דלג לתוכן
הַשּׁוּק הַגָּדוֹל וְהַצִּבְעוֹנִי, בְּמֶרְכַּז הָעִיר אוּר כַּשְׂדִּים, הָיָה עָמוּס בְּעוֹבְרִים וְשָׁבִים. מִכׇּל־עֵבֶר נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת הַמּוֹכְרִים, בַּֽחֲנוּיוֹת וּבַדּוּכָנִים, הַמַּכְרִיזִים בְּקוֹל עַל סְחוֹרָתָם.
'אַבְרָם!', נִשְׁמְעָה הַקְּרִיאָה מֵאַחַת מִפִּנּוֹת הַשּׁוּק, 'אַבְרָם שֶׁלִּי, אֵיפֹה אָֽתָּה?'.
'כֵּן, אַבָּא, הִנֵּה אֲנִי כָאן', עָנָה אַבְרָהָם, וְנִכְנַס בִּזְרִיזוּת אֶל־תּוֹךְ הַֽחֲנוּת.
הוּא נִגַּשׁ לְאָבִיו, תֶּֽרַח, שֶׁעָמַד עַל סֻלָּם גָּבוֹהַּ, וְסִדֵּר אֶת־פִּסְלֵי הָאֶֽבֶן עַל הַמַּדָּף הָעֶלְיוֹן.
'טוֹב שֶׁהִגַּעְתָּ' אָמַר תֶּֽרַח, 'אֲנִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ לָעִיר הַסְּמוּכָה, וְאֶֽחֱזֹר רַק עוֹד כַּמָּה יָמִים. הַאִם תּוּכַל לְמַלֵּא אֶת־מְקוֹמִי, וּלְקַבֵּל אֶת־הַקּוֹנִים?'.
'בְּשִׂמְחָה, אַבָּא' אָמַר אַבְרָהָם, 'אֶֽעֱמֹד כָּאן וְאֶמְכֹּר בִּמְקוֹמְךָ, עַד שֶׁתַּֽחֲזֹר'.
הַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ הִתְרַחֵשׁ לִפְנֵי הַרְבֵּה מְאֹד שָׁנִים. כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַֽחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.
אַבְרָהָם הַצָּעִיר, שֶׁאָז עוֹד קָֽרְאוּ לוֹ אַבְרָם, הָיָה נַֽעַר חָכָם וְסַקְרָן. הוּא אָהַב תָּמִיד לִלְמֹד וְלַֽחֲקֹר אֶת־כׇּל־מָה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם.
בְּאוֹתָם יָמִים, רֹב הָֽאֲנָשִׁים לֹא יָֽדְעוּ וְלֹא הֶֽאֱמִינוּ שֶׂה' בָּרָא אֶת־הָעוֹלָם. הֵם חָֽשְׁבוּ לְעַצְמָם שֶׁאוּלַי הַשֶּֽׁמֶשׁ, הַיָּרֵחַ אוֹ כוֹכָבִים אֲחֵרִים בַּשָּׁמַֽיִם, הֵם אֵֽלּוּ שֶׁשּׁוֹלְטִים בְּכׇל־מָה שֶׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם.
הֵם הֵכִינוּ לְעַצְמָם פְּסָלִים בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת. וּבְכׇל־בֹּקֶר, בִּמְקוֹם לוֹמַר תּוֹדָה לְהַשֵּׁם וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו, הֵם הָיוּ מִשְׁתַּֽחֲוִים לַפְּסָלִים שֶׁלָּהֶם, וּמְבַקְשִׁים שֶׁיְּבָֽרְכוּ אוֹתָם.
מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים יְלָדִים? הַאִם פֶּֽסֶל יָכוֹל לַֽעֲזֹר וְלָתֵת בְּרָכוֹת? כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא. לְהִשְׁתַּֽחֲווֹת לְפֶֽסֶל זוֹ עֲבֵרָה חֲמוּרָה, וְגַם טִפְּשׁוּת גְּדוֹלָה. אַךְ בְּאוֹתוֹ זְמַן הָֽאֲנָשִׁים טָעוּ וְלֹא יָֽדְעוּ זֹאת.
גַּם הַהוֹרִים וְהָאַחִים שֶׁל אַבְרָהָם חָֽשְׁבוּ כָךְ, וְהָיוּ מִשְׁתַּֽחֲוִים לַפָּסֶל.
תֶּֽרַח, אָבִיו שֶׁל אַבְרָהָם, הָיָה מְיַצֵּר בְּעַצְמוֹ פְּסָלִים, בְּכׇל־מִינֵי סוּגִים וּגְדָלִים. אֶת־הַפְּסָלִים הוּא הָיָה מוֹכֵר בַּֽחֲנוּת שֶׁלּוֹ, וְכָךְ הָיָה מִתְפַּרְנֵס.
תֶּֽרַח לֹא יָדַע שֶׁאַבְרָהָם, בְּנוֹ הַצָּעִיר, כְּבָר הֵבִין שֶׁהַשֵּׁם הוּא זֶה שֶׁבָּרָא אֶת־הָעוֹלָם, וּכְבָר מִזְּמַן הִפְסִיק לְהַֽאֲמִין וּלְהִשְׁתַּֽחֲווֹת לַפְּסָלִים.
אַבְרָהָם הָיָה מִצְטַעֵר מְאוֹד עַל כָּךְ שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וּשְׁאָר הָֽאֲנָשִׁים שֶׁסְּבִיבוֹ, לֹא מַכִּירִים אֶת־הַשֵּׁם. הוּא הִתְפַּלֵּל וְקִוָּה שֶׁיַּצְלִיחַ לְלַמֵּד גַּם אוֹתָם אֶת־דֶּֽרֶךְ הָֽאֱמֶת.
תֶּֽרַח יָצָא לְדַרְכּוֹ, וְהִשְׁאִיר אֶת־אַבְרָהָם לִשְׁמֹר עַל חֲנוּת הַפְּסָלִים. חָשַׁב אַבְרָהָם לְעַצְמוֹ: 'הִנֵּה, כָּעֵת יֵשׁ לִי הִזְדַּמְּנוּת לְלַמֵּד אֶת־הָֽאֲנָשִׁים, שֶׁיַּפְסִיקוּ לְהִשְׁתַּֽחֲווֹת לַפְּסָלִים, וְיַֽעַבְדוּ רַק אֶת־הַשֵּׁם'.
כַּֽעֲבֹר מִסְפַּר רְגָעִים, נִכְנַס אָדָם צָעִיר לַֽחֲנוּת, וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ פֶּֽסֶל קָטָן, שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל אֶחָד הַמַּדָּפִים. הוּא נִגַּשׁ לְאַבְרָהָם וְשָׁאַל: 'כַּמָּה כֶֽסֶף עוֹלֶה הַפֶּֽסֶל הַזֶּה?'. אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: 'הוּא עוֹלֶה שְׁלוֹשָׁה מַטְבְּעוֹת'. לָקַח הַקּוֹנֶה אֶת־הַפֶּֽסֶל, הוֹצִיא אֶת־הָאַרְנָק מִכִּיסוֹ, וְרָצָה לְשַׁלֵּם לְאַבְרָהָם.
פָּנָה אֵלָיו אַבְרָהָם, וְאָמַר: 'אָדוֹן יָקָר! אֱמֹר לִי בְּבַקָּשָׁה, בֶּן־כַּמָּה אָֽתָּה?'.
'בֶּן־שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה', עָנָה הָאִישׁ.
שָׁאַל אַבְרָהָם: 'הַאִם לֹא נִשְׁמָע לְךָ מוּזָר, שֶׁאָדָם בְּגִיל שְׁלוֹשִׁים כָּמוֹךָ, יִשְׁתַּֽחֲוֶה לְפֶֽסֶל בֶּן־יוֹם אֶחָד, שֶׁרַק הַיּוֹם יִצְּרוּ אוֹתוֹ מֵעֵץ אוֹ אָבֶן?…'.
שָׁמַע הָאִישׁ אֶת־דִּבְרֵי אַבְרָהָם, חָשַׁב רֶֽגַע לְעַצְמוֹ, וְאָז אָמַר: 'צוֹדֵק אַתָּה, אַבְרָהָם. אֲנִי מִתְבַּיֵּישׁ שֶׁבִּכְלָל הֶֽאֱמַנְתִּי בִּדְבָרִים שְׁטוּתִיִּים כָּאֵֽלּוּ. מֵעַכְשָׁו לֹא אֶשְׁתַּֽחֲוֶה יוֹתֵר לַפְּסָלִים. הֵם, הֲרֵי, אֵינָם יְכוֹלִים לְהוֹעִיל לִי כְּלָל'. הוּא הֶֽחֱזִיר אֶת־הַפֶּֽסֶל אֶל־הַמַּדָּף, וּפָנָה לְדַרְכּוֹ.
כָּךְ עָשָׂה אַבְרָהָם גַּם עִם הַקּוֹנִים הַבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לַֽחֲנוּת בְּאוֹתָם יָמִים. אֶת־כֻּלָּם הוּא שִׁכְנֵעַ שֶׁיַּֽעַזְבוּ אֶת־הַפְּסָלִים שֶׁלָּהֶם, וְיַתְחִילוּ לַֽעֲבֹד רַק אֶת־הַשֵּׁם, בּוֹרֵא הָעוֹלָם.
בְּאַחַד הַיָּמִים, נִכְנְסָה אִשָּׁה לַֽחֲנוּת הַפְּסָלִים, וּבְיָדֶיהָ קַֽעֲרַת סֹלֶת גְּדוֹלָה. פָּֽנְתָה הָאִשָּׁה לְאַבְרָהָם וְאָֽמְרָה: 'הֵבֵאתִי סֹלֶת מִבֵּיתִי, כְּ'קׇרְבָּן' לִכְבוֹד הַפְּסָלִים. אָֽנָּא מִמְּךָ, קַח מִיָּדִי אֶת־הַקְּעָרָה, וְהַנַּח אוֹתָהּ לִפְנֵיהֶם'. לָקַח אַבְרָהָם אֶת־הַקְּעָרָה, הִנִּיחַ אוֹתָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהָאִשָּׁה יָֽצְאָה לָהּ לְדַרְכָּהּ.
בְּאוֹתוֹ רֶֽגַע, עָלָה רַעְיוֹן נוֹעָז בְּמוֹחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. הוּא סָגַר אֶת־דֶּֽלֶת הַֽחֲנוּת, תָּפַס בְּיָדוֹ מַקֵּל מֵעֵץ, וְהֵחֵל לְהַכּוֹת בְּחׇזְקָה בִּפְסָלִים הָרַבִּים, עַד שֶׁשָּׁבַר וְנִתֵּץ אֶת־כֻּלָּם. כׇּל־רִֽצְפַת הַֽחֲנוּת הִתְמַלְּאָה שְׁבָרִים וְחֶלְקֵי פְסָלִים.
לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם, תָּחַב אַבְרָהָם אֶת־מַקֵּל הָעֵץ בְּתוֹךְ 'יָדוֹ' שֶׁל הַפֶּֽסֶל הַגָּדוֹל, שֶׁעָמַד בְּפִנַּת הַֽחֲנוּת.
וְהִנֵּה, צְעָדִים מֻכָּרִים נִשְׁמְעוּ מִתְקָֽרְבִים. הָיָה זֶה תֶֽרַח, אָבִיו שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁחָזַר מֵהַנְּסִיעָה.
נִכְנַס תֶּֽרַח לַֽחֲנוּת, וְעֵינָיו חָֽשְׁכוּ. כׇּל־הַפְּסָלִים הַיְקָרִים, שֶׁאוֹתָם יִצֵּר בְּמַֽאֲמָץ רַב, מֻטָּלִים לָאָרֶץ, כְּשֶׁהֵם שְׁבוּרִים וּמְנֻתָּצִים!
הִבִּיט תֶּֽרַח בְּאַבְרָהָם בְּנוֹ, וְשָׁאַל בְּכָעַס: 'מִי הוּא זֶה שֶׁעָשָׂה כָּךְ וְשָׁבַר אֶת־כׇּל־הַפְּסָלִים שֶׁלִּי?!'.
עָנָה אַבְרָהָם: 'אָכֵן, סִפּוּר מְצַעֵר הִתְרַחֵשׁ כָּאן הַיּוֹם. לַֽחֲנוּת הִגִּיעָה אִשָּׁה אַחַת, וּבְיָדָהּ קׇרְבַּן סֹלֶת עֲבוּר הַפְּסָלִים. הִגַּשְׁתִּי אֶת־הַסֹּלֶת לִפְנֵיהֶם, כְּשֶׁלְּפֶֽתַע הֵחֵֽלּוּ הַפְּסָלִים לְהִתְוַכֵּחַ בֵּינֵיהֶם בְּקוֹל:
פֶּֽסֶל אֶחָד אָמַר: 'אֲנִי יֹאכַל מֵהַסֹּלֶת הַטְּעִימָה לִפְנֵי כֻלָּם'. עָנָה פֶּֽסֶל אַחֵר, וְצָעַק: 'מָה פִתְאוֹם אָֽתָּה?! לִי מַגִּיעַ לְקַבֵּל רִאשׁוֹן'. וְכָךְ הִמְשִׁיכוּ לָרִיב וּלְהִתְוַכֵּחַ. עַד שֶׁקָּם הַפֶּֽסֶל הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם, אָחַז בְּיָדוֹ אֶת־הַמַּקֵּל, וְשָׁבַר אֶת־כׇּל־שְׁאָר הַפְּסָלִים. כָּךְ יָכֹל הוּא לֶֽאֱכֹל אֶת־כׇּל־הַסֹּלֶת לְבַדּוֹ בְּנָחַת..'.
שָׁמַע תֶּֽרַח אֶת־הַסִּפּוּר הַמּוּזָר, וְאָמַר: 'אַבְרָם בְּנִי! וְכִי עוֹשֶׂה אַתָּה צְחוֹק מִמֶּנִּי? הַאִם חוֹשֵׁב אַתָּה שֶֽׁאֲנִי טִפֵּשׁ, שֶׁמַּֽאֲמִין לְסִפּוּרִים כָּאֵֽלּוּ? הֲרֵי פְסָלִים מֵאֶֽבֶן דּוֹמְמִים הֵם. הֵם אֵינָם יוֹדְעִים וּמְבִינִים שׁוּם דָּבָר, וּבְוַדַּאי שֶׁאֵינָם מְסֻגָּלִים לְדַבֵּר, לֶֽאֱכֹל אוֹ לָזוּז מִמְּקוֹמָם!'.
הִבִּיט אַבְרָהָם בְּאָבִיו בְּעֵינָיו הַטּוֹבוֹת, וְאָמַר בְּחִיּוּךְ שֶׁל נִצָּחוֹן: 'הַאִם שׁוֹמֵעַ אַתָּה, אַבָּא, מַה־שֶּׁפִּיךְ מְדַבֵּר? אִם פְּסָלִים אֵינָם מְבִינִים כְּלוּם, וְאֵינָם מְסֻגָּלִים לְשׁוּם דָּבָר, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּֽחֲווֹת לָהֶם וּלְהִתְפַּלֵּל אֲלֵיהֶם?! רַק הַשֵּׁם הוּא הָֽאֱלֹקִים! הוּא בָרָא אֶת־הָעוֹלָם, וְרַק בּוֹ אָנוּ תְלוּיִים!'.
כְּשֶׁגָּדַל אַבְרָהָם, הוּא הָפַךְ לִהְיוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ. אָבִיו שֶׁל יִצְחָק, וְסָבוֹ שֶׁל יַֽעֲקֹב. מֵהֶם הִגִּיעוּ כָל־בְּנֵי עַמֵּנוּ, עַם יִשְׂרָאֵל, הַמַּֽאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוֹלְכִים בְּדַרְכּוֹ.
יְלָדִים יְקָרִים, מִסִּפּוּר מְיֻחָד זֶה נִלְמַד לָלֶֽכֶת בְּדַרְכּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, לְהַֽאֲמִין בְּהַשֵּׁם, לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו, וּלְקַיֵּים אֶת־מִצְווֹתָיו. גַּם אִם יֵשׁ אֲנָשִׁים בִּסְבִיבָתֵנוּ, שֶׁלֹּא זָכוּ עֲדַֽיִן לְקַיֵּים אֶת־כׇּל־הַמִּצְווֹת, אֵינֶנּוּ צְרִיכִים לִלְמֹד מֵהַהִתְנַֽהֲגוּת שֶׁלָּהֶם, אֶלָּא לְהֵפֶךְ לִשְׂמֹחַ עַל הַזְּכוּת שֶׁלָּנוּ בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַשֵּׁם, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב גַּם אֶת־חֲבֵרֵינוּ, מִתּוֹךְ אַֽהֲבַת יִשְׂרָאֵל.
(עפ"י מדרש בראשית רבה, פרשה לח – אות יג)
