הָאוֹרֵחַ הַמִּסְתּוֹרִי

תְּפִלַּת לֵיל שַׁבָּת הִסְתַּיְּמָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל, וְתוֹשָׁבֵי הָעִיר גּוֹסְטִינִין יָצְאוּ לִסְעֹד אֶת סְעוּדַת הַשַּׁבָּת, אִישׁ אִישׁ בְּבֵיתוֹ. גַּם רַב הָעִיר, הַצַּדִּיק הַמְּפֻרְסָם רַבִּי יְחִיאֵל מֵאִיר מִגּוֹסְטִינִין, חָזַר לְבֵיתוֹ, וְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַקִּדּוּשׁ עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

אַךְ אָז נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת מְהִירוֹת בַּדֶּלֶת. בַּפֶּתַח עָמַד גַּבַּאי בֵּית הַכְּנֶסֶת הַמָּסוּר. הוּא פָּנָה אֶל הָרַב וְאָמַר: 'כְּבוֹד הָרַב, זֶה עַתָּה הִבְחַנְתִּי שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת נִשְׁאַר אוֹרֵחַ אֶחָד, שֶׁאַף אֶחָד לֹא הִזְמִין אוֹתוֹ. אוּלַי הָרַב יִרְצֶה לְאָרְחוֹ?'.

רַבִּי יְחִיאֵל מֵאִיר הָיָה יָדוּעַ כִּמְהַדֵּר בִּמְיֻחָד בְּמִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לָתֵת לְאוֹרְחָיו אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר. כְּשֶׁשָּׁמַע עַל הָאוֹרֵחַ שֶׁנּוֹתַר בּוֹדֵד, קָם וְיָצָא מִיָּד חֲזָרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהֵבִיא אֶת הָאוֹרֵחַ אֶל בֵּיתוֹ.

הָאוֹרֵחַ הָיָה נִרְאֶה מוּזָר מְאֹד. הוּא הָיָה לָבוּשׁ בִּבְגָדִים יְשָׁנִים, קְרוּעִים וּמְלֵאֵי בֹּץ, וְרֵיחַ קָשֶׁה נָדַף מִכָּל גּוּפוֹ. גַּם פָּנָיו הָיוּ קוֹדְרוֹת, מְלֻכְלָכוֹת וְלֹא נְעִימוֹת. הָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ יָצָא מִתּוֹךְ עֲרֵמַת אַשְׁפָּה. לֹא פֶּלֶא שֶׁאַף אֶחָד מֵהַתּוֹשָׁבִים לֹא רָצָה לְהַזְמִינוֹ לְבֵיתוֹ, כִּי הָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו מֵרֵיחוֹ הָרַע, וְכָל שֶׁכֵּן לָשֶׁבֶת עִמּוֹ בְּשֻׁלְחָן אֶחָד.

אַךְ רַבִּי יְחִיאֵל מֵאִיר לֹא אָמַר דָּבָר, וְהָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּכָךְ כְּלָל. הוּא קִבֵּל אֶת הָאוֹרֵחַ בְּחִיּוּךְ וּבְסֵפֶר פָּנִים יָפוֹת, הִכְנִיסוֹ לַבַּיִת בְּשִׂמְחָה, וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְּכָבוֹד לְיַד הַשֻּׁלְחָן.

אֵיךְ עוֹשִׂים קִדּוּשׁ

'שַׁבַּת שָׁלוֹם!' קָרָא הָרַב בְּשִׂמְחָה, וְהִזְמִין אֶת הָאוֹרֵחַ לוֹמַר אִתּוֹ יַחַד 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם' כַּנָּהוּג. אַךְ הָאוֹרֵחַ שָׁתַק וְלֹא הִצְטָרֵף.

'מַדּוּעַ אֵינְךָ אוֹמֵר אִתָּנוּ אֶת הַפִּיּוּט?' שָׁאַל הָרַב אֶת הָאוֹרֵחַ בַּעֲדִינוּת.

'אֲנִי… אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֶת הַמִּלִּים', עָנָה הָאוֹרֵחַ בְּפַשְׁטוּת.

בְּנֵי הַבַּיִת הִסְתַּכְּלוּ זֶה עַל זֶה בִּפְלִיאָה. אַךְ רַבִּי יְחִיאֵל מֵאִיר הִמְשִׁיךְ כָּרָגִיל. אַחַר כָּךְ הִגִּישׁ הָרַב לָאוֹרֵחַ כּוֹס לְקִדּוּשׁ, אַךְ שׁוּב אָמַר הָאִישׁ: 'אֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד עוֹשִׂים קִדּוּשׁ'.

'אַל דְּאָגָה' אָמַר הָרַב, 'אֲנִי אַרְאֶה לְךָ מָה לַעֲשׂוֹת וּמָה לוֹמַר'.

הִתְקָרֵב הָרַב אֶל הָאוֹרֵחַ וְאָמַר עִמּוֹ בְּסַבְלָנוּת אֶת נֹסַח הַקִּדּוּשׁ, מִלָּה אַחֲרֵי מִלָּה.

כָּעֵת הִגִּיעַ הַזְּמַן לִטֹּל יָדַיִם לַסְּעוּדָה. נִגַּשׁ הָרַב עִם הָאוֹרֵחַ אֶל הַכִּיּוֹר, עָזַר לוֹ לִטֹּל אֶת יָדָיו, וּלְאַחַר מִכֵּן אָמַר אִתּוֹ אֶת מִלּוֹת הַבְּרָכָה, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּלַמְּדִים יֶלֶד קָטָן. וְכָךְ הָיָה גַּם בְּבִרְכַּת הַמּוֹצִיא. עַל כָּל דָּבָר אָמַר הָאוֹרֵחַ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ מַכִּיר, וְהָרַב הִסְבִּיר לוֹ בְּנַחַת.

כְּשֶׁקִּבֵּל הָאוֹרֵחַ אֶת פְּרוּסַת הַחַלָּה לְיָדָיו, הֵחֵל לֶאֱכֹל בְּגַסּוּת וְרַעַבְתָנוּת רַבָּה. הָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ לֹא רָאָה אֹכֶל מִיָּמָיו. הוּא בָּלַע בִּמְהִירוּת חֲתִיכָה, וְעוֹד חֲתִיכָה, בְּלִי כָּל דֶּרֶךְ אֶרֶץ, עַד שֶׁסִּיֵּם אֶת כָּל הַחַלָּה שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן!

חַלָּה אַחֲרֵי חַלָּה

'בְּוַדַּאי הוּא רָעֵב מְאוֹד' אָמַר הָרַב בְּשֶׁקֶט לְעוֹזְרוֹ שֶׁעָמַד לְצִדּוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהָבִיא חַלָּה נוֹסֶפֶת לַשֻּׁלְחָן. גַּם אֶת הַחַלָּה הַשְּׁנִיָּה אָכַל הָאוֹרֵחַ מִיָּד עַד תֻּמָּהּ…

'אָכֵן נִכָּר שֶׁהָאוֹרֵחַ זָקוּק לַאֲכִילָה רַבָּה' חָשַׁב רַבִּי יְחִיאֵל מֵאִיר. הוּא הִגִּישׁ לָאוֹרֵחַ חַלָּה שְׁלִישִׁית, וְאָמַר לוֹ: 'אַל תִּתְבַּיֵּשׁ, תֹּאכַל כַּמָּה שֶׁצָּרִיךְ'.

כָּךְ הִמְשִׁיכוּ לְהַגִּישׁ אֶת כָּל הַחַלּוֹת שֶׁבַּבַּיִת, וְאַף הֵבִיאוּ חַלּוֹת נוֹסָפוֹת מֵהַשְּׁכֵנִים, וְהָאוֹרֵחַ הַמּוּזָר אָכַל אֶת כֻּלָּן וְלֹא הִשְׁאִיר כְּלוּם!

תּוֹךְ כְּדֵי אֲכִילָתוֹ, הֵחֵל הָאוֹרֵחַ לְהִתְנַמְנֵם, עַד שֶׁנִּרְדַּם בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה, כְּשֶׁרֹאשׁוֹ שָׁמוּט עַל הַשֻּׁלְחָן. אֶחָד מֵהַסּוֹעֲדִים נִסָּה לְהָעִיר אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אַךְ הָאוֹרֵחַ לֹא הִתְיַחֵס, וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ מֵבִין מָה שֶׁמְּדַבְּרִים אִתּוֹ.

בְּסִיּוּם הַסְּעוּדָה, קָם הָאוֹרֵחַ מִמְּקוֹמוֹ, וְעִם בְּגָדָיו הַמְּטֻנָּפִים וּנְעָלָיו הַמְּלֻכְלָכוֹת, נִשְׁכַּב עַל הַסַּפָּה הַיָּפָה וְהַמְּרֻפֶּדֶת, שֶׁכָּעֵת הִתְמַלְּאָה בְּבֹץ וְלִכְלוּךְ.

בְּנֵי הַבַּיִת נִבְהֲלוּ, וְצִפּוּ לְמוֹצָא פִּיו שֶׁל הָרַב, אַךְ רַבִּי יְחִיאֵל מֵאִיר לֹא כָּעַס וְלֹא הִבִּיעַ כָּל רֹגֶז. הוּא הִמְשִׁיךְ לְהִתְיַחֵס לָאוֹרֵחַ בְּחִבָּה, וְהוֹדָה לְהַשֵּׁם עַל שֶׁזִּמֵּן לוֹ מִצְוָה כֹּה חֲשׁוּבָה שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים.

בְּטֶרֶם נִשְׁכַּב לִישֹׁן, נִגַּשׁ הָרַב אֶל הָאוֹרֵחַ, וְכִסָּה אוֹתוֹ בִּשְׂמִיכָה חַמָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַנֵּן. אֶת הַכֹּל עָשָׂה מִתּוֹךְ אַהֲבָה וּדְאָגָה אֲמִתִּית.

נֶעֱלַם כְּלֹא הָיָה

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, הִשְׁכִּים רַבִּי יְחִיאֵל מֵאִיר לִקְרַאת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁל שַׁבָּת. הוּא נִגַּשׁ לַחֲדַר הַסְּעוּדוֹת, כְּדֵי לִבְדֹּק אִם הָאוֹרֵחַ עֲדַיִן יָשֵׁן, אַךְ הַסַּפָּה הָיְתָה רֵיקָה, וְהָאוֹרֵחַ נֶעֱלַם כְּלֹא הָיָה. גַּם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא הוֹפִיעַ הָאִישׁ.

שָׁלַח הָרַב אֲנָשִׁים לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו בְּכָל הָעִיר, וְלִבְדֹּק לְהֵיכָן הָלַךְ. אַךְ בְּכָל הָעִיר לֹא הָיָה אָדָם אֶחָד שֶׁרָאָה אֶת הָאוֹרֵחַ, לֹא לִפְנֵי שַׁבָּת וְגַם לֹא בַּשַּׁבָּת עַצְמָהּ.

אָז הֵבִין רַבִּי יְחִיאֵל מֵאִיר: 'אָכֵן, לֹא הָיָה זֶה אוֹרֵחַ רָגִיל. מִן הַשָּׁמַיִם שָׁלְחוּ אוֹתוֹ, בִּמְיֻחָד כְּדֵי לִבְחֹן אוֹתִי, הַאִם אֲקַבֵּל כָּל אֶחָד בְּאַהֲבָה וּבְסַבְלָנוּת, גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה מְאוֹד. בָּרוּךְ הַשֵּׁם, זָכִיתִי לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן'.

יְלָדִים יְקָרִים! מִסִּפּוּר נִפְלָא זֶה נִלְמַד אֶת גֹּדֶל חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְאֵיךְ עָלֵינוּ לְהִתְיַחֵס לְכָל יְהוּדִי בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל אֲמִתִּית.

(על־פי 'שבחי צדיקים', עמ' 40)