הַכֹּל הִתְחִיל בְּקוֹרְדּוֹבָה שֶׁבִּסְפָרַד. שָׁם, בְּעֶרֶב פֶּסַח, זָרַח אוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן – הָרַמְבָּ"ם. אַךְ הַיַּלְדוּת הַשְּׁקֵטָה לֹא אָרְכָה זְמַן רַב. בְּגִיל שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה, הָפַךְ הַנַּעַר הַצָּעִיר לְפָלִיט, כְּשֶׁהוּא וּמִשְׁפַּחְתּוֹ נִמְלָטִים מֵאֵימַת הַחֶרֶב שֶׁל הָאַלְמוּחִידִים. שָׁנִים אֲרֻכּוֹת הֵם נָדְדוּ, לְלֹא בַּיִת קָבוּעַ, אַךְ הַתּוֹרָה לֹא זָזָה מִפִּי הַנַּעַר וּמִפִּי אָבִיו, רַבִּי מַיְמוֹן הַדַּיָּן.
לְאַחַר תְּלָאוֹת רַבּוֹת בְּמָרוֹקוֹ, גָּמְרוּ אֹמֶר בְּנַפְשָׁם: אֵין לָנוּ מָקוֹם בָּטוּחַ, אֶלָּא בְּאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ. הֵם עָלוּ עַל סְפִינָה רְעוּעָה, בְּדַרְכָּם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אִישׁ לֹא שִׁעֵר אָז, כִּי הַמַּסָּע הַזֶּה עָתִיד לַהֲפֹךְ לְרֶגַע מְכוֹנֵן בְּחַיָּיו שֶׁל מִי שֶׁעָתִיד לְהָאִיר אֶת עֵינַי יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת.
נֶדֶר בְּלֵב יָם
הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לַהַפְלָגָה עָבְרוּ בְּשַׁלְוָה, אַךְ לְפֶתַע הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם. רוּחַ סְעָרָה אַדִּירָה, שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה כְּמוֹתָהּ, הֵחֵלָּה לְהַכּוֹת בַּסְּפִינָה. הַגַּלִּים הִתְנַשְּׂאוּ לְגֹבַהּ רַב, וְהַסְּפִינָה הִטַּלְטְלָה בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הַגּוֹעֵשׁ. הַמַּלָּחִים הַמְּנֻסִּים אִבְּדוּ אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתֵיהֶם, וּצְעָקוֹת אֵימָה נִשְׁמְעוּ מִכָּל עֵבֶר.
בְּאוֹתָם רְגָעִים שֶׁל חֲרָדָה, עָמַד רַבִּי מֹשֶׁה הַצָּעִיר בְּפִנַּת הַסִּפּוּן. הוּא לֹא הִבִּיט אֶל הַגַּלִּים הַמְּאַיְּמִים, אֶלָּא נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם. בְּלֵב נִשְׁבָּר, מִתּוֹךְ הַמְּהוּמָה הַגְּדוֹלָה, הוּא נָדַר נֶדֶר לְהַשֵּׁם: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אִם תַּצִּילֶנּוּ מִן הַסְּעָרָה הַזֹּאת, וּתְזַכֶּנּוּ לִדְרֹךְ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ – אֲקַבֵּל עֲלַי וְעַל זַרְעִי אֶת הַיּוֹם הַזֶּה כְּיוֹם שֶׁל תַּעֲנִית וּתְפִלָּה, וְאֶת הַיּוֹם שֶׁאֶזְכֶּה בּוֹ לְהַגִּיעַ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, לְיוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם!'.
רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ הַזַּכָּה שֶׁל הַצַּדִּיק, וְעוֹד טֶרֶם הִסְפִּיק רַבִּי מֹשֶׁה לְסַיֵּם אֶת מִלּוֹת הַנֶּדֶר בְּלִבּוֹ, הַשִּׁנּוּי הֵחֵל. הַגַּלִּים הַסּוֹעֲרִים, שֶׁאִיְּמוּ לְהַטְבִּיעַ אֶת הַסְּפִינָה, הֵחֵלּוּ לִשְׁקֹט וּלְהֵרָגַע. הָרוּחַ הַחֲזָקָה, שֶׁטָּרְפָה אֶת פְּנֵי הַיָּם, הָפְכָה לְמַשָּׁב קַל וְנוֹחַ.
הָעֲנָנִים הַכְּבֵדִים נֶעֶלְמוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ חָזַר וְהֵצִיץ מִבַּעֲדָם. שֶׁקֶט מֻחְלָט יָרַד עַל הַסְּפִינָה. הַנּוֹסְעִים וְהַמַּלָּחִים הִבִּיטוּ סָבִיב בְּהִשְׁתָּאוּת: הַנֵּס הִתְרַחֵשׁ, וְהַסַּכָּנָה חָלְפָה כְּלֹא הָיְתָה.
כַּעֲבֹר מִסְפַּר יָמִים, בְּאוֹר לְיוֹם ג' בְּסִיוָן, עָגְנָה הַסְּפִינָה בִּנְמַל עַכּוֹ. כְּשֶׁיָּרְדוּ אֶל הַחוֹף, נִשְּׁקוּ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ בִּדְמָעוֹת שֶׁל הוֹדָיָה: 'הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה, סוֹף סוֹף זָכִינוּ לְהַגִּיעַ לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ!'.
בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ זָכוּ רַבִּי מֹשֶׁה וּמִשְׁפַּחְתּוֹ, לְבַקֵּר וּלְהִתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלַיִם, וּבְחֶבְרוֹן עִיר הָאָבוֹת.
אַךְ גַּם כָּעֵת לֹא נִמְשְׁכָה הַשַּׁלְוָה זְמַן רַב.
הַשֶּׁבֶר הַגָּדוֹל
תְּנָאֵי הַחַיִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁל אוֹתָם יָמִים הָיוּ קָשִׁים מִנְּשׂוֹא. בְּלֵית בְּרֵרָה, יָרַד הָרַמְבָּ"ם עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ לְמִצְרַיִם, וְהִתְיַשֵּׁב בָּעִיר פּוֹסְטָט.
בְּאוֹתָם יָמִים נֶחְלַשׁ רַבִּי מַיְמוֹן הַדַּיָּן מֵהַטַּלְטֵלוֹת הָרַבּוֹת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב, עַד שֶׁנִּפְטַר. כָּעֵת נוֹתְרוּ הָאַחִים יְתוֹמִים מֵאָב.
הָרַמְבָּ"ם שָׁקַע בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וְהִתְפַּרְסֵם כְּגָאוֹן עָצוּם, בְּעוֹד אָחִיו הַצָּעִיר וְהָאָהוּב, דָּוִד, לָקַח עַל עַצְמוֹ אֶת עֹל פַּרְנָסַת הַמִּשְׁפָּחָה. דָּוִד הָיָה סוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהָיָה מַפְלִיג לְמֶרְחַקִּים כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת הַמִּשְׁפָּחָה בְּכָבוֹד, וּלְאַפְשֵׁר לְאָחִיו הַגָּדוֹל לַהֲגוֹת בַּתּוֹרָה לְלֹא דְּאָגוֹת. הָאַהֲבָה בֵּין הָאַחִים הָיְתָה עַזָּה כְּמוֹ אַהֲבַת נֶפֶשׁ.
יוֹם מַר וְנִמְהָר אֶחָד, הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה מִכֹּל.
הַסְּפִינָה שֶׁבָּהּ הִפְלִיג הָאָח דָּוִד לְיַם הֹדּוּ – טָבְעָה בַּמְּצוּלוֹת. דָּוִד, הָאָח הַמָּסוּר, טָבַע יַחַד עִם כָּל רְכוּשׁ הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁהֻפְקַד בְּיָדָיו.
כְּשֶׁשָּׁמַע הָרַמְבָּ"ם אֶת הַבְּשׂוֹרָה, חָשַׁךְ עָלָיו עוֹלָמוֹ. הַצַּעַר הָיָה עָמֹק מִנְּשׂוֹא. לֹא רַק שֶׁאִבֵּד אֶת מִשְׁעַנְתּוֹ הַכַּלְכָּלִית וְנוֹתַר בְּחֹסֶר כֹּל, אֶלָּא שֶׁאִבֵּד אֶת אָחִיו הַיָּקָר לוֹ מִכֹּל. מֵרֹב צַעֲרוֹ וְאֶבְלוֹ נָפַל הָרַמְבָּ"ם לְמִשְׁכָּב. רַק כַּעֲבֹר שָׁנָה שְׁלֵמָה הִצְלִיחַ לְהַבְרִיא וּלְהִתְאוֹשֵׁשׁ מֵחוֹלְיוֹ.
אַךְ דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל, בָּקַע הָאוֹר. בְּלֵית בְּרֵרָה, כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶת מִשְׁפַּחַת אָחִיו הַמָּנוֹחַ, הֵחֵל הָרַמְבָּ"ם לַעֲסֹק בִּרְפוּאָה, בְּמַקְבִּיל לְעִסּוּקוֹ בִּכְתִיבַת חִבּוּרָיו הַתּוֹרָנִיִּים וּתְשׁוּבוֹת הִלְכָתִיּוֹת לְכָל רַחֲבֵי תֵּבֵל.
עַד מְהֵרָה הִתְגַּלָּה לֹא רַק כְּגָאוֹן בַּתּוֹרָה, אֶלָּא גַּם כְּרוֹפֵא בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן. שִׁמְעוֹ הִגִּיעַ עַד לְאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה, וְהוּא הָפַךְ לְרוֹפְאוֹ הָאִישִׁי שֶׁל הַסּוּלְטָן. כָּךְ, מִתּוֹךְ הַשֶּׁבֶר, הָפַךְ לְמַנְהִיג שֶׁדָּאַג לְכָל צָרְכֵי עַמּוֹ.
הַשּׁוֹדְדִים וְהָאָרוֹן
שָׁנִים רַבּוֹת הִנְהִיג הָרַמְבָּ"ם אֶת קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁנִּתְבַּקֵּשׁ לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ צִוָּה אֶת בְּנוֹ, רַבִּי אַבְרָהָם, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִתְאַפְשֵׁר הַדָּבָר, יַעֲלוּהוּ לִקְבוּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
שַׁיָּרָה מְכֻבֶּדֶת שֶׁל גְּמַלִּים יָצְאָה מִמִּצְרַיִם, נוֹשֵׂאת אֶת אֲרוֹנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לְעֵבֶר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה אֲרֻכָּה וּמְסֻכֶּנֶת. וְהִנֵּה, בְּאַחַד הַמַּעֲבָרִים הַצָּרִים, הֵגִיחָה לְפֶתַע חֲבוּרַת שׁוֹדְדִים חֲמוּשִׁים. עֵינֵיהֶם בָּרְקוּ בְּחַמְדָנוּת כְּשֶׁרָאוּ אֶת הָאָרוֹן הַמְּכֻבָּד עַל גַּב הַגָּמָל. 'בְּוַדַּאי יֵשׁ כָּאן אוֹצְרוֹת זָהָב וְיַהֲלוֹמִים!', קָרְאוּ זֶה לָזֶה, וּמִיָּד הִסְתַּעֲרוּ עַל הַשַּׁיָּרָה כְּדֵי לְהַשְׁלִיךְ אֶת הָאָרוֹן אַרְצָה וְלִבְזֹז אֶת תְּכוּלָתוֹ.
הַשּׁוֹדְדִים אָחֲזוּ בָּאָרוֹן וְנִסּוּ לַהֲרִימוֹ – אַךְ הָאָרוֹן לֹא זָז. הֵם הִפְעִילוּ כּוֹחַ רַב יוֹתֵר, קָרְאוּ לְחַבְרֵיהֶם לְעֶזְרָה, וּשְׁלוֹשִׁים שׁוֹדְדִים חֲסוֹנִים מָשְׁכוּ וְדָחֲפוּ בְּכָל כּוֹחָם. אַךְ הַפְלֵא וָפֶלֶא: הָאָרוֹן נוֹתַר כָּבֵד כַּעוֹפֶרֶת, כְּאִלּוּ מְחֻבָּר הוּא לָאֲדָמָה בְּכוֹחַ עֶלְיוֹן!
רַעַד שֶׁל פַּחַד אָחַז בַּשּׁוֹדְדִים. הֵם הֵבִינוּ מִיָּד כִּי לֹא בָּאוֹצָר גַּשְׁמִי מְדֻבָּר, אֶלָּא בְּאִישׁ אֱלוֹקִים קָדוֹשׁ. בְּבֹשֶׁת פָּנִים נָסוֹגוּ לְאָחוֹר, וְרֹאשׁ הַשּׁוֹדְדִים קָרָא: 'הַנִּיחוּ לָהֶם! אִישׁ קָדוֹשׁ הוּא זֶה!'. בִּמְקוֹם לִשְׁדֹּד, הָפְכוּ הַשּׁוֹדְדִים לְמִשְׁמַר כָּבוֹד, וְלִוּוּ אֶת הָאָרוֹן בְּדַרְכּוֹ.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֵחֵלּוּ הַמְּלַוִּים לַחֲשֹׁב, הֵיכָן הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים בְּיוֹתֵר לִקְבֹּר אֶת הָרַמְבָּ"ם. מִשֶּׁלֹּא הִצְלִיחוּ לְהַגִּיעַ לַהַחְלָטָה, הֶחֱלִיטוּ לְהַנִּיחַ לְגָמָל הַנּוֹשֵׂא אֶת אֲרוֹנוֹ שֶׁל הָרַמְבָּ"ם לְהוֹבִיל אֶת הַדֶּרֶךְ בְּעַצְמוֹ, וּבְוַדַּאי מִשָּׁמַיִם יְכַוְּנוּ אֶת דַּרְכּוֹ אֶל הַמָּקוֹם הַנָּכוֹן.
כָּךְ הִמְשִׁיכָה הַשַּׁיָּרָה, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָעִיר טְבֶרְיָה. שָׁם נֶעֱצַר הַגָּמָל עַל יַד קִבְרֵיהֶם שֶׁל הַתַּנָּאִים הַקְּדוֹשִׁים, וְכָךְ הֵבִינוּ כֻּלָּם שֶׁזֶּהוּ הַמָּקוֹם שֶׁכִּוְּנוּ מִשָּׁמַיִם לִקְבוּרָתוֹ שֶׁל הָרַמְבָּ"ם.
גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הָרַמְבָּ"ם וְחִבּוּרָיו הַנִּפְלָאִים מְלַוִּים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם. עֵקֶב הַשְׁפָּעָתוֹ הָאַדִּירָה עַל כָּל הָעָם, וְעַל לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה כְּמוֹתָהּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, אָמְרוּ עָלָיו אֶת הַמִּשְׁפָּט הַמְּפֻרְסָם: 'מִמֹּשֶׁה עַד מֹשֶׁה לֹא קָם כְּמֹשֶׁה'.
יְלָדִים יְקָרִים! מִסִּפּוּר חַיָּיו הַמֻּפְלָא שֶׁל הָרַמְבָּ"ם נִלְמָד, שֶׁגַּם אִם יֵשׁ רְגָעִים בַּחַיִּים שֶׁנִּרְאִים קָשִׁים – תָּמִיד נִזְכֹּר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא אִתָּנוּ.
כְּמוֹ הָרַמְבָּ"ם, גַּם אֲנַחְנוּ נִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לֹא לְפַחֵד מֵהַקְּשָׁיִים, לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם, וּלְהַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים.
(על־פי 'תולדות רבינו משה בן מיימון' (שוורץ), פרקים ב-ה)
