ראשית דרכו

רב סעדיה גאון הרס"ג, נולד בשנת ד' אלפים תרמ"ב לבריאת העולם, במחוז פיום שבמצרים, אביו היה רבי יוסף אלפיומי, על שם עירו כך נקרא.

וכך מקובל מפי הסופרים, כי נמשך באילן השרשים, עד רבי חנינא בן דוסא, הבקי בתפילת לחשים.

נולד בציר זמן, המיוחס לגאונים מגלי טעמא, והיה דור חמישי של מפרשי הגמרא.

כילד צעיר, גדל במצרים העתיקה, אשר שם ניתנה הדת לדריסה ומשיסה.

אף על פי כן רב סעדיה גאון עלה ונתעלה במעלות הדקדוק וכללי הפיסוק, והיה בקי עצום בכל מחכמני המסורה.

רוח התקופה עיצבה את רוחו, וגדולי התבונות מסרו לו אותות.

מהם גדולים בטעמי המקרא, מהם עצומים בסודות השירה, ומהם מובדלים בהגיון המליצה.

בגיל צעיר מאוד גלה אל מקום גולת אריאל, הלא היא ארץ ישראל.

שם חנה בעיר טבריה, וקיבל עליו כרבו את רבי יוחנן בן זכריה הסופר.

 

קבלת השליחות

בשבתו בארץ ישראל על התורה והעבודה, רוח ה' החלה לפעמו בין סוריה לעיר טבריה.

הבין רב סעדיה גאון כי עליו מוטלת המשימה, להנחיל לבני ישראל את מצוות התורה.

גמלה החלטה בלבו, כי עליו להציל את עמו ישראל וצאן מרעיתו, ויש לתור אחרי מקום מבטחים, שמשם יזרח אור ועידוד בלב השפלים.

 

סמיכתו לגאון

שם פניו רב סעדיה גאון אל עבר הנהר, מעוז הרבנות ומקום משכן הגאונות, כליל השלימות היתה בגדאד באותה תקופה, מעוטרת עוז ותהילה, חכמים היו צובאים על ישיבותיה, ומביני דעת משחרים את בתי דיניה.

שתי הישיבות הגדולות של עיראק, היו בערים פובדיתא רבתי, וסורא יפתי.

שם ישבו ראשי הישיבות מרנן ורבנן אשר גאונים נקראו ביחוסם אל ציר הזמן.

פסקו הלכות והאירו סוגיות בים התלמוד, וכך קיבלו איש מפי איש עד דור האמוראים רב אשי ורבינא אחרוני המקבלים.

קבלת הסמכות להיקרא גאון לא היית מן הקלות, וכך מבאר לנו חכם המשנה רבי מנחם בן מאיר בספרו המאירי, כי לקבל סמכות לגאונות ולשבת על כס הרבנות, היה מצריך תחילה המון בקיאות וחריפות וכמויות רבות של בושת ותמימות. אך תנאי ברזל היה, והוא חזק מכל קודמיו, כי החכם שהתמנה חייב להיות יליד המדינה.

רב סעדיה גאון אמנם היה יליד מצרים ומארץ ישראל פנה, אבל לא מנעו הדבר מלהתיישב בכס המלכות, כי ראו כולם שאין דומה לו בחכמה ותבונה ורוחב לבו כרוחב אולם.

וכך הנהיג את הישיבה 14 שנה.

 

המחלוקת הגדולה

כשבתו על כס מלכותו, הנהיג את ישיבת סורא ביד רמה, האמת היית נר לרגליו, וכן שקל צעדיו במאזני הפלס האמת והצדק, כולם ידעו כי רס"ג אינו מחניף לאיש, וכל בני האדם, אילי הון, ופשוטי הממון, היו עוברים לפניו בשוה כבני מרון.

בימים ההם היה נהוג כי חכמי ארץ ישראל ובתוכם ראש בני הגולה, היו הסומכים גאונים בבבל, ובאמת היו אלו הגביר אהרן בן מאיר והרב רבי דוד בן זכאי, שצידדו במינויו של רב סעדיה גאון.

תנאי התנו עם רס"ג אותם אפרתים, שלא יכנס אתם בעת מילוי תפקידו בדין ודברים.

אך מאת ה' אירעו אלו הדברים, ואחרי זמן וזמנים הגיע לשולחנו של רבי דוד בן זכאי ריב בדיני שלמונים, האנשים הניצים היו עשירים גדולים, ולא בחלו באמצעים כדי להרחיק מהם דין חייבים.

הכרעתו של המרא דארעא היתה אחת בתחילה, אבל כשצץ הממון והבהיק בחדר, הפסק שנכתב לבסוף היה חסר כל פשר.

מיד שיגרו האמונים על הדבר את פסק החכם אל ארץ שנער שבעבר הנהר, כי חתימתם נצרכה לצדק הדבר.

אך רב סעדיה גאון הרגיש בדבר כי אין הדין נעשה ביושר ואמת, ויצא חוצץ כנגד כל עושי עוולה ושבר.

היו אלו ימים קשים לרב סעדיה גאון, חרמות, נאצות, גידופים וקללות היו מנת חלקו.

היו מן החכמים שעמדו לצידו בעת מצוק, אך הרוב פנו עורף והחליטו לשתוק.

 

אותו מעשה רק הוסיף להבות בקרב בני התמורות, שששו לשמע קול ההנחות.

כי כבר חלק רב סעדיה גאון על חכמי ארץ ישראל בענין לוח הזמנים, טרם שבתו על כס הפוסקים.

וכך בשנת ד'תרפ"ב לבריאת עולם, עשו שני חגים של פסח בעם אמונים.

כעבור חמש שנים חמת המלך שככה והניצים נעשו אוהבים ביום הפורים, ורב סעדיה גאון אף הוזמן לפתוח את צום תענית אסתר בביתם של החולקים ברוב כבוד והדר.

 

מלחמתו בכת הקראים

בהיותו בן עשרים ושלש שנה כתב רב סעדיה גאון את ספרו תשובות כנגד ענן.

ענן כך היה שמו של אותו רשע שר"י, שהפיץ בקרב פשוטי עם דברי בלע ושקר ללא מורא, הוא אשר הקים את כת הקראים במצרים, ומשם פשטה המספחת יתר על המדה.

אך ענן הרשע נתקל בחומה בצורה הלא הוא רב סעדיה הצעיר לימים אך חריף ובקי בפסוקי התורה.

וכך החל רב סעדיה גאון סותר טעמו של אותו רשע ומפריח רוחו, פירק שאלה אחר שאלה, ושמו למשל ושנינה, לאחר מכן פרסם זאת לעיני כל העדה וכך יצא אותו ספר הנפלא.

רב סעדיה גאון היה מתלוצץ מרוב סכלותם של אותם הקראים, והפיץ כי שטותם נובעת רק מחוסר אבר האברים.

עוד רשע היה שקיבל את מכת החכם דלית לה אסותא, איש כופר מאפגניסטאן ששמו חיוי, שהפיץ דברי בורות על ספרי הנבואה, וכך רב סעדיה גאון הפשיל שרוולו ולקח קולמוסו, ומפה היית הדרך קצרה לאותו רשע להגיע אל בור האדמה. כתב ופרסם רב סעדיה את טעותו של אותו רשע בשער בת רבים וכל בני המדינה הבינו כי חיוי הוא מסית, ודבריו אינם בבינה נאמרים.

כן יאבדו כל אויביך ה'!

 

פיוטיים ותפילות

רב סעדיה גאון הראה חילו בכל מקצועות התורה ולא חסך קולמוסו מלהביע דעה בכל חדר ופינה. וכך עשה אבי התעודה ורב העלילה בסידורו הנפלא, סידור תפילה ראשון בקרב ההמון, לקח השראה מן הראשונים, כגון רב עמרם גאון, אמנם הוא היה הראשון בעריכה שלימה של סידור לכל עדה וקבוצה.

עיקר מטרתו היית שלא תשתכח תפילה מרחשת מעם ישראל הסחופים בצרות, ולכן כתב והקים את נוסח הברכות, צירף וחידש כמה תפילות בחרוזים נתונות, ומלהיבות את הבריות.

 

פוסק יחיד

עד אותו זמן היו החכמים נועדים פעמיים בשנה, בימי אלול ואדר, ובצוותא מבררים ופוסקים בשאלות רכים וקשים, עד שקם רב סעדיה גאון וחיבר חיבור הלכתי לבני הישיבה, בלי חבר מרעים וללא סיוע מן הדרשנים.

עוד פריצת דרך ראשונה מסוגה התגלתה על ידי רב סעדיה גאון, והכשירה את הקרקע לבאים אחריו, ורוצים לקדש שמו של מקום.

 

משנתו בעדות האמונה

אסף בספרו האמונות והדעות עשר אמונות מפי ה' נאצלות, והם כללים נפלאים באמונה הברה והדעה הנכונה, שבלעדיהם אין לקרות לשיחה שהיא תפילה.

עודד שם וחיזק את לב הנדכאים, דן ובירר מה היא דרך אמונים.

לא חדל עצמו מלהיכנס אל מדוכת המבולבלים, ושם הבדיל בין האמת והשקר בדרך קיום המצוות והבנת הדברות.

 

אחרית ימיו

הלך אל בית עולמו ב-כ"ו באייר שנת ד'תש"ב והוא בן 60 שנה (לערך), ציוה את בניו אחריו בדרכו המפוארה , וכן הם הגדולים יכלו לשאת את כובד ההנהגה: שארית בנו הקטן המכונה אלוף, ורבי דוסא בנו בכורו שהמשיך את שושלת הרבנות בישיבתו.

 

ספריו

פירושו הנפלא לחמשה חומשי תורה, וכן פירושו לנ"ך הנודע לשם ותהילה.

ספר האמונות והדעות בענין המדות והמוסר.

ספר דקדוק חריזה ופירושי מילות: האגרון, ספר הלשון, מילות המשנה, פירוש על שבעים המילות.

סידור תפילה: סידור הרס"ג.

חיבורים הלכתיים: ספר העדויות והשטרות, ספר הפקדונות, ספר הירושות.

וכן חיבר פירוש לספר יצירה ועוד ספרי פולמוס והגות אמונית שכתב לנוגעים ומחבלים בכרם עמו.

 

זכותו תגן עלינו אמן.