הַשַּׁבָּת שֶׁהִצִּילָה

בִּכְפָר קָטָן, לְיַד הָעִיר קוֹבְנָא שֶׁבְּלִיטָא, הִתְגּוֹרֵר רִבִּי יַֽעֲקֹב, שֶׁהָיָה יְהוּדִי יְרֵא שָׁמַֽיִם וּנְעִים הֲלִיכוֹת. בְּבַֽעֲלוּתוֹ שֶׁל רִבִּי יַֽעֲקֹב הָיָה פֻּנְדַּק דְּרָכִים, שֶׁעָמַד בְּמֶרְכַּז הַכְּפָר, וּמִמֶּנּוּ הִתְפַּרְנֵס.

בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַפֻּנְדָּק הָיוּ מְקוֹמוֹת לִינָה עֲבוּר הָאוֹרְחִים שֶׁנִּקְלְעוּ לַכְּפָר. וּבְקוֹמַת הַכְּנִיסָה הִתְנַהֵל בֵּית מַרְזֵחַ, בּוֹ הִגִּישׁ רִבִּי יַֽעֲקֹב לְלָקוֹחוֹתָיו שְׁתִיָּה חֲרִיפָה וּמַֽאֲכָלִים שׁוֹנִים תּוֹצֶֽרֶת בָּיִת.

גַּם עֲשִׁירֵי הַסְּבִיבָה וְהַפָּרִיצִים הַגּוֹיִים, הָיוּ נִפְגָּשִׁים בִּקְבִיעוּת בְּפֻנְדָּקוֹ שֶׁל רִבִּי יַֽעֲקֹב, וְנֶֽהֱנִים מִכּוֹסִית ווֹדְקָה וַֽאֲרוּחָה טוֹבָה. שְׁמוֹ הַטּוֹב שֶׁל רִבִּי יַֽעֲקֹב הָלַךְ לְפָנָיו כְּאִישׁ יָשָׁר וְהָגוּן, וּבֵית הַמַּרְזֵחַ הַמְּשֻׁבָּח הִתְפַּרְסֵם בְּכׇל־הַסְּבִיבָה. הוּא זָכָה לְהִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד, וְכָךְ יָכוֹל הָיָה לְהַקְדִּישׁ חֵלֶק נִכָּר מִסֵּדֶר יוֹמוֹ לְלִמּוּד תּוֹרָה וְלִתְפִלָּה בְּנָחַת.

הַמְּפַקֵּד וּבַקְבּוּק הַמַּשְׁקֶה

בְּאַחַד הַיָּמִים, גְּדוּד צָבָא שֶׁחָזַר מֵהַֽחֲזִית הַפּוֹלָנִית, עָצַר לִמְנוּחָה בְּפַֽאֲתֵי הַכְּפָר הַקָּטָן. מְפַקֵּד הַגְּדוּד, קָצִין רוּסִי בָּכִיר, הִשְׁתּוֹקֵק לִלְגּוֹם מְעַט מַשְׁקֶה חָרִיף, כְּדֵי לָפוּשׁ מְעַט מֵאֵרוּעֵי הַמִּלְחָמָה הַקָּשִׁים. הוּא בֵּרֵר אֵצֶל הַתּוֹשָׁבִים הַמְּקוֹמִיִּים הֵיכָן יוּכַל לִמְצוֹא אֶת־מְבֻקָּשׁוֹ, וְהֵם הִפְנוּהוּ, כַּמּוּבָן, לַפֻּנְדָּק שֶׁל רִבִּי יַֽעֲקֹב.

שָׁלַף הַמְּפַקֵּד מֵאַמְתַּחְתּוֹ מִסְפַּר מַטְבְּעוֹת זָהָב, וּמִהֵר לִשְׁלוֹחַ אֶת־אֶחָד מֵחַיָּלָיו לִקְנוֹת עֲבוּרוֹ בַּקְבּוּק מַשְׁקֶה מְשֻׁבָּח מִבַּֽעַל הַפֻּנְדָּק הַיְּהוּדִי.

כַּֽעֲבוֹר זְמַן קָצָר, חָזַר הַחַיָּל כְּשֶׁיָּדָיו רֵיקוֹת. 'אֲדוֹנִי הַמְּפַקֵּד', הִתְנַצֵּל הַחַיָּל 'בִּקַּשְׁתִּי מֵהַיְּהוּדִי לִקְנוֹת מַשְׁקֶה, אַךְ הוּא אָמַר שֶׁבֵּית הַמַּרְזֵחַ סָגוּר. הַיּוֹם הוּא יוֹם הַשַּׁבָּת, יוֹם הַמְּנוּחָה הַיְּהוּדִי, וְאָסוּר לוֹ לַֽעֲסוֹק בִּמְּכִירָה'.

הַמְּפַקֵּד הִתְמַלֵּא רוֹגֶז. הוּא קָרָא לִשְׁנֵי חַיָּלִים נוֹסָפִים, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לָגֶֽשֶׁת לַיְּהוּדִי וְלִמְסוֹר לוֹ, שֶׁאִם חַיָּיו יְקָרִים לוֹ, עָלָיו לִמְכּוֹר לָהֶם מִיָּד בַּקְבּוּק מַשְׁקֶה חָרִיף. וָלֹא – הוּא יִזְכֶּה לְ'טִפּוּלוֹ הָאִישִׁי' שֶׁל מְפַקֵּד הַגְּדוּד, וְרַע וָמָר יִהְיֶה גוֹרָלוֹ.

לֹא חָֽלְפוּ אֶלָּא מִסְפַּר רְגָעִים, וְגַם שְׁנֵי הַחַיָּלִים שָׁבוּ. בִּידֵיהֶם לֹא הָיָה כׇּל־בַּקְבּוּק, אַךְ הֵם הֵבִיאוּ אִתָּם צְרוֹר מַפְתְּחוֹת גָּדוֹל. 'מַה־זֶּה אָמוּר לִהְיוֹת?!' תָּמַהּ הַקָּצִין בְּזָעַם.

'הַיְּהוּדִי מִתְעַקֵּשׁ שֶׁאָסוּר לוֹ לִמְכּוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּשׁוּם אוֹפֶן', הִסְבִּירוּ הַחַיָּלִים, 'אַךְ הִצִּיעַ שֶׁיִּמְסוֹר לָנוּ אֶת־מַפְתְּחוֹת הַמַּרְתֵּף שֶׁל בֵּית הַמַּרְזֵחַ, בּוֹ נִמְצָאִים כׇּל־חָבִיּוֹת הַשְּׁתִיָּה הַֽחֲרִיפָה. וּמִשָּׁם יוּכַל הַמְּפַקֵּד לָקַֽחַת כְּכׇל־שֶׁיִּרְצֶה, לְלֹא כָל־תַּשְׁלוּם'.

הַמְּפַקֵּד הַמֻּפְתָּע הִתְקַשָּׁה לְהַֽאֲמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו: 'כָּךְ אָמַר לָכֶם הַיְּהוּדִי?! בַּקְבּוּק אֶחָד הוּא לֹא יִמְכּוֹר לִי גַּם בְּסַכָּנָה לְחַיָּיו, אַךְ הוּא מוּכָן לָתֵת לִי אֶת־כׇּל־הַמַּרְתֵּף בְּחִנָּם?! אֲנִי מֻכְרָח לִפְגּוֹשׁ אֶת־הָאִישׁ הַמְּשֻׁנֶּה הַזֶּה!'.

אוֹרְחִים בִּסְעוּדַת הַשַּׁבָּת

יַֽחַד עִם שְׁנֵי הַחַיָּלִים, צָעַד הַמְּפַקֵּד אֶל־עֵבֶר בֵּיתוֹ שֶׁל רִבִּי יַֽעֲקֹב בַּֽעַל הַפֻּנְדָּק. רִבִּי יַֽעֲקֹב נִגַּשׁ לַפֶּֽתַח, וְהִזְמִין אֶת־הַמְּפַקֵּד וְחַיָּלָיו לְהִכָּנֵס. הַמְּפַקֵּד הֵצִיץ פְּנִימָה, וְעָמַד עַל מְקוֹמוֹ כְּשֶׁכֻּלּוֹ מָלֵא הִתְפַּֽעֲלוּת מֵהַמַּֽחֲזֶה שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא רָאָה מֵעוֹלָם.

הָֽיְתָה זוֹ שְׁעַת סְעוּדַת הַשַּׁבָּת. הַבַּֽיִת הָיָה נָקִי וּמְצֻחְצָח, עַל הַשֻּׁלְחָן הַגָּדוֹל הַמְּכֻסֶּה בְּמַפָּה לְבָנָה, עוֹמְדִים נֵרוֹת הַשַּׁבָּת בְּפָמוֹטֵי כֶּֽסֶף נוֹצְצִים, וּלְצִדָּם יַֽיִן, חַלּוֹת וּמַֽאֲכָלִים מְיוּחָדִים. רִבִּי יַֽעֲקֹב וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ לְבוּשִׁים בְּבִגְדֵי הַשַּׁבָּת, וְיוֹשְׁבִים סְבִיב הַשֻּׁלְחָן בְּפָנִים שְׂמֵחוֹת וּמְאִירוֹת. הַבַּֽיִת כֻּלּוֹ הָיָה מָלֵא הַדְרַת קוֹדֶשׁ. הַמַּרְאֶה הֵטִיל רוֹשֶׁם עָמוֹק עַל הַמְּפַקֵּד. הוּא חָשׁ שֶׁנִּכְנַס לְעוֹלָם מֻפְלָא וּבִלְתִּי מֻכָּר שֶׁל קְדֻשָּׁה וְטׇֽהֳרָה.

רִבִּי יַֽעֲקֹב בֵּרְכָם לְשָׁלוֹם, וְכִבְּדָם לָשֶֽׁבֶת לְצִדּוֹ עַל יַד הַשֻּׁלְחָן. הַמְּפַקֵּד, שֶׁסַּקְרָנוּתוֹ הָֽלְכָה וְגָֽבְרָה, פָּנָה לְרִבִּי יַֽעֲקֹב וּבִקֵּשׁ לְהָבִין: 'אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא הָיִיתָ מוּכָן לִמְכּוֹר בַּקְבּוּק יַֽיִן לְקָצִין בָּכִיר כָּמוֹנִי, הַאִם לֹא חָשַׁשְׁתָּ לְחַיֵּיךָ?!'.

רִבִּי יַֽעֲקֹב שָׁמַע אֶת־שְׁאֵלַת הַמְּפַקֵּד וְהֵשִׁיב בְּנָחַת: 'הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֱלֹקֵי הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָרֶץ, הֶחָשׁוּב הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכׇּל־הַקְּצִינִים, הַשָּׂרִים וְהַמְּלָכִים, אָסַר עָלֵינוּ אֶת־הַמִּסְחָר בְּיוֹם קָדוֹשׁ זֶה. עַל שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת לֹא אֲוַתֵּר בְּשׁוּם אוֹפֶן, גַּם בַּֽעֲבוּר כׇּל־מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם, וְאַף מוּכָן אֲנִי לִמְסוֹר אֶת־נַפְשִׁי עַל־כָּךְ. אַךְ לְאָרֵחַ אוֹתְךָ בְּבֵיתִי אֶשְׂמַח מְאֹד. אֶתֵּן לְךָ כׇּל־מַשְׁקֶה שֶׁרַק תִּרְצֶה, אוּלָם לֹא בְתַשְׁלוּם, אֶלָּא כְאוֹרֵחַ'.

הַקָּצִין הִשְׁתּוֹמֵם לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הַנֶּחְרָצִים וְהַמֻּפְלָאִים. הוּא נַֽעֲנָה לַהַזְמָנָה, הִתְיַשֵּׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן וְטָעַם מֵהַמַּֽאֲכָלִים הָעֲרֵבִים. גַּם מַשְׁקֶה חָרִיף הוּבָא עֲבוּרוֹ, וְהוּא לָגַם מִמֶּנּוּ בַּֽהֲנָאָה.

לִפְנֵי יְצִיאָתוֹ מֵהַבַּֽיִת, הוֹצִיא הַמְּפַקֵּד חוֹפֶן מַטְבְּעוֹת זָהָב מִכִּיסוֹ, וְהִגִּישָׁם לְרִבִּי יַֽעֲקֹב כְּתַשְׁלוּם עֲבוּר הָֽאֲרוּחָה. אַךְ רִבִּי יַֽעֲקֹב, כַּמּוּבָן, סֵרַב לְקַבֵּל אֶת־הַכָּסֶף. 'הֲרֵי כְבָר סִכַּמְנוּ שֶׁאַתָּה אוֹרֵחַ' הִזְכִּיר לַמְּפַקֵּד בְּחִיּוּךְ.

הַקָּצִין הֶֽחֱזִיר אֶת־הַמַּטְבְּעוֹת לְכִיסוֹ, וּבִמְקוֹמָם הוֹצִיא פִנְקָס קָטָן, עָלָיו רָשַׁם אֶת־שְׁמוֹ וּכְתָבְתּוֹ שֶׁל רִבִּי יַעֲקֹב, לְמַזְכֶּֽרֶת. הוּא לָחַץ אֶת־יָדוֹ בִּידִידוּת, וְיָצָא עִם חַיָּלָיו מֵהַבַּֽיִת, כְּשֶׁכֻּלּוֹ נִפְעָם וּמִתְפַּעֵל.

רִבִּי יַֽעֲקֹב וְהַמּוֹרְדִים

שָׁנִים מִסְפַּר חָֽלְפוּ. בְּאֶמְצַע יוֹם בָּהִיר, הוֹפִיעָה בְּפֶֽתַח הַפֻּנְדָּק קְבוּצַת שׁוֹטְרִים חֲמוּרֵי סֵבֶר, כְּשֶׁבִּידֵיהֶם צַו מַֽעֲצָר לְרִבִּי יַֽעֲקֹב. הֵם קָֽשְׁרוּ אֶת־יָדָיו בַּֽאֲזִקִּים וְהוֹבִילוּהוּ לְעִיר הַבִּירָה וִילְנָא כְּפוֹשֵׁעַ.

הִתְבָּרֵר שֶׁמַּנְהִיג קְבוּצַת הַמּוֹרְדִים בַּמִּמְשָׁל נִתְפַּס, וּבְמִסְמָכָיו הִתְגַּלָּה שֶׁהָיָה נוֹהֵג לְהַגִּיעַ פְּעָמִים רַבּוֹת לְבֵית הַמַּרְזֵחַ שֶׁל רִבִּי יַֽעֲקֹב, כְּדֵי לִשְׁתּוֹת לְשׇׁכְרָה עִם חֲבֵרָיו. כָּעֵת נֶֽחֱשַׁד רִבִּי יַֽעֲקֹב עַצְמוֹ כִּמְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם הַמּוֹרְדִים. טִעוּנָיו שֶׁל רִבִּי יַֽעֲקֹב לֹא הוֹעִילוּ מְאוּמָה, וְהוּא נִשְׁלַח לְמַֽאֲסָר עַד לְבִצּוּעַ גְּזַר דִּינוֹ הֶחָמוּר.

לַיְלָה אֶחָד, בְּעוֹדוֹ יוֹשֵׁב בְּתָאוֹ וְאוֹמֵר תְּהִלִּים בִּדְמָעוֹת, נִפְתְּחָה הַדָּלֶת. בַּפֶּֽתַח עָמַד הַֽמְפַקֵּחַ הַכְּלָלִי עַל בָּֽתֵּי הַסּוֹהַר, שֶׁהָיָה בְּסִיּוּר שִׁגְרָתִי. כְּשֶׁהִבְחִין בְּפָנָיו שֶׁל רִבִּי יַֽעֲקֹב, נִגַּשׁ אֵלָיו וְקָרָא בִּפְלִיאָה: 'אֵיךְ הִגַּעְתָּ לְכָאן, יְדִידִי הַיָּקָר?!'.

הָיָה זֶה לֹא אַחֵר מֵאוֹתוֹ מְפַקֵּד שֶׁבִּקֵּר בְּבֵיתוֹ בְּאוֹתָהּ הַשַּׁבָּת. עִם הַשָּׁנִים הִתְקַדֵּם בְּדַרְגָּתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמִשְׂרָה זוֹ.

'הַֽאֲמֵן לִי שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי מָה רוֹצִים מִמֶּנִּי', עָנָה רִבִּי יַֽעֲקֹב, וּפָרַץ בִּבְכִי, 'יָכוֹל אֲנִי לְהַבְטִיחַ לְךָ נֶֽאֱמָנָה שֶׁהִֽנְנִי חַף מִכׇּל־פָּשַׁע'.

'בְּכָךְ אֵין לִי כָל־סָפֵק', הֵגִיב הַֽמְפַקֵּחַ, 'אַתָּה יָכוֹל לִסְמוֹךְ עָלַי שֶׁאֶדְאַג שֶׁיְּשַׁחְרְרוּךְ לַחוֹפְשִׁי בַּהֶקְדֵּם הָאֶפְשָׁרִי. אֶת־הַחוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי כְלַפֶּיךָ אֲשַׁלֵּם בִּמְלוֹאוֹ, כִּי אֶת־אוֹתָהּ שַׁבָּת לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם'.

כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר, לְאַחַר הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּחַ, שֻׁחְרַר רַבִּי יַעֲקֹב לְבֵיתוֹ, בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

*

יְלָדִים יְקָרִים! מִסִּפּוּר נִפְלָא זֶה, נִלְמַד אֶת־חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעָלֶיהָ לֹא נְוַתֵּר בְּשׁוּם אוֹפֶן. נִתְחַזֵּק בֶּֽאֱמוּנָתֵנוּ בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם הַמַּשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ, וְנִזְכּוֹר שֶׁהַמִּצְווֹת שׁוֹמְרוֹת וּמַצִּילוֹת אוֹתָנוּ מִכׇּל־רָע.

(עפ"י 'חגי ישראל ומועדיו', חלק א – עמוד 38)