הָאַרְיֵה שֶׁלֹּא מֵת

דְּפִיקוֹת קְצוּבוֹת נִשְׁמְעוּ עַל־דֶּֽלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה.

'שׁוּב?' תָּהָה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהִכִּיר הֵיטֵב אֶת־הַדְּפִיקוֹת מֵהַסּוּג הַזֶּה. הוּא נִגַּשׁ לִפְתֹּחַ.

בַּפֶּֽתַח נִצָּב, כַּצָּפוּי, שָׁלִיחַ רוֹמָאִי הָדוּר וְקָשׁוּחַ.

'רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ', הוּא הִכְרִיז, 'הוֹד מַֽעֲלָתוֹ, אַנְדְּרִיָּאנוּס קֵיסָר יָרוּם הוֹדוֹ, מְצַפֶּה לְךָ בְּלִשְׁכָּתוֹ לְדִיּוּן חָשׁוּב!'.

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִנְהֵן.

'עָלֶיךָ לָבוֹא בְּהֶקְדֵּם, אֵין רָאוּי לָתֵת לַקֵּיסָר לְהַמְתִּין יֶֽתֶר עַל הַמִּדָּה…'

'וַדַּאי!', מִהֵר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לוֹמַר, וּפָנָה לִטֹּל אֶת־מְעִילוֹ וְלָצֵאת לַדָּרֶךְ.

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה הָיָה תַנָּא צַדִּיק וְקָדוֹשׁ, אֲשֶׁר מִלְּבַד הֱיוֹתוֹ חָכָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה – יָדַע גַּם חָכְמוֹת רַבּוֹת מֵחָכְמוֹת הַגּוֹיִים.

לְעֻמָּתוֹ, אַנְדְּרִיָּאנוּס קֵיסָר – מִלְּבַד הֱיוֹתוֹ קֵיסָר רוֹמָאִי רָשָׁע וְגַאַוְתָן גָּדוֹל – אָהַב לִקְרֹא בְּכִתְבֵי הַיְּהוּדִים וּבַתּוֹרָה. בְּכׇל־הִזְדַּמְּנוּת הָיָה נִטְפָּל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּשְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת בְּנִסָּיוֹן לְהַשְׁפִּיל אוֹתוֹ וְלָבוּז לְדִבְרֵי הַתּוֹרָה.

עַכְשָׁיו, כָּךְ הֵבִין רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שׁוּב מָצָא הַקֵּיסָר עַל־מַה־לְּלַגְלֵג וּלְקַנְטֵר. הוּא הֵחִישׁ אֶת־צְעָדָיו, וְעַד־מְהֵרָה קָרַב אֶל־מְעוֹן הַקֵּיסָר.

הַשּׁוֹמְרִים בְּשַֽׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן הִכִּירוּ אוֹתוֹ זֶה מִכְּבָר, וְהִנִּיחוּ לוֹ לְהִכָּנֵס לְלֹא שְׁאֵלוֹת.

 

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּטְרַקְלִין הַקֵּיסָר

 

הוּא נִכְנַס אֶל־הַטְּרַקְלִין, וְהֵחֵל לִפְסֹעַ אֶל־עֵבֶר הַכִּסֵּא הַמְּהֻדָּר. טֶֽרֶם הִגִּיעַ עַד־הַקֵּיסָר, וּכְבָר שָׁמַע אֶת־קוֹלוֹ הַשַּׁחְצָנִי קוֹרֵא: 'הוֹ, רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ! יוֹדֵעַ אַתָּה? טוֹב אֲנִי יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה מַנְהִיגְכֶם! הַפַּֽעַם – גַּם אַתָּה תִהְיֶה חַיָּב לְהַסְכִּים אִתִּי'.

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא הִסְפִּיק לְהָגִיב עַל־הַהַכְרָזָה הַמְּגֻחֶֽכֶת, כְּשֶׁאַנְדְּרִיָּאנוּס הַקֵּיסָר הִמְשִׁיךְ בִּדְבָרָיו: 'הֲלֹא כָתוּב בְּסֵפֶר 'קֹהֶֽלֶת' שֶׁלָּכֶם כָּךְ: "כִּי לְכֶֽלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת…" (קהלת ט, ד), נָכוֹן?'

הַכַּוָּנָה הִיא, שֶׁאׇמְנָם כֻּלָּם מְבִינִים, שֶׁהָאַרְיֵה חָזָק וְחָשׁוּב מִן הַכֶּֽלֶב, אַךְ כׇּל־זֹאת כַּֽאֲשֶׁר הוּא חַי. אֲבָל כַּֽאֲשֶׁר הָאַרְיֵה מֵת – הֲרֵי אֲפִלּוּ כֶֽלֶב טוֹב מִמֶּנּוּ.

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַע אֶת־שְׁאֵלָתוֹ בִשְׁתִיקָה וְהִנְהֵן.

'אִם כָּךְ', קָרָא הַקֵּיסָר בְּחֶדְוָה, 'גַּם אִם תִּקְרָא לִי כֶֽלֶב – טוֹב אֲנִי מִמֹּשֶׁה, כִּי אֲנִי חַי, וְאִלּוּ הוּא – כְּבָר מֵת מִזְּמָן…'

'נִשְׁמָע כְּמוֹ דִבְרֵי טַֽעַם', הֵשִׁיב רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְשִׂמְחָתוֹ הָרַבָּה שֶׁל אַנְדְּרִיָּאנוּס. 'אַךְ הָבָה נִבְדֹּק רֶֽגַע הַאִם כֹּֽחֲךָ אָכֵן חַי, וְהַאִם כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ – אָכֵן מֵת'.

'מִתְקַבֵּל עַל־הַדַּֽעַת!', הֵשִׁיב הַקֵּיסָר, 'אַךְ כֵּיצַד נִבְדֹּק זֹאת?'

'הַאִם יָכוֹל אַתָּה, אֲדוֹנִי הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ, לֶֽאֱסֹר עַל־נְתִינֶיךָ לְהַדְלִיק אֵשׁ, וְלוּ לִזְמַן מוּעָט – שְׁלוֹשָׁה יָמִים בִּלְבַד?', שָׁאַל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

'חָהּ! בָּרוּר!', צָחַק הַקֵּיסָר, 'אֲנִי יָכוֹל לְצַוֹּת כְּכׇל־הָעוֹלֶה עַל־רוּחִי, הֲלֹא אֲנִי כָאן הַקֵּיסָר! קִרְאוּ לַכָּרוֹז'.

אַךְ יָֽצְאָה הַפְּקֻדָּה מִפִּיו שֶׁל אַנְדְּרִיָּאנוּס, וּמִיָּד נִקְרְאוּ אֶל־הַחֶֽדֶר הַסּוֹפְרִים וְהַכָּרוֹזִים הַמַּלְכוּתִיִּים. בַּֽחֲגִיגִיּוּת הִקְרִיא הַקֵּיסָר אֶת־הוֹרָאָתוֹ, וְהַסּוֹפְרִים וְהַלַּבְלָרִים הִתְיַשְּׁבוּ לְהַעְתִּיק אֶת־הַצַּו, כְּדֵי לַֽהֲפִיצוֹ בְּכׇל־אֶֽרֶץ רוֹמִי.

עַד־מְהֵרָה נִשְׁמַע קוֹלָם שֶׁל הַכָּרוֹזִים הַמַּלְכוּתִיִּים בְּכׇל־הָֽרְחוֹבוֹת: 'תּוֹשָׁבִים יְקָרִים! בְּשֵׁם הַקֵּיסָר אַנְדְּרִיָּאנוּס יָרוּם הוֹדוֹ, חָל אִסּוּר חָמוּר לְהַבְעִיר אֵשׁ מִכׇּל־סוּג שֶׁהוּא. הָחֵל מִמָּחָר בִּשְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה, לְמֶֽשֶׁךְ שָׁלוֹשׁ יְמָמוֹת. הָֽעֲבַרְיָן יוּבָא לְדִין וְיֵעָנֵשׁ בְּחֻמְרָה! תּוֹשָׁבִים יְקָרִים! בְּשֵׁם הַקֵּיסָר…'.

הַשְּׁלִיחִים וְהַלַּבְלָרִים נָפוֹצוּ גַם הֵם בְּרַֽחֲבֵי הַמְּדִינָה עִם הָאִגְּרוֹת הָרַבּוֹת בִּידֵיהֶם. בְּפִנּוֹת הָֽרְחוֹבוֹת, בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים וּבְכִכָּרוֹת – הֵחֵֽלּוּ הָֽאֲנָשִׁים הַנִּסְעָרִים לְהִתְקַהֵל וְלָדוּן בִּתְמִיהָה בַּדָּבָר, מְסַיְּעִים בַּֽהֲפָצַת הַשְּׁמוּעָה.

תּוֹךְ שָׁעוֹת סְפוּרוֹת, לֹא נוֹתַר אַף תּוֹשָׁב אֶחָד בְּרוֹמִי שֶׁהַצִּוּוּי הַמּוּזָר לֹא הִגִּיעַ לְאׇזְנָיו.

 

שְׁעַת הַמִּבְחָן שֶׁל צַוֵּי הַקֵּיסָר

 

רֶֽגַע הָֽאֱמֶת הִגִּיעַ.

הַשֶּֽׁמֶשׁ נָֽטְתָה לִשְׁקֹעַ, וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ זֻמַּן שׁוּב אֶל־הַקֵּיסָר. יַֽחַד עָלוּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְהַקֵּיסָר אַנְדְּרִיָּאנוּס בְּמַדְרֵגוֹת הַשַּֽׁיִשׁ הַמְּפֹאָרוֹת, עַד־שֶׁהִגִּיעוּ אֶל־הַמִּרְפֶּֽסֶת הָֽרְחָבָה וְהַנָּאָה שֶׁבְּגַג הָאַרְמוֹן.

כׇּל־גַּגּוֹת הָעִיר נִגְלוּ לְעֵינֵיהֶם, עַל־רֶֽקַע הַשֶּֽׁמֶשׁ הַשּׁוֹקָעַת. הַחֹשֶׁךְ יָרַד אַט אַט עַל־הָעוֹלָם. הַקֵּיסָר מִלֵּא אֶת־רֵאוֹתָיו אֲוִיר צָלוּל, וְהִבִּיט בְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. 'נוּ', שָׁאַל. 'אֵיךְ הַכֹּחַ שֶׁלִּי?'.

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא עָנָה. הוּא הִבִּיט סָבִיב, וּלְפֶֽתַע שָׁאַל: 'מַה־זֶּה?'.

מֵרָחוֹק נִרְאֶה בַּֽיִת אֶחָד מוּאָר, וּסְלִיל דַּק שֶׁל עָשָׁן מִתַּמֵּר מֵחַלּוֹנוֹ מַעְלָה מָּֽעְלָה.

'לֹא יֵאָמֵן!', קָרָא הַקֵּיסָר, 'זֶהוּ בֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהַדֻּכָּסִים. מִיָּד נְבָרֵר כֵּיצַד הֵעֵז לְהַמְרוֹת אֶת־פִּי'.

מְשָֽׁרְתִים בְּהוּלִים מִֽהֲרוּ לְהַֽעֲלוֹת כֻּרְסָה מְפֹאֶֽרֶת אֶל־הַגַּג וּלְצַנֵּן אֶת־רוּחוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר הַזּוֹעֵם. רוֹכֵב זָרִיז יָצָא דָחוּף אֶל־הַבַּֽיִת הַסּוֹרֵר.

לֹא חָלַף זְמַן רַב וְהָרוֹכֵב שָׁב כְּשֶׁבְּפִיו מַֽעֲנֶה: 'כְּבוֹד הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ – לְמַרְבֵּה הַצַּֽעַר, נָפַל הַדֻּכָּס לְמִשְׁכָּב, וְרוֹפְאוֹ צִוָּה עָלָיו לִשְׁתּוֹת מַֽיִם חַמִּים. בְּלֵית בְּרֵרָה, הִבְעִירוּ בְנֵי הַבַּֽיִת אֵשׁ, עַל־מְנַת לְהָחֵם לוֹ אֶת־הַמַּשְׁקֶה…'.

'אֲהָהּ, לוּ יְהִי', הֵגִיב הַקֵּיסָר, בְּעוֹדוֹ מוֹרֶה לַמְּשָׁרֵת לְהָשִׁיב רוּחַ עַל־פָּנָיו, בְּעֶזְרַת מְנִיפָה רְחָבָה.

'הַבֵּט!', אָמַר שׁוּב רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ, 'מַה־זֶּה?'. הוּא הִצְבִּיעַ אֶל־עַֽנְנַת עָשָׁן קְטַנָּה מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי.

'אוֹי, לֹא!', זָעַם הַקֵּיסָר, 'אֵינֶנִּי מַֽאֲמִין!'.

שׁוּב נִשְׁעַן לַֽאֲחוֹרָיו בְּכֻרְסָתוֹ וְנָשַׁם עֲמֻקּוֹת, וְשׁוּב נִשְׁלַח רָץ כְּדֵי לְבָרֵר אֶת־מְקוֹר הֶעָשָׁן.

עַד־מְהֵרָה חָזַר הָרָץ.

'נוּ, מִי הַסּוֹרֵר?', שָׁאַל הַקֵּיסָר אֶת־הַשָּׁלִיחַ.

'אֲ… אֲדוֹנִי הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ', גִּמְגֵּם הַשָּׁלִיחַ, 'בַּבַּֽיִת הַהוּא גָר שַׂר חָשׁוּב, וְגַם הוּא נָפַל לְמִשְׁכָּב… וְגַם הָרוֹפֵא שֶׁלּוֹ צִוָּה עָלָיו לִשְׁתּוֹת מַֽיִם חַמִּים…'.

מִמִּלָּה לְמִלָּה אָֽדְמוּ פָנָיו שֶׁל הַקֵּיסָר. שָׂרָיו וְדֻכָּסָיו עוֹשִׂים כְּכׇל־הָעוֹלֶה עַל־רוּחָם, בְּתֵרוּצִים מְגֻחָכִים שֶׁכָּאֵלּוּ!

בִּתְנוּעַת יָד זוֹעֶֽפֶת שִׁלַּח אֶת־הַמְּשָֽׁרְתִים כֻּלָּם מֵעַל־פָּנָיו.

 

תּוֹרַת מֹשֶׁה לְעוֹלָם עוֹמֶֽדֶת

'תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ', אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וּבְלִבּוֹ הִתְכַּוֵּן כַּמּוּבָן אֶל־הַקֵּיסָר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, 'אַתָּה עוֹמֵד כָּאן חַי וְקַיָּם – וּגְזִירָֽתְךָ לֹא מִתְקַיֶּֽמֶת אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת…'.

הַקֵּיסָר הִשְׁפִּיל אֶת־עֵינָיו, וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִמְשִׁיךְ: 'וְאִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ – כַּמָּה שַׁבָּתוֹת חָֽלְפוּ מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁגָּזַר עָלֵינוּ בַמִּדְבָּר: "לֹא תְבַֽעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (שמות לה, ג)? וְהַאִם רָאִיתָ אֵי־פַֽעַם יְהוּדִי מְחַפֵּשׂ תֵּרוּצִים כְּדֵי לְהַצִּית אֵשׁ בְּשַׁבָּת? הַאִם לָזֶה הִתְכַּוַּנְתָּ כְּשֶׁאָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה טוֹב מִמֶּנּוּ?…'.

עָלוּב וּמְנֻצָּח שִׁלַּח אַנְדְּרִיָּאנוּס קֵיסָר אֶת־רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵאַרְמוֹנוֹ. שׁוּב נוֹכַח לָדַֽעַת שֶׁתּוֹרַת יִשְׂרָאֵל תּוֹרַת אֱמֶת הִיא, וְאִלּוּ טַֽעֲנוֹתָיו – טַֽעֲנוֹת שָֽׁוְא הֵן.

מַה־שְּׂמֵחִים אָנוּ, יְלָדִים יְקָרִים, לִהְיוֹת בָּנִים לְעַם יִשְׂרָאֵל, הַדָּבֵק לְאֹרֶךְ כׇּל־הַדּוֹרוֹת בַּתּוֹרָה וּמְקַיֵּים בְּשִׂמְחָה אֶת־מִצְווֹתֶיהָ!

 

(עפ"י קהלת רבה, פרשה ט – אות ג. ילקוט שמעוני קהלת – רמז תתקפט)