ראשית דרכו

השנה שנת ה'תרפ"ט, העיר ירושלים של אותן שנים תמימה היא, פשוטה ומלאת רוך. אליה נקבצו ובאו משפחות יהודים מכל רחבי תבל. בין המשפחות העולות ארצה ובוחרות לשכון כבוד בעיר הבירה היתה משפחת אליהו… משפחת אליהו שרשיה במצוקי ארץ הם תלויים, מתפסים ועולים במעלות סולם השרשים עד אביר הרועים, רבינו יוסף חיים מבגדאד זצוק"ל – הלוא הוא הבן איש חי הקדוש…

אבי המשפחה היה החכם סלמאן אליהו זצ"ל שהיה חכם עצום ומקובל גדול ואף נמנה על תלמידי הבן איש חי.

לא היה חכם אליהו מיועד להיות איש רוח קדוש בימי ילדותו, מעצם היותו בן למשפחת אצולה בבלית יעדוהו הוריו כממשיך דרכם בניהול העסקים ופיתוח הכלכלה של מורשת המשפחה…

והנה יום אחד בלכתו בין סמטאות העיר בגדאד, שמע סלמאן הצעיר קול המולה בוקע מבעד לכותלי אחד הבתים… היה זה קול הומה של ריב בין אנשים…

נסער ונרגש הלך ובדק מהו קול ההמולה… והנה נגלה לעניו מחזה מדהים שטרם זכה להכיר. ישיבה נשגבה נשקפה למולו ובה תלמידי חכמים יושבים ולומדים בצוותא בתורה דבקים… לפלא היה לו זה האות… אך הרושם כבר נקבע ועשה את רישומו בלב הנער…

ומני אז נדבקה נפשו באהבת התורה, כמובן שאביו לא שמח מן ההחלטה וביקש להניא את בנו הצעיר מן ההשקפה הזו… ברוב צערו פנה סלמאן הצעיר שזה עתה נחשף לעולמה של תורה, אל רבו הבן איש חי בקריאת עזרה, שיתן לו עצה…

הרב פסק כי עליו לעזוב על אתר את ארץ בבל ולשים פעמיו אל ארץ ישראל. שם ישלים הוא את תיקון נפשו בעמל תורה לשמה ללא מפריע ורועץ…

כמובן, קיים סלמאן הצעיר את מצות רבו ויצא למסעיו אל ארץ ישראל.

אך הגיע הרב סלמאן אל ירושלים הקדושה, שם את כל לבו ומוחו בתורה. ללא הפסק ישב ולמד עלה ונתעלה ונהיה לאחד מהאנשים רמי המעלה בנגלה ובנסתר…

בביתו שרר צמצום וחוסר כל, עוני היה מצוי תדיר בין קירות הבית, אך הששון והשמחה היו גם הם אורחי כבוד ועולים על שולחנו חדשים לבקרים…

אין זה הגוף שהיה מקור שמחתם של בני משפחת אליהו, אלא אך ורק הנפש המרוממת היא זו שפצתה פיה בשמחה של תורה ולימוד לשמה…

בבית זה נולד בשנת ה'תרפ"ט רבי מרדכי אליהו, הערכים שעליהם גדל צניעות וענוה הם, אהבת חסד וכבוד האדם היו המוליכים העיקריים… ובאמת מסתבר שהיו אלו עמודים איתנים שעליהם נשענה לאחר שנים דמותו האדירה של מורינו הרב…

 

היזהרו בבני עניים

רבי מרדכי אליהו גדל בישיבת פורת יוסף, וכאמור לעיל הבית שבו גדל לא סייע רבות מבחינה גשמית לעלייתו בתורה, אך אם זאת היית נפשו תדיר שוקקה לכל מילה דקדושה…

אמנם אביו עזבו בגיל מאוד צעיר אך לבו היה כבר מלא בירושה טובה של יראת שמים ואהבת תורה… העוני והמחסור לא היו מכשול עבור נפשו הרכה אלא ההיפך הוא הנכון… תנאים אלו היוו עבורו מקפצה גדולה בדרכי היראה ושלימות אהבה שאליהם זכה…

מסופר כי העוני היה כל כך גדול עד שאפילו נעלים פשוטות לא היה באפשרותה של אמו ע"ה לקנות לו כשאר הילדים. דבר מינימלי זה של קניית נעלים היה מנת חלקם של העשירים בלבד. מפרוטה לפרוטה אחרי זמן רב של חסכון הצליחה אמו של מרדכי לאסוף עבורוסך מזומנים שעל ידם יזכה בעושר הנכסף…'נעלים', זה הכל!

ילד מן המנין סביר להניח שהיה שמח בשלל, והולך לו מיד בגאון לפני חבריו, מַשְׁוִיץ ומראה לכולם: 'ראו מה ברגלי, נעלים חדשות ונאות. ניכרים עליהן סימני ידיו של הרצען עדיין מרוב שחדשות הן'… אך לא זה הוא הילד שעליו אנו כותבים…יצא רבי מרדכי הצעיר לרחובה של העיר אחרי הגותו בים התלמוד, והנה קולטות עיניו הקדושות אשה בוכיה. הכרת פניה ענתה בה כי אשה קשת יום היא.

נפשו של מרדכי הצעיר לא נתנה לו מרגוע, פנה אליה העלם הצעיר בשאלה על מה היא ככה מבכה?

ענתה האשה כי בנה האהוב שמצפה היא שיהיה גדול בתורה מסרב לצאת מן הבית לתלמוד התורה. בטענה כי אין לו נעלים ראויות לכך. ואם בלויי סחבות הוא כבר נמצא יותר משנה שלימה… ללעג וקלס של בחורי העיר, עייפה נפשו כבר מלהיות ככה…

מרדכי לא היסס כלל ודבר זה היה לו כענין רגיל מן השגרה, חלץ הוא את נעליו שאמו קנתה לו זה עתה אחרי חסכונות רבים ומסרן לאשה הבוכיה… אחרי הפצרות רבות שתקבלן בשמחה והסברים כי יש לו נעלים חלופיות בביתו, נתיישבה דעתה של אותה גברת.

זה היה לבו של עלם החמודות. אהבת ישראל, עזרה לזולת, מדות טובות אלו פעמו בו בחוזקה וכך הוא החל להושיע את ישראל…

 

פורת יוסף

לימודיו בישיבת פורת יוסף רוממו את רבי מרדכי עשר ידות מעל כולם, וזאת כיון שכל כולו רכון היה על לימודו רוב שעות היממה, בזמן שחבריו יצאו לאכול בהפסקת האוכל העדיף מרדכי הצעיר להמשיך את לימודו על אף הרעב שתקפו -'אין יותר מתוק ממתיקות התורה'- כך אמר… וכך עברו עליו כל שנות נעוריו…

התבלט בחריפות יתירה כפי שמעידים חבריו לספסל הלימודים, חרפת הרעב ששררה בביתו היא דוקא זו שהביאתו לגאונות, לזכרון, ושאר אוצרות נפלאים…

 

פעולותיו בקודש

בשנת 1950 למניינם החליט רבי מרדכי אליהו כי עליו מוטל צו השעה לרומם את קרן הדת ולהרים את דגל האמונה…

חבר חברים עם קבוצת אנשים אפרתים ויחד כרתו ברית אמונים כי עליהם להפיץ בשורה: 'אין עם ישראל גר בארצו, וכן אין היהדות אורחת היא בדירתה… אלא הקול של התורה הוא הקובע וכל המתכחש לכך הוא המוזר ולו יאה ונאה להיות בוש…'

בריתם של אותם בחורים העלתה כמה וכמה פעולות בקודש שמטרתן היתה אך ורק לרומם את קרן היהדות בארץ ובעולם, אך היו כאלה שלא ראו את פעילותם באור בהיר והחליטו לסכל את דרכם, והנה בשנת 1951 נעצר רבי מרדכי אליהו בהאשמות קשות אך לבו כלב הארי לא חת ולא זע אלא הודה בכל אשר עשה כי לשם שמים פעל…

 

עליה למלכות

בשנת 1951 הוטל ספר תורה לחרפה ולשמצה… ורבי מרדכי אליהו עלם החמודות, הבחור הצעיר, הגדוש בתורה ויראה, נזרק אל בית האסורים ומה' היה הדבר…

11 חדשים יעברו עליו באפלה עד שיצא משם ויראה אור עולם ושמש בגבורתה… האסירים כולם בראותם כי אין הוא אסיר מן המנין אלא זה האיש הוא בבחינת: 'יוסף צדיקא בבית האסורים'. וכל כולו קודש קדשים. כרתו ביניהם ברית אמונים באומרם, כי עליהם מוטלת המשימה לשמור על חכם מרדכי קודש קדשים…

חלפה ותמה לה אותה שנה קשה אך פוריה… והתקיים בחכם מרדכי אליהו הפסוק: "ויריצוהו מן הבור" (בראשית מא, יד)… ומשם נפתחו בפניו כל דלתות הרבנות והמלוכה…"כי גדול מרדכי בבית המלך ושומעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול"(אסתר ט, ד)…

 

קבלת התורה

רבי מרדכי אליהו שימש בקודש פנימה גדולי ישראל רבים, בין אותם ענקי רוח שזכה לשמשם היו הגאון המופלא 'החזון איש' – רבי ישעיה אברהם קרליץ, נסמך לרבנות בבית מדרשו של החכם העצום רבי נסים פרץ, ואף התאבק בעפר רגליו של זקן המקובלים חכם מרדכי שרעבי…

 

 

כס המלכות

בשנת ה'תשמ"ג לבריאת עולם, ישב חכם מרדכי אליהו על כס הרבנות הראשית לישראל… תיקן תקנות ישרות וגדר פרצות ישראל, והכל באהבה וחיבה יתירה…

אהבת ישראל אשר היתה ברב מרדכי לא היה שני לה, אין חוג שלא חלש (משל ושלט) עליו אין מגזר שלא נהנה מזיו פניו. בחיוך מדהים היה מקרב את כולם… כאהרן בשעתו כך רבינו היה בקרב אחיו, אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ועל ידי כך מקרבן לתורה…

אהב את כל יהודי באשר הוא יהודי, ואף הרחיק לכת לחזק לבם של הדוויים לאביהם שבשמים…

אחד מן אותם האנשים שזכו לקרבה נודעת מרבינו הקדוש היה המרגל היהודי יהונתן פולארד. רבינו קירבו קרבה מיוחדת ואהב אותו יתירה על כולם כי ידע את גודל המסירות שהיתה לו למען עמו שארית נחלתו… והכלל אומר: האוהב את הבנים אוהב את 'האב'…

חכם מרדכי זכה לקרבה מיוחדת אל משפחת אבוחצירא המהוללה בקדושה יתירה… והבבא סאלי הקדוש ראה בחכם מרדכי פוסק עצום וחכם מופלא… כיבדו כבוד רב ואף נתן לו רשות להאציל מברכותיו לקהל קדושים ומסר בידיו גלימא הראויה לכך…

כששאלו לימים את הרב מרדכי אליהו מדוע אינו נענה להוראתו זו של הבא סאלי ואינו לובש את הגלימא? השיב החכם כי הוא לובש אותה פעם בשנה, בערב כיפור. וגם זאת לכמה דקות בודדות… ומה הוא עושה באותן דקות? כך סיפר: 'שובר את לבי לפני קוני, כי איך פשוט כמוני זכה לקבל גלימא כזו קדושה מגדולי עולם ועוד בשביל להאציל מברכותיו על עם ישראל?!'… ענוה על שפלות, ושתיהן יחד אלו הן שרוממו את רבינו להיות אדם ענק!

 

אחרית ימיו

 

"סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור" (קהלת יב, יג)…

והנה ב-כ"ה סיון ה'תש"ע עלה רבי מרדכי אליהו בסערה השמימה…

מקום קבורתו בהר המנוחות בירושלים… נטמן באוהל קבורתו של הרב החיד"א זצוק"ל, אשר טרח רבות בהעלאת עצמותיו בדרך נס ארצה… ונפשו קשורה בנפשו!

מצבתו של חכם מרדכי אליהו בנויה מעשה אומן, עשויה היא מארבעה אבנים, אשר כל אבן מקורה בעיר שונה בארץ הקודש. חברון, צפת, טבריה, ירושלים… ארבעת ערי הקודש של ארץ ישראל המפוארה…

ספריו

דרכי ההלכה, דרכי הטהרה, מאמר מרדכי, מן המותר בפיך, קיצור דרכי הטהרה…

כל ספריו מלאים דבש ונופת צופים… דבריו הנפלאים משלבים מוסר הלכה וקבלה כדרכם של ראשונים בכתיבה קצרה ותמה…

זכותו תגן עלינו, אמן… ולאורו נלך!