הַמְלַמֵּד נִכְנָס לַכִּתָּה בְּדִיּוּק בָּרֶגַע בּוֹ נִשְׁמַע הַצִּלְצוּל הַמְבַשֵּׂר עַל סִיּוּם הַהַפְסָקָה. רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַתַּלְמִידִים הִזְדָּרְזוּ לִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹתֵיהֶם, הִסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ לְאָזְנָיו מִילוֹתָיו שֶׁל מוֹטִי, הַלּוֹעֵג לִשְׁלוֹמִי עַל הַמִּשְׁקָפַיִם הַחֲדָשׁוֹת שֶׁלּוֹ.
הַמְלַמֵּד נֶעֱצַר עַל עָמְדוֹ, הִרְצִין פָּנָיו, וּבִקֵּשׁ מִמּוֹטִי לְבַקֵּשׁ מִשְּׁלוֹמִי סְלִיחָה בִּפְנֵי כָּל הַכִּתָּה. מוֹטִי הָיָה מֻפְתָּע, אַךְ הוּא לֹא נִבְהָל. הוּא נִגַּשׁ לִשְׁלוֹמִי וְאָמַר: 'סְלִיחָה שְׁלוֹמִי', וְאָז הִתְכַּוֵּן לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ.
אַךְ הַ'סְּלִיחָה' שֶׁל מוֹטִי, לֹא בֶּאֱמֶת הֵזִיזָה לִשְׁלוֹמִי מַשֶּׁהוּ בַּלֵּב. הוּא נוֹתָר מְכֻנָּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, רֹאשׁוֹ מֻרְכָּן עַל הַשֻּׁלְחָן.
'אֲנִי לֹא מֵבִין לָמָּה הוּא עוֹד כּוֹעֵס עָלַי?', פָּנָה מוֹטִי לַמְּלַמֵּד, 'בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ סְלִיחָה, מָה הוּא עוֹד רוֹצֶה מִמֶּנִּי?'.
הַמְלַמֵּד שֶׁרָאָה מִן הַצַּד בְּאֵיזוֹ צוּרָה בִּקֵּשׁ מוֹטִי אֶת הַ'סְּלִיחָה', פָּנָה לְמוֹטִי וְלִשְׁאָר בְּנֵי הַכִּתָּה: 'שֵׁב מוֹטִי בִּמְקוֹמְךָ, וְלָכֶם יְלָדִים אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר סִפּוּר, שֶׁיַּמְחִישׁ לָכֶם מַהִי בַּקָּשַׁת סְלִיחָה אֲמִתִּית':
לְצָרְפַת הִגִּיעַ אוֹרֵחַ רָם מַעֲלָה, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, הֲלֹא הוּא רַבִּי חַיִּים יוֹסֵף דָּוִד אַזּוּלַאי, הַנִּקְרָא בְּפִי כָּל הַחִידָ"א.
מִנְהָג הָיָה לוֹ לַחִידָ"א הַקָּדוֹשׁ, לָשֵׂאת עִמּוֹ קֻפְסַת טַבָּק, וּמֵעֵת לְעֵת הָיָה מֵרִיחַ מִמֶּנָּה. גַּם עַתָּה בְּהַגִּיעוֹ לְצָרְפַת כְּשָׁדָ"ר (שָׁלִיחַ דְּרַבָּנָן), בִּשְׁבִיל לְגַיֵּס כְּסָפִים עֲבוּר יְהוּדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נָשָׂא עִמּוֹ אֶת קֻפְסַת הַטַּבָּק.
יְהוּדֵי צָרְפַת רָאוּ בְּכָךְ זְכוּת גְּדוֹלָה לָתֵת מֵהוֹנָם וְכַסְפָּם בִּידֵי הַחִידָ"א הַקָּדוֹשׁ, וְכָל שֶׁכֵּן לְאָרְחוֹ בְּבֵיתָם. כֵּיצַד יַכְרִיעוּ מִי יִהְיֶה הַמְּאֻשָּׁר שֶׁיִּזְכֶּה בַּזְּכוּת הַקְּדוֹשָׁה? עַל כֵּן נָפְלָה הַהַחְלָטָה, כִּי זְכוּת זֹאת תִּמָּכֵר בְּכֶסֶף.
בַּזְּכוּת הָעֲצוּמָה זָכוּ לְבַסּוֹף שְׁנַיִם מֵעֲשִׁירֵי צָרְפַת. אֶחָד יְאָרְחוֹ לִסְעֻדַּת הַשַּׁבָּת, וְהַשֵּׁנִי יְאָרְחוֹ לְלִינָה.
הַשַּׁבָּת פָּרְשָׂה כְּנָפֶיהָ עַל צָרְפַת הַמֻּשְׁלֶגֶת. מֶזֶג הָאֲוִיר הַסּוֹעֵר לֹא הִשְׁפִּיעַ בִּכְהוּא זֶה עַל יוֹשְׁבֵי הַבַּיִת, שֶׁהִצְטוֹפְפוּ בְּצִלּוֹ שֶׁל הַחִידָ"א הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהִמְתִּיק לָהֶם סוֹדוֹת וְרָזִים בְּעֻמְּקָה שֶׁל תּוֹרָה.
הַזְּמַן חָלַף וּסְעֻדַּת הַשַּׁבָּת הַנַּעֲלֵית הִגִּיעָה לְסִיּוּמָהּ. הַחִידָ"א הַקָּדוֹשׁ בְּלִוְיַת מְאָרְחָיו פָּנָה לְבֵית מְאָרְחוֹ הַשֵּׁנִי, שֶׁיְּאָרְחוֹ לִשְׁנַת הַלַּיִל.
בְּנֵי הַבַּיִת כְּבָר עָלוּ עַל יְצוּעֵיהֶם זֶה מִכְּבָר. כַּמּוּבָן לֹא לְאַחַר שֶׁדָּאֲגוּ לְחֶדֶר מְכֻבָּד וְנָאֶה לַחִידָ"א, כְּיָאֶה לְצַדִּיק וְתַלְמִיד חָכָם. בְּאִישׁוֹן לַיִל, נֵעוֹר הַצַּדִּיק מִשְּׁנָתוֹ, וְחִפֵּשׂ אַחַר הַטַּבָּק בִּכְדֵי לִשְׁאֹף לְקִרְבּוֹ מֵרֵיחוֹ.
לְאַחַר חִפּוּשׂ קָצָר, מִשֶּׁלֹּא נִמְצְאָה קֻפְסַת הַטַּבָּק, הִסִּיק הַחִידָ"א כִּי נִשְׁכְּחָה הִיא בְּבֵית מְאָרְחוֹ הָרִאשׁוֹן, שֶׁאֵרְחוֹ לִסְעֻדַּת הַשַּׁבָּת. הִזְדָּרֵז לְהִתְלַבֵּשׁ, לָבַשׁ אֶת מְעִילוֹ, וְיָצָא אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה הַקָּפוּא, לְבֵית הַגְּבִיר בּוֹ סָעַד אֶת לִבּוֹ בִּסְעֻדַּת הַשַּׁבָּת.
בְּאִישׁוֹן לַיִל, נְקִישׁוֹת בְּשַׁעַר בֵּית הַגְּבִיר…
בְּנֵי הַבַּיִת הִתְעוֹרְרוּ מִשְּׁנָתָם בְּבֶהָלָה, מִי נוֹקֵשׁ בְּשַׁעַר בֵּיתָם בִּשְׁעַת לַיִל מְאֻחֶרֶת זוֹ?
כַּאֲשֶׁר רָאוּ שֶׁבְּפֶתַח בֵּיתָם נִצָּב לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר הָאוֹרֵחַ הַצַּדִּיק מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עוֹמֵד בַּקּוֹר הַנּוֹרָא, רָטֹב כֻּלּוֹ, בֶּהָלָתָם גָּבְרָה שִׁבְעָתַיִם.
הֵם מִהֲרוּ לְהַכְנִיסוֹ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אִם אֵרַע לוֹ דְּבַר מָה? אַךְ הַחִידָ"א חִיֵּךְ, וְהִרְגִּיעַ אוֹתָם: 'אָה, רַק שָׁכַחְתִּי חֵפֶץ חָשׁוּב, שֶׁכְּכָל הַנִּרְאֶה מֻנָּח עַל שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת בְּבֵיתְכֶם'.
הוּא פָּנָה לַחֲדַר הָאֹכֶל, שָׁם אָכֵן הָיְתָה מֻנַּחַת אַחַר כָּבוֹד קֻפְסַת הַטַּבָּק. נָטַל אוֹתָהּ הַחִידָ"א בְּחִבָּה, נִפְרַד לְשָׁלוֹם מִבְּנֵי הַבַּיִת, וְיָצָא שׁוּב לַכְּפֹר הַנּוֹרָא, אֶל עֵבֶר הַבַּיִת בּוֹ הוּא יָשֵׁן.
מִשֶּׁשָּׁב לְחַדְרוֹ בְּבֵית מְאָרְחוֹ, וְרָצָה לִפְתֹּחַ אֶת קֻפְסַת הַטַּבָּק לַהֲרִיחָהּ, מַחֲשָׁבוֹת חֲרָטָה עָלוּ בְּרֹאשׁוֹ וְיִיסְרוּ אוֹתוֹ.
'אֵיךְ הֵעַזְתִּי לְהָעִיר אֶת כָּל בְּנֵי הַבַּיִת מִשְּׁנָתָם בִּשְׁבִיל קֻפְסַת טַבָּק? אֵיךְ גָּרַמְתִּי לָהֶם לְבֶּהָלָה גְּדוֹלָה? וְאַף אֶת שְׁנַת מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת הַיְגֵעִים וְהַמֻּתָּשִׁים הִפְרַעְתִּי. אוֹי לִי, כַּמָּה גָּדוֹל חֶטְאִי'.
צַעַר גָּדוֹל מִלֵּא אֶת לִבּוֹ עַל מָה שֶׁאֵרַע. הוּא הִרְחִיק אֶת קֻפְסַת הַטַּבָּק מִמֶּנּוּ, וְנָדַר בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא לָגַעַת בְּקֻפְסַת הַטַּבָּק, וְלֹא לֵהָנוֹת מֵרֵיחָהּ יוֹתֵר!
אַךְ לֹא הָיָה דַּי בְּכָךְ. הַחֲרָטָה וְהַמַּחֲשָׁבוֹת לֹא נָתְנוּ לוֹ מָנוֹחַ, וְהוּא נוֹתָר עֵר כָּל הַלַּיְלָה.
בְּהָאִיר בָּקְרוֹ שֶׁל יוֹם הַשַּׁבָּת, בִּקֵּשׁ הַחִידָ"א לָשֵׂאת דְּבָרִים בִּפְנֵי הַצִּבּוּר, לְאַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.
הַקָּהָל כֻּלּוֹ הִתְאַסֵּף וְהִצְטוֹפֵף לִשְׁמֹעַ אֶת דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל הַחִידָ"א. צְמֵאִים וְסַקְרָנִים לִשְׁמֹעַ מְעַט מִמּוֹצָא פִּיו הַקָּדוֹשׁ. וְהִנֵּה, אַךְ פָּתַח אֶת פִּיו הַחִידָ"א, כְּשֶׁדְּמָעוֹת חַמּוֹת זוֹלְגוֹת בְּמוֹרָד לֶחְיוֹ, מְסֻמָּרִים עָמְדוּ כֻּלָּם…
הוּא נָשָׂא קוֹלוֹ בְּצַעַר, וְסִפֵּר לַצִּבּוּר הַמִּשְׁתּוֹמֵם עַל מָה שֶׁאֵרַע לוֹ בַּלַּיְלָה. כֵּיצַד הֵעִיר אֲנָשִׁים יְגֵעִים מִשְּׁנָתָם בִּשְׁבִיל קַמְצוּץ טַבָּק.
לְעֵינֵי כָּל הָעֵדָה, פָּנָה אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ עָמְדוּ הַמְּאָרֵחַ וּבְנֵי בֵּיתוֹ, וְאָמַר: 'הִנְנִי מְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחַתְכֶם עַל אֲשֶׁר הִטְרַדְתִּי מְנוּחַתְכֶם וְהִפְרַעְתִּי לִשְׁנַתְכֶם, בִּשְׁבִיל קַמְצוּץ טַבָּק, וְאַף גָּרַמְתִּי לָכֶם לְבֶּהָלָה. אֲנָא מִחְלוּ לִי', אָמַר בְּצַעַר.
'וְכָעֵת בִּפְנֵי כָּל הַצִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, נוֹדֵר אֲנִי כִּי מֵהַיּוֹם וָאֵילָךְ לֹא אָרִיחַ יוֹתֵר טַבָּק לְעוֹלָם', סִיֵּם הַחִידָ"א אֶת דְּבָרָיו הַחוֹצְבִים.
הַנּוֹכְחִים בַּמָּקוֹם נוֹתְרוּ פְּעוּרֵי פֶּה. הֵם רָאוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם בְּצוּרָה חַיָּה, אֵיךְ צַדִּיק עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית, וְאֵיךְ הוּא מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵעֹמֶק וּמִקִּירוֹת לִבּוֹ.
בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁסִּיֵּם אֶת דְּרָשָׁתוֹ הַמַּרְטִיטָה, גָּעוּ בִּבְכִי כָּל הָעָם יַחַד עִמּוֹ. הֵם חָשׁוּ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וַחֲרָטָה עַזִּים בְּלִבָּם. שָׁנִים רַבּוֹת לְאַחַר מִכֵּן עוֹד סִפְּרוּ בְּנֵי הָעִיר, עַל עָצְמָתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ דְּרָשַׁת הַחִידָ"א, שֶׁהֶרְאֲתָה לָהֶם מַהִי תְּשׁוּבָה וּסְלִיחָה אֲמִתִּית שֶׁל צַדִּיק'.
הַמְלַמֵּד סִיֵּם אֶת הַסִּפּוּר הַמְּרַגֵּשׁ, שֶׁהַמֶּסֶר מִמֶּנּוּ הָיָה בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ.
דְּמָמָה הִשְׂתָּרְרָה בַּכִּתָּה, כְּשֶׁלְּפֶתַע קָם מוֹטִי מִמְּקוֹמוֹ, נִגַּשׁ בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן לִשְׁלוֹמִי, וְלַחַשׁ: 'שְׁלוֹמִי, תֵּדַע לְךָ שֶׁהַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁלְּךָ בֶּאֱמֶת יָפוֹת! אֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לִפְגֹּעַ, וּסְתָם הִתְלוֹצַצְתִּי עַל חֶשְׁבּוֹנְךָ. הַאִם תִּסְלַח לִי?'. סִיֵּם בְּטוֹן מִתְחַנֵּן וּבְמַבַּט מֻשְׁפָּל.
שְׁלוֹמִי הֵרִים מַבָּט מְחֻיָּךְ. 'כֵּן', הוּא הֵשִׁיב לוֹ, 'עַכְשָׁו אֲנִי סוֹלֵחַ'.
יְלָדִים יְקָרִים! רְאוּ עַד כַּמָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹד חֲבֵרֵנוּ, וְאִם נָהַגְנוּ שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִכָּל הַלֵּב. הִנֵּה, אֲפִלּוּ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ כְּמוֹ הַחִידָ"א, לֹא עָצַם עֵינָיו עַד שֶׁהָיָה בָּטוּחַ שֶׁרִצָּה אֶת בְּנֵי הַבַּיִת בְּלֵב שָׁלֵם.
(על פי הספר מעשיהם של צדיקים)