'מַלְכִּיאֵל, הַבֵּט'.
'מָה, אֵיפֹה? אֲנִי לֹא רוֹאֶה כְּלוּם'…
'הִנֵּה, שָׁם, בַּמֶּרְחַקִּים. אַתָּה לֹא רוֹאֶה? סְפִינָה טוֹבַעַת!'.
'יוּ, כֵּן, עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה, שְׁאַלְתִּיאֵל. זוֹ סְפִינָה רוֹמִית, וְהִיא טוֹבַעַת מַהֵר מְאוֹד. אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי סְפִינָה טוֹבַעַת כָּל כָּךְ מַהֵר'.
'חָחח, טוֹב לֹא נוֹרָא, מַגִּיעַ לָהֶם לָרוֹמָאִים הָרְשָׁעִים הָאֵלּוּ. אַחֲרֵי כָּל הַצָּרוֹת שֶׁהֵם עָשׂוּ, וַעֲדַיִן עוֹשִׂים לָנוּ'.
'רַק לִפְנֵי כַּמָּה עַשְׂרוֹת שָׁנִים הֵם הֶחֱרִיבוּ לָנוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָרְגוּ בְּאַכְזָרִיּוֹת רְבָבוֹת מֵעַמֵּנוּ… לֹא נוֹרָא שֶׁיִּסְבְּלוּ קְצָת'… אָמַר שְׁאַלְתִּיאֵל.
'שֶׁיִּסְבְּלוּ הַרְבֵּה מִצִּדִּי', הוֹסִיף מַלְכִּיאֵל.
'טוֹב, בֹּא נַמְשִׁיךְ בְּדַרְכֵּנוּ. דֶּרֶךְ רַבָּה עוֹד לְפָנֵינוּ, עָלֵינוּ לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם, הֵיכָן שֶׁעַד לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים עָמַד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַכְשָׁו 'בִּזְכוּת' הָאֲנָשִׁים שֶׁטָּבְעוּ לָהֶם שָׁם בַּסְּפִינָה, כְּבָר אֵין לָנוּ הֵיכָן לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת. זֶה חָסֵר לָנוּ בְּכָל הַשָּׁנָה, וּבֶטַח כָּעֵת, כְּשֶׁאֵין לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנוֹת הֶחָג'.
'איי מַלְכִּיאֵל, חַג הַיּוֹם לָה'! אַתָּה זוֹכֵר אֶת אוֹתָם הַיָּמִים? עָלִינוּ בַּהֲמוֹנֵינוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעָמַד בְּתִפְאַרְתּוֹ, אֲנָשִׁים נָשִׁים וָטַף, לַחֲזוֹת וּלְהִתְעַנֵּג מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. לָחֹג וְלִשְׂמֹחַ בְּחַצְרוֹת בֵּית הַשֵּׁם…'.
'וְעַכְשָׁו לֹא נִשְׁאַר לָנוּ כְּלוּם. הַכֹּל בִּגְלַל הָאֲנָשִׁים הָאֵלּוּ! מַגִּיעַ לָהֶם!'
מַלְכִּיאֵל וּשְׁאַלְתִּיאֵל הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם, וְעָלוּ לִירוּשָׁלַיִם.
דְּמוּת מִסְתּוֹרִית עוֹלָה מֵהַיָּם
בְּאוֹתָם יָמִים נָהֲגוּ עַם יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת לָרֶגֶל לִירוּשָׁלַיִם, אֲפִלּוּ שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּבָר לֹא הָיָה קַיָּם. מָה עָשׂוּ שָׁם לֹא יָדוּעַ, אוּלָם כָּךְ הָיָה הַמִּנְהָג.
וּפִתְאוֹם…
דְּמוּת מִסְתּוֹרִית בִּצְבְּצָה לָהּ מִתּוֹךְ עִמְקֵי הַיָּם…
הָיְתָה זוֹ דְּמוּת לֹא בְּרוּרָה, שֶׁסִּקְרְנָה רַבִּים מִן הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים.
'גִּדְעוֹן'! צָעַק חִלְקִיָּהוּ בְּתַדְהֵמָה.
'אַתָּה רוֹאֶה מָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה? הִנֵּה שָׁם, מַשֶּׁהוּ מוּזָר שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלֵינוּ בִּמְהִירוּת מִתּוֹךְ הַיָּם'.
'כֵּן חִלְקִיָּהוּ, אֲנִי רוֹאֶה, זֶה נִרְאֶה מוּזָר מְאוֹד, זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ בֶּן אָדָם!'
'בֶּן אָדָם? כָּכָה לְבַד בְּתוֹךְ הַיָּם? אֵיךְ בְּדִיּוּק?'.
'לֹא יוֹדֵעַ'! אָמַר גִּדְעוֹן, 'אֲבָל הִנֵּה הוּא מִתְקָרֵב לַחוֹף, בּוֹא נֵלֵךְ לִרְאוֹת אוּלַי הוּא צָרִיךְ עֶזְרָה, תִּקְרָא לִגְדַלְיָה שֶׁיָּבוֹא לַעֲזֹר לָנוּ'.
גִּדְעוֹן חִלְקִיָּהוּ וּגְדַלְיָה הִתְקָרְבוּ לְעֵבֶר הַחוֹף, וְגִילוּ שֶׁמָּה שֶׁהֵם חָשְׁבוּ אָכֵן קָרָה. אָדָם נִסְחָף אֶל הַחוֹף מִתּוֹךְ הַיָּם.
רָצוּ אֵלָיו הַשְּׁלוֹשָׁה, וּכְשֶׁהֵשִׁיבוּ אֵלָיו אֶת רוּחוֹ הִתְחִילוּ לִשְׁאוֹל אוֹתוֹ מִי הוּא וּמֵהֵיכָן הוּא בָּא, וְאֵיךְ לְמַעַן הַשֵּׁם הִגִּיעַ לַמַּצָּב הַזֶּה.
כַּאֲשֶׁר הָאִישׁ נִרְגַּע מְעַט, אָמַר לָהֶם: 'רוֹמָאִי אֲנִי, וּמִן הָעִיר רוֹמִי הִגַּעְתִּי הֵנָּה בָּאֳנִיָּה'.
הָאֳנִיָּה שֶׁלִּי טָבְעָה, וְאַף אֶחָד לֹא שָׂרַד חוּץ מִמֶּנִּי. הִצְלַחְתִּי לִתְפֹּס קֶרֶשׁ אֶחָד מֵהַסְּפִינָה וְלָצוּף עָלָיו, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַחוֹף'.
'אָנָּא מִכֶּם יְהוּדִים רַחְמָנִים, עָשׂוּ עִמָּדִי חֶסֶד, וְהַחֲיוּ אוֹתִי. אָנָּא תְּנוּ לִי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ'.
'אַתֶּם יוֹדְעִים, אָנוּ הָרוֹמָאִים בְּנֵי עֵשָׂו אָנוּ, אַחִים אֲנַחְנוּ לָכֶם, וּצְרִיכִים אַתֶּם לַעֲזֹר לִי'.
הִסְתַּכְּלוּ הַשְּׁלֹשָׁה אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, וְאָז, בְּבַת אַחַת, הֵחֵלּוּ לִצְחוֹק צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל…
'ח ח ח, אֲנַחְנוּ? לַעֲזֹר לְךָ? שֶׁיְּהוּדִי יַעֲזֹר לְרוֹמָאִי? אִם זֶה לֹא הָיָה מַצְחִיק, בְּוַדַּאי זֶה הָיָה עָצוּב!'
'אָנָּא מִכֶּם, אַתֶּם יְהוּדִים רַחְמָנִים, אַתֶּם לֹא תַּשְׁאִירוּ כָּכָה אָדָם חֲסַר יֶשַׁע וַחֲסַר כָּל, לְהִשָּׁאֵר לָמוּת לְבַד. עִזְרוּ לִי, אֲנִי מִתְחַנֵּן!', זָעַק הָרוֹמָאִי בְּקוֹל חָנוּק מִבְּכִי.
אַךְ גִּדְעוֹן חִלְקִיָּהוּ וּגְדַלְיָה הִסְתּוֹבְבוּ וְהָלְכוּ לָהֶם.
שְׁנִיָּה לִפְנֵי שֶׁעָזְבוּ אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, אָמְרוּ לוֹ: 'הַלְוַאי שֶׁכָּךְ יִקְרֶה לְכָל הָעָם שֶׁלְּךָ', וְנֶעֶלְמוּ לָהֶם מִן הַמָּקוֹם.
לְרַחֵם עַל כָּל אֶחָד
הָרוֹמָאִי, שֶׁלֹּא רָצָה לְוַתֵּר כָּל כָּךְ בְּקַלּוּת עַל חַיָּיו, הִתְאַמֵּץ בְּאַחֲרִית כּוֹחוֹתָיו, וְהֵחֵל לְחַפֵּשׂ אַחַר מַשֶּׁהוּ אוֹ מִישֶׁהוּ שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ, וְיַשְׁאִירוּ אוֹתוֹ בַּחַיִּים.
לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל חִפּוּשִׂים, רָאָה הָרוֹמָאִי דְּמוּת אָדָם נִשָּׂא וְרָם, הָיָה זֶה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוֹעַ.
חָשַׁב לְעַצְמוֹ הָרוֹמָאִי: 'הַיְּהוּדִי הַזֶּה נִרְאֶה אָדָם חָשׁוּב, הוּא בְּוַדַּאי לֹא יַשְׁאִיר אָדָם כָּכָה לָמוּת, הוּא יַעֲזֹר לִי'.
בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתָיו נִגַּשׁ אֶל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוֹעַ, וְאָמַר לוֹ בְּקוֹל בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן: 'רַבִּי! אָנָּא מִמְּךָ, רוֹאֶה אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה אָדָם גָּדוֹל וְחָשׁוּב אֵצֶל בְּנֵי עַמְּךָ. יוֹדֵעַ אֲנִי בְּוַדַּאי שֶׁאַתָּה מֵבִין בִּכְבוֹדָן שֶׁל בְּרִיּוֹת'.
'עֲזֹר לִי, הַחֲיֵה אוֹתִי. אָנָּא הָבֵא לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, אָנָּא מִמְּךָ, רַק אַתָּה תּוּכַל לַעֲזֹר לִי, וְאַחֶרֶת אָמוּת'.
לַמְרוֹת שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר יָדַע וְהֵבִין שֶׁהָאִישׁ שֶׁעוֹמֵד מוּלוֹ אֵינוֹ יְהוּדִי, רִחֵם עָלָיו וְהֶחְלִיט לַעֲזֹר לוֹ.
רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה גְּדוֹל הַדּוֹר וְאָדָם חָשׁוּב, נָהַג לִלְבֹּשׁ עַל עַצְמוֹ שִׁבְעָה סוּגֵי בְּגָדִים. לָקַח אֶת אֶחָד הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁעָלָיו, וְכִסָּה אֶת הָאִישׁ.
לְאַחַר מִכֵּן לָקַח אוֹתוֹ אֵלָיו הַבַּיְתָה, הֶאֱכִיל אוֹתוֹ וְהִשְׁקָה אוֹתוֹ וְנָתַן לוֹ מָקוֹם לִישֹׁן.
לְאַחַר שֶׁהָאִישׁ הִתְחַזֵּק וְהִתְאוֹשֵׁשׁ מִכָּל מָה שֶׁעָבַר עָלָיו, רָצָה לְהַמְשִׁיךְ וְלָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ.
לִפְנֵי שֶׁיָּצָא לְדַרְכּוֹ, הֵבִיא לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר מָאתַיִם דִּינָרֵי זָהָב, וְיָצָא לְלַוּוֹת אוֹתוֹ לְדַרְכּוֹ.
מֶרְחָק רַב הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם, עַד שֶׁלִּוָּה אוֹתוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר לְבֵיתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל וָרָב.
מֶלֶךְ חָדָשׁ וּגְזֵרָה אֲיֻמָּה
לְאַחַר תְּקוּפָה, אֵבֶל גָּדוֹל הִשְׂתָּרֵר בָּאִימְפֶּרְיָה הָרוֹמִית.
הַקֵּיסָר הַגָּדוֹל שֶׁל רוֹמָא וּגְלִילוֹתֶיהָ מֵת!
כְּדַרְכָּם שֶׁל מְלָכִים, כַּאֲשֶׁר אֶחָד מֵת, מְמַנִּים מִיָּד מֶלֶךְ חָדָשׁ בִּמְקוֹמוֹ. בְּטֶקֶס מַרְשִׁים שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שְׁבוּעוֹת הִכְתִּירוּ אֶת הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ.
יָשַׁב הַמֶּלֶךְ וְהִתְחִיל לַעֲסֹק בְּעִנְיָנֵי הַמַּלְכוּת, וּמִיָּד צִוָּהּ גְּזֵרָה קָשָׁה וַאֲיוּמָה – לַהֲרֹג אֶת כָּל יְהוּדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם!
דְּבַר הַמֶּלֶךְ וּגְזֵרָתוֹ הַקָּשָׁה הִגִּיעַ לִיהוּדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
פַּחַד גָּדוֹל נָפַל עַל יְהוּדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם יָדְעוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר גְּזֵרָה כָּזוֹ יוֹצֵאת מִן הָרוֹמָאִים הָאַכְזָרִיִּים, צָרִיךְ נֵס גָּלוּי כְּדֵי לְבַטֵּל אוֹתָהּ.
נִסּוּ הַחֲכָמִים לְטַכֵּס בֵּינֵיהֶם עֵצָה מָה לַעֲשׂוֹת, וְאֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵרֹעַ הַגְּזֵרָה.
חָשְׁבוּ, וְהִגִּיעוּ לְמַסְקָנָה כִּי מִלְּבַד תְּפִלָּה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיָּחוּס וַיַּחְמֹל עֲלֵיהֶם, צְרִיכִים הֵם גַּם לִפְעֹל בְּעַצְמָם. לְפַיֵּס אֶת הַמֶּלֶךְ!
עָבְרוּ הַחֲכָמִים וְנִכְבְּדֵי הָעָם בֵּין הַיְּהוּדִים וְאָסְפוּ סְכוּם נִכְבָּד מְאוֹד שֶׁל זָהָב: אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָרֵי זָהָב! כְּדֵי לַהֲבִיאוֹ לַמֶּלֶךְ. אוּלַי בִּזְכוּת הַסְּכוּם הַיָּפֶה שֶׁיִּרְאֶה, יַסְכִּים לְהִתְפַּיֵּס וּלְהִתְרַצּוֹת לָהֶם לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה.
'רַק מִי יָבִיא אֶת הַמַּתָּנָה לַמֶּלֶךְ?' – חָשְׁבוּ. 'לֹא נוּכַל לִשְׁלֹחַ כָּל אֶחָד. צָרִיךְ אָדָם חָשׁוּב בֶּאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ יָבִין שֶׁאָנוּ מִתְכַּוְּנִים לְכַבֵּד אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת'.
חָשְׁבוּ וְהִגִּיעוּ לְמַסְקָנָה: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוֹעַ.
'אֵין אִישׁ חָשׁוּב וְנִכְבָּד מִמֶּנּוּ בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּוַדַּאי כַּאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ יִרְאֶה אוֹתוֹ, וְאֶת הַזָּהָב שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ, יַסְכִּים לִסְלֹחַ לָנוּ'.
הִסְכִּים רַבִּי אֶלְעָזָר לַעֲצָתָם, וּמִיָּד יָצָא לַדֶּרֶךְ.
הֻפְתְּעָה בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ רַבִּי אֶלְעָזָר לְשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, אָמַר לְאֶחָד הַשּׁוֹמְרִים: 'לֵךְ וֶאֱמֹר לַמֶּלֶךְ כִּי יְהוּדִי עוֹמֵד בַּשַּׁעַר, וּמְבַקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ וְלִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ'.
הַשָּׁלִיחַ סִפֵּר זֹאת לַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ צִוָּהּ שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ.
נִכְנַס רַבִּי אֶלְעָזָר לַמֶּלֶךְ, וּמִיָּד שְׁנֵיהֶם הִכִּירוּ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי.
נוּ, הַאִם אַתֶּם מְנַחֲשִׁים יְלָדִים יְקָרִים, מִי הוּא הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ, שֶׁאוֹתוֹ מְזַהֶה כָּעֵת רַבִּי אֶלְעָזָר?
נָכוֹן מְאוֹד. הָרוֹמָאִי מֵהַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ, זֶה שֶׁכִּמְעַט טָבַע בַּסְּפִינָה.
רַבִּי אֶלְעָזָר הִכִּיר שֶׁמֶּלֶךְ זֶה הוּא הָאָדָם שֶׁלּוֹ הוּא עָזַר לִפְנֵי זְמַן מָה, וְהַמֶּלֶךְ הִכִּיר אֶת בַּעַל הַחֶסֶד מֵיטִיבוֹ שֶׁהִצִּיל אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם.
שָׂמְחוּ שְׁנֵיהֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. מִיָּד קָפַץ הַמֶּלֶךְ מִכִּסְאוֹ, וְהִשְׁתַּחֲוָה לְרַבִּי אֶלְעָזָר.
'אוֹוֹוֹ, רַבִּי יָקָר, מָה שְׁלוֹמְךָ? מַדּוּעַ הִטְרַחְתָּ עַצְמְךָ לָבוֹא עַד לְכָאן? הַאִם אַתָּה צָרִיךְ עֶזְרָה כָּל שֶׁהִיא'?
'כֵּן, בְּוַדַּאי. עֶזְרָה גְּדוֹלָה אֲנִי צָרִיךְ וּבַקָּשָׁה חֲשׁוּבָה יֵשׁ לִי לַמֶּלֶךְ'.
'בֶּטַח רַבִּי יָקָר, כָּל מָה שֶׁתְּבַקֵּשׁ תְּקַבֵּל, רַק אֱמֹר לִי וּמִיָּד אָבִיא לְךָ'.
'בָּאתִי לְבַקֵּשׁ מֵאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שֶׁתִּסְלַח לְכָל יְהוּדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּתְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה שֶׁגָּזַרְתָּ עֲלֵיהֶם'.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: 'לֹא, רַבִּי יָקָר, לְצַעֲרִי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת. אֲנִי כּוֹעֵס עַל כָּךְ שֶׁבְּנֵי עַמְּךָ לֹא עָזְרוּ לִי בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לְכָךְ! לָכֵן גָּזַרְתִּי לַהֲרֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם לֹא רִחַמְתֶּם עָלַי, וַאֲנִי לֹא אֲרַחֵם עֲלֵיכֶם'.
בִּזְכוּת גְּמִילוּת חֶסֶד
שָׁמַע רַבִּי אֶלְעָזָר אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ, וְאָמַר לוֹ: 'אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אַף עַל פִּי כֵן. אַף עַל פִּי שֶׁעַמִּי לֹא הִתְנַהֵג אֵלֶיךָ כָּרָאוּי, בְּכָל זֹאת, תְּרַחֵם עֲלֵיהֶם'.
'וְגַם, תִּרְאֶה אֵיזוֹ מַתָּנָה יָפָה שָׁלְחוּ לְךָ הַיְּהוּדִים, אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָרֵי זָהָב'…
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ:
'רַבִּי יָקָר, קִבַּלְתִּי אֶת בַּקָּשָׁתְךָ. אֲנִי סוֹלֵחַ לָהֶם, אֲנִי אֲבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה. אַךְ דַּע לְךָ שֶׁאֶת כָּל זֶה אֲנִי עוֹשֶׂה בִּזְכוּתְךָ בִּלְבַד! בִּזְכוּת זֶה שֶׁהִצַּלְתָּ אֶת חַיַּי'.
'אֵין לִי צֹרֶךְ בַּכֶּסֶף הַזֶּה, הוּא שֶׁלְּךָ בְּמַתָּנָה, בִּמְקוֹם הַכֶּסֶף שֶׁנָּתַתָּ לִי בְּאוֹתוֹ יוֹם. וְגַם אֲנִי נוֹתֵן לְךָ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לְחֶדֶר הָאוֹצָרוֹת שֶׁלִּי, וְלִבְחֹר לְךָ שִׁבְעִים בְּגָדִים יָפִים וּמְכֻבָּדִים, בִּתְמוּרָה לְאוֹתוֹ בֶּגֶד שֶׁנָּתַתָּ לִי, וּבוֹ כִּסִּיתָ אוֹתִי בְּאוֹתוֹ יוֹם'.
'עַכְשָׁו, לֵךְ לְךָ רַבִּי יָקָר לִמְקוֹמְךָ, עֲלֵה לְאַרְצְךָ לְשָׁלוֹם, כִּי הִתְבַּטְּלָה הַגְּזֵרָה, וּכְבָר אֵין בִּרְצוֹנִי לַהֲרֹג אֶתְכֶם'.
חָזַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וְסִפֵּר לְכֻלָּם שֶׁהַגְּזֵרָה הִתְבַּטְּלָה. שָׂמְחוּ כָּל הָעָם וְעָשׂוּ סְעוּדָה גְּדוֹלָה, וְהוֹדוּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִצִּיל אוֹתָם.
אָז הֵבִינוּ כֻּלָּם, שֶׁבִּזְכוּת גְּמִילוּת הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה רַבִּי אֶלְעָזָר עִם הָרוֹמָאִי, נִצְלוּ כֻּלָּם מִגְּזֵרָה קָשָׁה מְאוֹד.
גַּם אָנוּ יְלָדִים יְקָרִים נִלְמַד מִכָּאן כַּמָּה חָשׁוּב לִגְמֹל חֶסֶד וּלְהֵיטִיב עִם כָּל אָדָם. אִם לְאוֹתוֹ גּוֹי, שֶׁבָּא מֵעַם אַכְזָר שֶׁהֶחֱרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עָזַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר מִבְּלִי לַחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת, בְּוַדַּאי שֶׁכַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר עַל יְהוּדִי, מְחֻיָּבִים אָנוּ לַעֲזֹר לוֹ! וְגַם אִם הַיְּהוּדִי הַזֶּה קְצָת פָּגַע בָּנוּ, וְאוּלַי קְצָת הִצִּיק לָנוּ, צְרִיכִים וְחַיָּבִים אָנוּ לַעֲזֹר וּלְהֵיטִיב לוֹ.
(ע"פ מדרש רבה – קהלת פרשה יא אות ג)