לִרְאוֹת נִסִּים בָּעֵינַיִם

הַכֹּל הִתְחִיל בְּיוֹם שִׁגְרָתִי וְרָגִיל לְגַמְרֵי. חַיָּה הָיְתָה אָז נַעֲרָה בַּת שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה. כְּמִדֵּי יוֹם, בְּסִיּוּם הַלִּמּוּדִים, חָזְרָה חַיָּה מִבֵּית הַסֵּפֶר לְבֵיתָהּ שֶׁבְּמִגְדַּל הָעֵמֶק. לְאַחַר זְמַן קָצָר, הִרְגִּישָׁה חַיָּה תְּחוּשָׁה מוּזָרָה בְּאַחַת מֵעֵינֶיהָ. הִיא מִהֲרָה לְהַבִּיט בַּמַּרְאָה הַתְּלוּיָה בַבַּיִת, וְנִבְהֲלָה מִמָּה שֶׁרָאֲתָה: הָעַיִן הָיְתָה נְפוּחָה מְאוֹד!

הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ, הָרַב יִצְחָק דָּוִד וְאֶסְתֵּר גְּרוֹסְמָן, מִהֲרוּ לְהַרְגִּיעַ אוֹתָהּ: 'זוֹ בְוַדַּאי דַּלֶּקֶת פְּשׁוּטָה, מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּעֲבֹר מֵעַצְמוֹ בְּקָרוֹב. אֵין לָךְ סִבָּה לִדְאֹג'.

אֲבָל כְּכָל שֶׁחָלַף הַזְּמַן, מַצַּב הָעַיִן הָלַךְ וְהֶחֱמִיר. הַנְּפִיחוּת גָּדְלָה, הָעַיִן הִתְחִילָה גַּם לְדַמֵּם וְלִכְאֹב מְאוֹד, וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁמַּשֶּׁהוּ מַמָּשׁ לֹא בְסֵדֶר.

הַהוֹרִים לָקְחוּ אֶת חַיָּה לְרוֹפְאִים שׁוֹנִים, כְּדֵי שֶׁיִּבְדְּקוּ אֶת הָעַיִן, וִינַסּוּ לִמְצֹא לָהּ תְּרוּפָה מַתְאִימָה. אַךְ כָּל רוֹפְאֵי הָעֵינַיִם בָּעִיר לֹא הִצְלִיחוּ בְּשׁוּם אֹפֶן לְהָבִין מַהִי הַבְּעָיָה.

חַיָּה וְהוֹרֶיהָ נָסְעוּ יַחַד לְרוֹפְאֵי הָעֵינַיִם הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר בָּאָרֶץ: בְּחֵיפָה, בְּתֵל אָבִיב, וּבִירוּשָׁלָיִם. כָּל רוֹפֵא הִצִּיעַ רַעְיוֹן אַחֵר, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא הִצְלִיחַ לַעֲזֹר. כָּךְ חָלְפוּ שִׁבְעָה חֳדָשִׁים, בָּהֶם סָבְלָה חַיָּה מִכְּאֵבִים חֲזָקִים בָּעַיִן, וְהַמַּצָּב רַק הָלַךְ וְנִהְיָה קָשֶׁה יוֹתֵר.

לִבְדֹּק מִיָּד

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁאַבָּא שֶׁל חַיָּה, הָרַב גְּרוֹסְמָן, הָיָה בְּבִקּוּר בִּנְיוּ יוֹרְק, שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, סִפֵּר לוֹ אֶחָד מִמַּכָּרָיו, עַל יָדִיד שֶׁלּוֹ, פְּרוֹפֵסוֹר הוֹרְנְבְּלַס, שֶׁהוּא רוֹפֵא מֻמְחֶה לָעֵינַיִם, וְגַם יְהוּדִי שׁוֹמֵר מִצְווֹת. 'כְּדַאי לְךָ לִפְנוֹת אֵלָיו, וְאוּלַי הוּא יַצְלִיחַ לִמְצֹא אֶת הַתְּרוּפָה'.

הָרַב גְּרוֹסְמָן מִהֵר וְנָסַע לְמִשְׂרָדוֹ שֶׁל הַפְּרוֹפֵסוֹר, סִפֵּר לוֹ עַל מָה שֶׁקָּרָה, וּבִקֵּשׁ אֶת עֲצָתוֹ. הַפְּרוֹפֵסוֹר עִיֵּין זְמַן מָה בַּמִּסְמָכִים וּבַתְּמוּנוֹת שֶׁהִגִּישׁ לוֹ הָרַב גְּרוֹסְמָן, וְאָז אָמַר: 'אֲנִי מֻכְרָח לִרְאוֹת אֶת הָעַיִן בְּעַצְמִי. צָרִיךְ שֶׁחַיָּה תָבוֹא לְכָאן'.

בְּלִי לְהִתְעַכֵּב, קָנָה הָרַב גְּרוֹסְמָן כַּרְטִיס טִיסָה לְבִתּוֹ, וּכְבָר לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר נָחֲתָה חַיָּה בִּנְיוּ יוֹרְק. כְּשֶׁפָּגְשָׁה חַיָּה אֶת אָבִיהָ, בִּקְשָׁה בְהִתְרַגְּשׁוּת: 'אַבָּא, אִם כְּבָר הִגַּעְתִּי לִנְיוּ יוֹרְק, אֲנִי רוֹצָה קֹדֶם כֹּל לִרְאוֹת אֶת הָרַבִּי! אַתָּה הֲרֵי תָּמִיד מְסַפֵּר לָנוּ עָלָיו'.

הָרַב גְּרוֹסְמָן כְּבָר שָׁלַח בֶּעָבָר מִכְתָּב לָרַבִּי מִלְּיוּבָּאוִויטְשׁ, בּוֹ סִפֵּר עַל מַצָּבָהּ שֶׁל חַיָּה וּבִקֵּשׁ עֲבוּרָהּ בְּרָכָה, וְכָעֵת נָסְעוּ הֵם יַחַד לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הָרַבִּי, בִּנְיוּ יוֹרְק.

מִחוּץ לַבִּנְיָן, עָמְדוּ כְבָר הַרְבֵּה מְאוֹד אֲנָשִׁים, שֶׁחִכּוּ לִרְאוֹת אֶת הָרַבִּי. כְּשֶׁהָרֶבִּי הִגִּיעַ, וְהֵחֵל לְהִתְקַדֵּם לְכִוּוּן הַכְּנִיסָה, נִגַּשׁ אֵלָיו הָרַב גְּרוֹסְמָן, הִצְבִּיעַ עַל חַיָּה, שֶׁעָמְדָה בַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַשְּׁבִיל, וְאָמַר: 'רַבִּי! זוֹ הַבַּת שֶׁלִּי, שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֶת הַבְּעָיָה בָּעַיִן, וְהִיא צְרִיכָה שֶׁהָרֶבִּי יְבָרֵךְ אוֹתָהּ!'.

הָרַבִּי נֶעֱצַר, הִפְנָה אֶת מַבָּטוֹ לְרֶגַע לְכִוּוּנָהּ שֶׁל חַיָּה, וְאָמַר: 'לִבְדֹּק מִיָּד אֶת הַמְּזוּזָה, וְתִהְיֶה לָהּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְתִּזְכֶּה לְגַדֵּל אוֹתָהּ לְתּוֹרָה, לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים!'.

בֵּין עֵינֶיךָ

הָרַב גְּרוֹסְמָן הָיָה נִרְגָּשׁ עַד עֹמֶק הַלֵּב מִדְּבָרָיו שֶׁל הָרַבִּי.

הוּא מִהֵר לַטֶּלֶפוֹן הַקָּרוֹב, חִיֵּיג לְבֵיתוֹ בָּאָרֶץ, וּמָסַר לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה: 'הָרַבִּי בִקֵּשׁ שֶׁיִּבְדְּקוּ מִיָּד אֶת כָּל הַמְּזוּזוֹת בַּבַּיִת!'. סוֹפֵר סְתָ"ם מֻמְחֶה הֻזְמַן בִּמְהִירוּת, וְהֵחֵל לִבְדֹּק אֶת הַמְּזוּזוֹת.

כְּשֶׁהוּא פָתַח אֶת אַחַת הַמְּזוּזוֹת – כֻּלָּם נִדְהֲמוּ: בַּפָּסוּק "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" – הַמִּלָּה "עֵינֶיךָ" הָיְתָה מְחוּקָה! בְּדִיּוּק הַמִּלָּה שֶׁקְּשׁוּרָה לָעַיִן!

מִיָּד הֶחֱלִיפוּ אֶת הַמְּזוּזָה הַפְּסוּלָה, וְקָבְעוּ בִמְקוֹמָהּ מְזוּזָה כְשֵׁרָה וּמְהֻדֶּרֶת.

בְּאוֹתוֹ זְמַן, בִּנְיוּ יוֹרְק, הָרַב גְּרוֹסְמָן יָצָא מִתְּפִלַּת שַׁחֲרִית בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי, וּפָגַשׁ אֶת בִּתּוֹ חַיָּה, שֶׁחִכְּתָה לוֹ. הִיא נִרְאֲתָה מְעַט מְבֻלְבֶּלֶת. 'אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא רָגִיל קוֹרֶה עִם הָעַיִן שֶׁלִּי', הִיא אָמְרָה. הָרַב גְּרוֹסְמָן הִצִּיעַ לָהּ שֶׁתֵּלֵךְ לָנוּחַ קְצָת מֵהַטִּיסָה הָאֲרֻכָּה.

נֵס גָּלוּי

כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה חַיָּה מֵהַמְּנוּחָה, נִתְגַּלָּה הַנֵּס: הַנְּפִיחוּת בָּעַיִן נֶעֶלְמָה לְגַמְרֵי!

'אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה!' אָמְרָה חַיָּה בְּהִתְרַגְּשׁוּת, 'אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁהָעַיִן שֶׁלִּי הִבְרִיאָה!'.

הָרַב גְּרוֹסְמָן וּבִתּוֹ מִהֲרוּ לִנְסֹעַ אֶל פְּרוֹפֵסוֹר הוֹרְנְבְּלַס, אִתּוֹ תִכְנְנוּ לְהִפָּגֵשׁ בְּאוֹתוֹ יוֹם, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לְחַיָּה בְּדִיקָה.

כְּשֶׁרָאָה הַפְּרוֹפֵסוֹר אֶת הָעַיִן שֶׁל חַיָּה, הוּא פָשׁוּט נִדְהָם. 'הָעַיִן לֹא דוֹמָה כְּלָל לַתְּמוּנוֹת שֶׁבִּרְשׁוּתִי!' הוּא קָרָא בְהִשְׁתָּאוּת, 'אֵיךְ זֶה קָרָה?'…

הָרַב גְּרוֹסְמָן חִיֵּיךְ חִיּוּךְ שֶׁל שִׂמְחָה. הוּא סִפֵּר לַפְּרוֹפֵסוֹר עַל הַבְּרָכָה שֶׁל הָרַבִּי, וְעַל הַבְּדִיקָה שֶׁל הַמְּזוּזָה.

הַפְּרוֹפֵסוֹר הִקְשִׁיב מְרֻתָּק לְכָל מִלָּה, וּלְבַסּוֹף אָמַר, כְּשֶׁדְּמָעוֹת שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת בְּעֵינָיו: 'אָכֵן, אֵין לִי שׁוּם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְהַסְבִּיר זֹאת. נֵס גָּלוּי הִתְחוֹלֵל מוּל עֵינֵינוּ, בִּזְכוּת בִּרְכָתוֹ וּרְאִיָּתוֹ הָאֱלֹקִית שֶׁל הָרַבִּי!'.

יְלָדִים יְקָרִים! מִסִּפּוּר מְרַגֵּשׁ זֶה נִלְמָד עַל כֹּחַ בִּרְכָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הָרַבִּי, וְעַל חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַמְּזוּזָה שֶׁמְּגִנָּה עָלֵינוּ, וְנִזְכֹּר – שֶׁגַּם הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת!

(על־פי עדותו של הרב גרוסמן בתכנית 'להביט מעבר למסך', JEM)