתם על סדר לימודם אזלו להם נרות הליל אשר יאירו את האפלה ואת דפי לימודם. ומשזאת קרתה, יצאו האחים הצעירים ללמוד לאור הלבנה וכך עשו לילות כימים רבות בשנים…

אחיהם הגדול רבי שמחה היה מנחה אותם על סדר הלימוד, מורה להם עצות יפות ופושט להם קושיות נחמדות.

ר' זלמל'ה אחיו הצעיר של רבי חיים היה עילוי עצום בפני עצמו, וכך רבי חיים מתייחס אליו במכתביו: הגאון העצום קדוש ה', מלאך ה'. וכך העיד עליו רבי חיים באחת מסעודות המצוה שהסתופף אם חסידיו בסוד מישרים, כי אחיו ר' זלמן פשט מעליו כל צורה גשמית והינו עומד כמלאך ה' ממש, משרת בקודש, אך עדיין מוטל בגוף גשמי.

כאמור לעיל, עמו למד רבי חיים תורה, ועמו התעלה בדרכי הידיעה.

שני האחים לא אמרו די בלימודם והסתפקו בסדרם, אלא תרו והלכו ללמוד לפרקים אצל הגאון בעל השאגת אריה. ממנו השיגו אורחות חיים ויושר לימודים, איך לברר את הסוגיא אליבא דהלכתא, איך לרדת לעומקם של דברים באמת ויושר, והכי חשוב החדיר בהם הצדיק הנ"ל את הזהירות מגודל המכשלה הנוראה שלא להסתפק לעולם בחלק אחד בתורה, אלא השליטה בכל חלקי התורה היא החשובה שבחשובות וזאת הידיעה השלימה… שמעו הילדים והזמן הוכיח כי אכן קיימו!

 

'ומסרה ליהושע'

דמות רבו המובהק הגאון הגדול רבי אליהו מווילנא פרשׂה את צילה על העיר ליטא רבתי וסביבותיה, וולאזי'ן הקטנה אשר היתה בצילה, אף היא נשמה את הודו והדרו של רבנו הגאון הגדול הגר"א…

בתוך וולאז'ין רבתי ישב לו רבי חיים הצעיר והתלבט מדי פעם בסוגיות הלכתיות ושאר לבטים מחיי הרוח. כן היא דרכם של בני עליה המחפשים כל עת, עצה ותבונה איך להוסיף יראה ואהבה…

לא היה מי שישיב נפשו הרכה ויאמר לו דבר ה' זו הלכה. על כן חשב רבי חיים מי הוא זה ואיזהו אשר ימלא את לבו בשלוה ואמונה ויפשוט הקושיות אשר בלבו.

והנה צצה לה הברקה, רבי חיים גמר בלבו החלטה. עליו להידבק ברבינו הגר"א הקדוש אשר נודע מכבר כחו וקדושתו הרמה בקהילות אשכנז וליטא…

אך איך עושים זאת? עדיין השאלה נשארה אינה פשוטה, עד…

יום אחד פורסם בקרב יהודי האיזור כי הגר"א עתיד להשתתף בחתונת אחד מבני משפחתו, דבר שאינו היה מן המצוי. רבינו הגר"א הקדוש היה מסתגר בביתו ובחדר לימודו ימים ושבועות, ועמל ושוקד על התורה ללא לאות…

רבי חיים נצמד אל שיירת המלוים, ושם פעמיו אל מקום החתונה המהוללה…

והנה בהגיעם העירה היה זה עת אשר העיר לבשה ארשת מנוחה, ערב שבת קודש היה…

רבי חיים כל העת ההיא חיפש דרך איך להיכנס לקודש פנימה, וסוף סוף התנוצץ במוחו המבריק רעיון…

אמר בלבו רבי חיים כי ודאי בעת כזאת אין איש שם על לב לשמש את הגאון, כי כולם ודאי עמלים וטורחים בשמחת החתונה. על כן הלך ואציע את עזרתי לרב הגאון בתקוה שיסכים…

רבי חיים מיהר למלא חמת מים חמים. ושם פניו אל עבר חדרו של הגאון וזאת כדי ליצוק מים על ידיו הקדושות של הגר"א לכבוד שבת קודש, כמנהג התנא הקדוש רבי יהודה בר עילאי…

והנה רק התקרב אל מפתן הבית לפתע הדלת נפתחה, והגאון רבי אליהו מווילנא התגלה אל מול רבי חיים המשתומם… דמותו חדרה אל תוך לבו בעוצמה אדירה.

הביט בו הגאון כשואל, מה רצונו עם חמת מים זו? ורבי חיים פתח את פיו בפעם הראשונה בחייו אל עבר רבו במילים הבאות: רצוני ליצוק מים על ידיו של כבוד הרב, האם כבוד הרב מסכים?…

הגאון הנהן בראשו כעונה בחיוב… ופה התחילה לה שוב פעם מאז משה ויהושע שלימדונו קשר מהו, דביקות של תלמיד ברבו, נותן ומקבל…

וכן כך מעידים על רבי חיים בניו של הגאון הקדוש רבי אליהו מווילנא , כי רבי חיים, הוא ממשיך דרכו של הגאון, ועליו סמך הרב את ידיו הלאה, בשרשרת מסירת התורה…

 

מכאן ואילך נרקמה בין רבי חיים לרב הגאון קשר אמיץ וחזק בהוראה ולימוד מעשיים…

וכן מאותו כור היתוך, יצא לאור עולם הרעיון, ישיבת וולאז'ין המעטירה…

בברכת רבו יצאלו לדרך מפעל החיים הענק הזה, ומשם הדרך כבר ידועה, כי עד היום! הישיבות בכל אתר ואתר בארץ ובעולם הם תחת צילו חסותו והגותו של רבינו הקדוש רבי חיים מוולאז'ין…

 

'כי בצל החכמה בצל הכסף'

בהגיע רבי חיים לגיל גבורות והוא כבן שמונים שנה, אירע מעשה נורא ששינה את תפיסת עולמם של מחזיקי התורה.

כאמור ישיבת וולאז'ין היתה פרי מחשבתו של רבינו הקדוש, ובמה נשתנתה ישיבה זו משאר ישיבות שהיו זה מכבר בעולם? ברצף הלמידה והשביתה בישיבה. הישיבה החדשה אימצה לקרבה את רעיון הלינה וכן את דרך לימוד הגמרא…

כמובן שהיו שיקולים כלכליים למפעל חיים זה, ורבי חיים היה צריך לטרוח רבות, בכדי לקבץ כעמיר גורנה תרומות מכל קצות ארצות רוסיה ופולין, וזאת בכדי להקים עולה של תורה…

אחד היה האיש הנדיב אשר תדיר היה ממחזקי הישיבה, אך נשתנה במקצת משאר התורמים.

אומנותו של אותו האיש היתה חקלאות, עבודת האדמה… ומנהג מפליא היה לו, כי כל השכר שיעשה האיש ההוא באותו יום בהגיעו לביתו חילק את השלל חציחצי, אחד לפרנסת ביתו ושאר צרכיהם וחצי שני לישיבת וולאז'ין המעטירה ותלמידיה…

והנה אחרי אריכות ימים ושנים נתבקש אותו האיש אל בית עולמו.. מקום מגוריו היה רחוק מן העיר וולאזי'ן מרחק שלשה ימים… והנה כעבור זה הזמן הגיע שליח אל בית רבינו להודיע בצער רב על פטירת אותו נדיב ממחזקי הדת…

הדברים פגשו את רבי חיים בזמן לא 'בהיר'… והענין הוא: כי רבי חיים כל אותה העת משעה שנפטר אותו הגביר ועד זה היום, התקשה למסור שיעור בגמרא לתלמידיו בסוגיות הנלמדות על הסדר… חשב חקר ודרש אך אין, נסתרה ממנו דרכה של סוגיא, ופשר עניינה לא נודע לו…

צער רב היה בלבו של רבינו שכאמור משחר נעוריו היה עילוי גדול, חריף ובקי, גאון עצום בכל חדרי התורה…

והנה אחרי הודיעו לו על פטירת אותו נדיב, ביקש רבי חיים מהעומדים ראשונה, לארגן את הסוס והעגלה לנסיעה, יש לנסוע ולכבד את אותו נדיב בדרשה ודברי תורה לעילוי נשמתו…

בין כך ובין כך תפס רבי חיים תנומה קלה והנה חלום…

ובחלומו רואה הוא את אותו תורם הדור פנים וארשת פניו כולה נחת ושלוה, שאלו רבי חיים לשלום והלה החזיר לו שלום… לפתע פנה אותו האיש אל רבי חיים בבקשה, כי רוצה הוא להסביר לו את הסוגיא שבה הוא התקשה…

רבי חיים תמה, הרי אני מכירך זה מכבר כי אין איש ספר אתה ואפילו קריאת האותיות נבצרה ממך מחמת היותך איש אדמה כל חייך ומאין תסביר לי את פשר הסוגיא?

אותו איש ביקש לדעת מהיכן מתחלת הסוגיא וחיש קל מהרה החל לבאר לרבי חיים מרוב מתיקות ועומק את דברי הגמרא על פי שיטת כל המפרשים הראשונים ביתר ביאור ועומק עם דברי האחרונים, גאונות חריפות בקיאות. מנין?

האם צדיק נסתר היה אותו האיש ורק החביא את חכמתו? לא.

באמת אחרי פטירתו ליווהו גדודים גדודים של מלאכי חבלה שביקשו לצוד נפשו האומללה.

אך רק כאשר צצה לה אותה הזכות של החזקת התורה לישיבה. החליטו בשמים פה אחד כי זה האיש מקומו בין שוכני הרים גבוהים…

ואכן שמוהו בין גדולי תורה ומביני מדע, בגן העדן. ורק בשביל שיבין את המתרחש סביבו, מילואו מהשמים חכמה ותבונה בכל מקצועות התורה…

אחרי מעשה זה יצא רבי חיים לישיבה ודרש: "כי בצל החכמה בצל הכסף" (קהלת ז, יב)…

 

משנתו ותורתו

כדי להבין מעט מזעיר מדרכי הנהגתו של רבינו, איך גבר יצר ועשה את כל אשר פעל בעולם צריכים אנו להתבונן תחילה מה היא המורשת אשר הנחיל הרב לבניו אחריו, שהם תלמידיו.

וכך מובא במסילות אל הנפש תשע"ט – פרשת כי תבוא הערה 20:

 

בספר נתיבות יושר (ח"ב עמוד 181) לגאון רבי יהודה כהן הובא הסיפור הבא: על דלת ביתו של הגה"ק רבי יוסף דוב סולובייצ'יק, בעל 'בית הלוי' דפק יהודי וזעק בקריאות נואשות לעבר רבי יוסף דוב שיחוש לעזרתו:

המשטרה עורכת עתה פשיטת פתע באיזור החנויות שבו שוכנת חנותי, ומחפשת אחר סחורות שאחזקתן אסורה על פי החוק הפולני. השוטרים עוברים במרץ מחנות לחנות. עוד מעט יגיעו לחנותי… ורק אתמול קיבלתי 'משלוח' מהסחורה האסורה… רבי, מה אעשה?! העונש הקבוע בחוק על עבירה כזו יכול להגיע לעשרות שנות מאסר!

מששמע רבי יוסף דוב את צרתו הוציא מארון הספרים את ספר נפש החיים שחיבר הגה"ק רבי חיים מוולאז'ין, פתחו והראה לו מה שכתוב בפנים, וכך נאמר (שער ג פרק יב):

בפרשת ואתחנן נאמר: "ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו" (דברים ד, לה), ופירושו – אין עוד מלבדו יתברך כלל, והכל מלא רק עצמות אחדותו הפשוט יתברך, ואין עוד מלבדו שום מציאות כח כלל, לא כחות הטומאה ולא שום כח ושום עולם ונברא כלל.

ובאמת הוא ענין גדול וסגולה נפלאה להסיר ולבטל מעליו כל דינין ורצונות אחרים שלא יוכלו לשלוט בו ולא יעשו שום רושם כלל – כשהאדם קובע בלבולאמר: הלא ה' הוא האלקים האמיתי, ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם וכל העולמות כלל, והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו. ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כח ורצון בעולם. ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא. כן יספיק הוא יתברך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכחות והרצונות שבעולם שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל.

ואז אמר רבי יוסף דוב לסוחר היהודי, בוא נתעמק בסגולה הנפלאה הזאת בצוותא. לאחר שעתים רצופות של לימוד ועיון הגיעה אשתו של הסוחר ובישרה לו על הישועה. השוטרים הקפדנים דילגו על פני חנותם וכלל לא נכנסו לבודקה.

וכך היה המעשה: השוטרים עברו מחנות לחנות וערכו חיפוש דקדקני אחר סחורות אסורות. כשהגיעו אל חנותו של היהודי, החליטו לעשות הפסקה ולסעוד את לבם. כדי שלא ישכחו היכן פסקו מלבדוק, סימנו את חנותו של היהודי בצבע אדום. כששבו אל עבודתם כעבור מחצית השעה, הסתפקו אם החנות המסומנת היא האחרונה שנבדקה או שממנה עליהם להמשיך כעת את הבדיקה. לבסוף נמנו וגמרו ביניהם שכנראה חנות זו כבר נבדקה והמשיכו בבדיקת החנות הבאה אחריה.

כל אותו זמן ישב בעל החנות והגה בדבריו הקדושים של 'נפש החיים' שהמציאות היחידה היא רק הבורא ואין כח לשום יצור לעשות דבר מבלעדי רצונו יתברך…

אחרית ימיו

רבי חיים נפטר זקן ושבע ימים בגיל 72 כשהוא מותיר אחריו מורשת ענפה של לימוד תורה הוראה נכונה ועצות ישרות שנתן רבות בשנים בשער בת רבים…

אחרי צוותו את בנו רבי יצחק מוולאז'ין אחריו כי ימשיך את דרכו וימלא את תפקידו בהחזקת הישיבה, הלך רבי חיים את בית עולמו ונאסף אל אבותיו, מנוחתו עדן ביום י"ד סיון ה'תקפ"א. זכותו תגן עלינו, אמן.

ספריו

ספרו הבהיר נפש החיים אשר כולו דרך למבקש ה' איך ימלא צמאון נפשו העייפה ביראת שמים ואמונה טהורה…

רוח חיים על פרקי אבות ובו דברי מוסר ויסודות נפלאים לעבד ה'…

וכן שו"ת חוט המשולש ובו מובאים מקצת ממכתביו של רבינו ששלח רבות בשנים אל קרוביו ואוהביו בענייני עבודת ה' יתברך…