הַתְּרוּפָה הַסּוֹדִית

הַפְּרוֹפֵסוֹר הַמֻּמְחֶה, הֵסִיר אֶת־מִשְׁקָפָיו הַגְּדוֹלוֹת, הִבִּיט בִּדְאָגָה עַל בִּנְיָמִין, הַיְּהוּדִי הַחוֹלֶה שֶׁלְּפָנָיו, וְאָמַר: 'מִצְטַעֵר אֲדוֹנִי. לֹא אוּכַל לַֽעֲזָר־לְךָ. אֵינֶנִּי מוֹצֵא כָּל־דֶּֽרֶךְ לְרַפֵּא אֶת־מַֽחֲלָֽתְךָ הַקָּשָׁה'.

*

בִּנְיָמִין הִתְגּוֹרֵר בָּעִיר הַגְּדוֹלָה וִיטֶבְּסְק, שֶׁבְּרוּסְיָה הַלְּבָנָה, וְעָסַק בְּמִּסְחָר. כֻּלָּם הִכִּירוּהוּ כְאָדָם בָּרִיא וְחָזָק שֶׁלֹּא יָדַע חֻלְשָׁה מִיָּמָיו.

אַךְ בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, בִּהְיוֹתוֹ בְדַרְכּוֹ לַמִּסְחָר בְּעִיר אַחֶֽרֶת, חָלָה לְפֶֽתַע מְאֹד. כׇּל־גּוּפוֹ קָדַח מֵחֹם גָּבוֹהַּ. אַף אֶחָד לֹא יָדַע לְהַסְבִּיר מַה־בְּדִיּוּק קָרָה לוֹ. הוּא נָטַל תְּרוּפוֹת חֲזָקוֹת, וּמְשַׁכְּכֵי כְאֵבִים שׁוֹנִים, אַךְ מַצָּבוֹ רַק הָלַךְ וְהֶחְמִיר. הוּא נִגָּשׁ לְהִבָּדֵק אֵצֶל רוֹפְאִים, אַךְ גַּם הָעֵצוֹת וְהַתְּרוּפוֹת שֶׁנָּֽתְנוּ לוֹ – לֹא הוֹעִילוּ כְלוּם.

יְדִידָיו שֶׁל בִּנְיָמִין הִצִּיעוּ לוֹ לְהִפָּגֵשׁ עִם פְּרוֹפֵסוֹר מְפֻרְסָם מֵהָעִיר שְׁקְלוֹב הַסְּמוּכָה. 'הוּא נֶחְשָׁב הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בָּאֵזוֹר' כָּךְ אָֽמְרוּ לוֹ, 'גַּשׁ אֵלָיו, וְהוּא בְּוַדַּאי יַצְלִיחַ לְרַפֵּא אוֹתְךָ'.

בִּנְיָמִין שָׁמַע לַֽעֲצָתָם, וְקָבַע פְּגִישָׁה עִם הַפְּרוֹפֵסוֹר. הַפְּרוֹפֵסוֹר בָּדַק אוֹתוֹ עִם מַכְשִׁירִים שׁוֹנִים. אוּלָם, לְאַחַר בְּדִיקָה מְדֻקְדֶּֽקֶת, אַף הוּא הֵרִים אֶת־יָדָיו בְּחֹסֶר אוֹנִים.

'צַר לִי מְאֹד', אָמַר לְבִנְיָמִין, 'מַצָּֽבְךָ חָמוּר מְאֹד. נִרְאֶה כִּי אֵין כׇּל־תְּרוּפָה לְמַֽחֲלָֽתְךָ הַקָּשָׁה וְהַֽמְסֻכֶּֽנֶת. מַצִּיעַ אֲנִי לְךָ שֶׁתְּמַהֵר לַֽחֲזֹר מִיָּד לְבֵיתְךָ, כְּדֵי לִהְיוֹת עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּךָ בְּיָמֶיךָ הָאַֽחֲרוֹנִים, וּלְהִפָּרֵד מֵהֶם'…

בִּנְיָמִין יָצָא מֵחַדְרוֹ שֶׁל הַפְּרוֹפֵסוֹר כְּשֶׁלִּבּוֹ דוֹאֵג וְשָׁבוּר. אַךְ בִּמְקוֹם לִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ, הוּא הֶחְלִיט לִנְסֹעַ לְרַבּוֹ, הָאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בַּֽעַל הַתַּנְיָא – רִבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בָּעִיר לִיאַדִּי. 'אֲבַקֵּשׁ אֶת־בִּרְכָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי לִרְפוּאָה, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם אֵחַלֵּץ מִמַּצָּבִי הַקָּשֶׁה', כָּךְ אָמַר בְּלִבּוֹ.

*

כְּשֶׁהִגִּיעַ בִּנְיָמִין אֶל־לִיאַדִּי, מִהֵר לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי. בַּחֶֽדֶר הַגָּדוֹל הוּא רָאָה אֲנָשִׁים רַבִּים הַיּוֹשְׁבִים וּמַמְתִּינִים בְּצִפִּיָּה לְתוֹרָם, לַזְּמַן בּוֹ יוּכְלוּ לְהִכָּנֵס לְחַדְרוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָרַבִּי וּלְבַקֵּשׁ עֵצָה וּבְרָכָה.

'וַדַּאי יִקַּח עוֹד זְמַן רַב עַד שֶׁאוּכַל לְהִכָּנֵס', חָשַׁב בִּנְיָמִין לְעַצְמוֹ. אַךְ לְשִׂמְחָתוֹ וּלְהַפְתָּעָתוֹ, אוּלַי בִּגְלַל מַֽחֲלָתוֹ הַקָּשָׁה שֶׁנִּכְּרָה עַל פָּנָיו, הוּא קִבֵּל תּוֹר מֻקְדָּם, וְכָךְ הָיָה מֵהָרִאשׁוֹנִים שֶׁזָּכוּ לְהִכָּנֵס אֶל־הָרַבִּי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.

כַּֽאֲשֶׁר נִכְנַס בִּנְיָמִין אֶל־הַחֶֽדֶר, וְרָאָה אֶת־הָרַבִּי שֶׁיָּשַׁב עַל יַד הַשֻּׁלְחָן, פָּרַץ בִּדְמָעוֹת, וְהֵחֵל לְסַפֵּר עַל מַצָּבוֹ הַקָּשֶׁה. 'רִבִּי!' הוּא זָעַק, 'אֲפִלּוּ הַפְּרוֹפֵסוֹר הַגָּדוֹל כְּבָר הִתְיָאֵשׁ מִלַּעְזֹר… אָֽנָּא בָּרֵךְ אוֹתִי שֶׁאֵחַלֵּץ מִמַּֽחֲלָתִי הַנּוֹרָאָה. לְפָחוֹת לְמַֽעַן אִשְׁתִּי וִילָדַי הַֽזְקוּקִים לִי'.

הָרַבִּי הִקְשִׁיב הֵיטֵב לַדְּבָרִים, הִסְתַּכֵּל עַל בִּנְיָמִין וְאָמַר: 'תַּפְקִידוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא – לְרַפֵּא אֶת־הַחוֹלֶה. וּבְוַדַּאי שֶׁאָסוּר לְרוֹפֵא לִגְרֹם לַחוֹלֶה לְהַרְגִּישׁ גָּרוּעַ יוֹתֵר'.

'הָֽאֱמֶת הִיא', הוֹסִיף הָרַבִּי, 'שֶׁמַּצָּֽבְךָ כְּלָל אֵינוֹ חָמוּר כְּפִי שֶׁאַתָּה מְתָאֵר. זֶה־בְּסַךְ הַכֹּל סוּג שֶׁל 'קַדַּֽחַת נְפוֹצָה', מַֽחֲלַת חֹם קַלָּה. הִיא בֶֽטַח כְּבָר תַּֽעֲבֹר בְּקָרוֹב'.

בִּנְיָמִין הַמֻּפְתָּע, הִבִּיט בְּפָנָיו שֶׁל הָרַבִּי וְשָׁאַל בִּפְלִיאָה: 'אִם אָכֵן מְדֻבָּר בְּ'קַדַּֽחַת', הָיִיתִי צָרִיךְ לִרְעֹד, וְלָחוּשׁ צְמַרְמֹרֶת בְּכׇל־גּוּפִי'.

'אֵינְךְ רוֹעֵד?', שָׁאַל הָרַבִּי, 'אָז תַּתְחִיל לִרְעֹד מֵעַכְשָׁיו…!'.

בִּנְיָמִין לֹא הֶֽאֱמִין לְמִשְׁמַע אׇזְנָיו. הוּא יָצָא מֵהַחֶֽדֶר כְּשֶׁלִּבּוֹ נִרְגָּשׁ וּמָלֵא שִׂמְחָה, עַל הַדְּבָרִים הַמַּרְגִּיעִים וְהַמַּפְלִיאִים שֶׁשָּׁמַע מֵהָרַבִּי.

וְאָכֵן, לֹא חָֽלְפוּ כַמָּה רְגָעִים, וּבִנְיָמִין הֵחֵל לִרְעֹד קַלּוֹת. בַּדֶּֽרֶךְ הִתְגַּבֵּר הָרַֽעַד יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַבַּֽיִת בּוֹ הִתְאָרֵחַ, חָשׁ בִּנְיָמִין אֶת־כׇּל־גּוּפוֹ רוֹעֵד מִצְּמַרְמֹרֶת לְלֹא הַפְסָקָה.

הוּא שָׁכַב בְּמִטָּתוֹ וְלֹא הָיָה מְסֻגָּל לָקוּם מִמֶּנָּה. אַךְ זָכַר הֵיטֵב אֶת־דְּבָרָיו שֶׁל הָרַבִּי, שֶׁהִבְטִיחַ כִּי הוּא יִתְרַפֵּא בְּקָרוֹב. כַּֽעֲבֹר מִסְפַּר יָמִים, בָּהֶם רָעַד בִּנְיָמִין בְּמִטָּתוֹ כְּעָלֶה נִדָּף – נִפְסַק הָרַֽעַד, הַחֹם יָרַד, וְהוּא הִרְגִּישׁ שֶׁבְּרִיאוּתוֹ חוֹזֶֽרֶת אֵלָיו סוֹף־סוֹף.

בִּנְיָמִין הִצְלִיחַ לָקוּם מֵהַמִּטָּה, וְהָפַךְ לְאָדָם חָדָשׁ וּבָרִיא. כׇּל־מַכָּרָיו שָֽׂמְחוּ מְאֹד עַל הַנֵּס הַגָּדוֹל, וְהִתְפַּֽעֲלוּ מִבִּרְכָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִתְקַיְּמָה לְנֶֽגֶד עֵינֵיהֶם.

בַּדֶּֽרֶךְ לְבֵיתוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ בְּוִיטֶבְּסְק, הֶחְלִיט בִּנְיָמִין לַֽעֲבֹר בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַפְּרוֹפֵסוֹר הַגָּדוֹל בִּשְׁקְלוֹב, זֶה שֶׁ'הִתְיָאֵשׁ' מִמֶּנּוּ, וּלְסַפֵּר לוֹ עַל רְפוּאָתוֹ הַפִּלְאִית.

הוּא נִגָּשׁ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַפְּרוֹפֵסוֹר, וְדָפַק עַל הַדָּלֶת.

הַפְּרוֹפֵסוֹר נִגַּשׁ לַפֶּֽתַח, וְקָרָא בְהַפְתָּעָה: 'בִּנְיָמִין! הַאִם זֶה אַתָּה?'…

'אָכֵן, זֶה אָנִי', עָנָה בִּנְיָמִין.

'הוֹ! כַּמָּה אֲנִי שָׂמֵחַ לִרְאוֹת אוֹתְךָ חַי!', אָמַר הַפְּרוֹפֵסוֹר בְּהִתְרַגְּשׁוּת. 'וְלֹא רַק חַי, אֶלָּא עוֹד בָּרִיא וְשָׁלֵם. נִרְאֶה כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתָ חוֹלֶה!'.

'בָּרוּךְ הַשֵּׁם!', עָנָה בִּנְיָמִין, 'אָכֵן, הַשִּׂמְחָה גְדוֹלָה'.

'אַךְ אֱמֹר נָא לִי', שָׁאַל הַפְּרוֹפֵסוֹר בִּפְלִיאָה, 'אֵיךְ קָרָה הַדָּבָר? מַהִי הַתְּרוּפָה הַסּוֹדִית שֶׁהִצְלִיחָה לְרַפֹּאותְךָ בְּצוּרָה כֹה מֻפְלָאָה וּמֻשְׁלֶֽמֶת?'.

סִפֵּר בִּנְיָמִין לַפְּרוֹפֵסוֹר עַל בִּקּוּרוֹ בְּלִיאַדִּי, וְעַל אַבְחָנָתוֹ הַפִּלְאִית שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, שֶׁהִתְבָּֽרְרָה כִּמְדֻיֶּֽקֶת.

'הָרַבִּי אָמַר לִי שֶׁמְּדֻבָּר בְּסַךְ הַכֹּל בְּקַדַּֽחַת קַלָּה, הַגּוֹרֶֽמֶת לִרְעִידוֹת, וְחוֹלֶֽפֶת בְּאֹפֶן טִבְעִי כַּֽעֲבֹר מִסְפַּר יָמִים'.

הַפְּרוֹפֵסוֹר הֶֽאֱזִין בְּקֶֽשֶׁב רַב, וּלְבַסּוֹף אָמַר בְּהִתְפַּֽעֲלוּת: 'יְדִידִי הַיָּקָר, רַק נֵס הִבְרִיא אוֹתְךָ! לְקַדַּֽחַת מֵהַסּוּג שֶׁרָאִיתִי אֶצְלְךָ אֵין כׇּל־סִימָנִים שֶׁל רְעִידוֹת, וְאֵין כׇּל־תְּרוּפָה. נִרְאֶה שֶׁהָרַבִּי, בְּכֹחוֹ הָֽאֱלֹקִי, 'הָפַךְ' אֶת־הַקַּדַּֽחַת הַֽמְסֻכֶּֽנֶת בָּהּ חָלִיתָ, לְשַׁפַּֽעַת קַלָּה. רַק אֱלֹקִים, הוּא זֶה שֶׁרִפֵּא אוֹתְךָ, בִּזְכוּת בִּרְכָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ'.

הַפְּרוֹפֵסוֹר נִפְרָד לְשָׁלוֹם מִבִּנְיָמִין, אִחֵל לוֹ בְּרִיאוּת טוֹבָה, וְהוֹסִיף: 'מְקַוֶּה אֲנִי לְבַקֵּר בְּקָרוֹב אֵצֶל הָרַבִּי שֶׁלְּךָ, הָאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, אַךְ לֹא לְבִקּוּר רְפוּאִי כַּמּוּבָן… בִּרְצוֹנִי לְקַבֵּל אַף אֲנִי אֶת־בִּרְכָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. אֵין לִי סָפֵק כִּי יָכוֹל הוּא לַֽעֲשׂוֹת עֲבוּרִי, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאוּכַל לַֽעֲשׂוֹת עֲבוּרוֹ'.

יְלָדִים יְקָרִים! מִסִּפּוּר מֻפְלָא זֶה, נִלְמַד לְהִתְחַזֵּק בֶּֽאֱמוּנָתֵנוּ וּבִטְחוֹנֵנוּ בְּהַשֵּׁם, וּבְכֹחָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָעוֹמְדִים לָנוּ בְּכׇל־דּוֹר וָדוֹר. גַּם אִם, חָלִילָה, יֵשׁ מַצָּבִים לֹא נְעִימִים, שֶׁנִּרְאֶה כִּי אֵין כׇּל־תִּקְוָה בְּדֶֽרֶךְ הַטֶּֽבַע, נִזְכֹּר תָּמִיד שֶׁבְּכֹחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַֽעֲשׂוֹת עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת. נְבַקֵּשׁ אֶת־בִּרְכָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, וְנִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם שֶׁיַּֽעֲזָר־לָנוּ.

(על פי רשימות דברים, מדור כ"ק אדמו"ר הזקן, אות כא)