לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בְּאֶרֶץ פָּרַס הָרְחוֹקָה, חַי מֶלֶךְ זָקֵן, שֶׁהָיָה עָשִׁיר וְחָכָם. יוֹם אֶחָד, חָלָה הַמֶּלֶךְ. הוּא שָׁכַב בַּמִּטָּה כְּשֶׁכָּל גּוּפוֹ כוֹאֵב, וְלֹא הָיָה מְסֻגָּל לָקוּם. רוֹפְאֵי הַמֶּלֶךְ נִקְרְאוּ לָבוֹא בִדְחִיפוּת לָאַרְמוֹן, כְּדֵי לִבְדֹּק אֶת הַמֶּלֶךְ, וְלִמְצֹא תְרוּפָה לְמַחֲלָתוֹ.
לְאַחַר בְּדִיקָה מְדֻקְדֶּקֶת, פָּסְקוּ הָרוֹפְאִים פֶּה־אֶחָד: 'מַצָּבוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ קָשֶׁה מְאֹד, וְחַיָּיו בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה! יֶשְׁנָהּ רַק תְּרוּפָה אַחַת שֶׁיְּכוֹלָה לַעְזֹר לוֹ, אַךְ קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ'.
'וּמַהִי הַתְּרוּפָה?', שָׁאַל הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁפָּנָיו מְלֵאוֹת דְּאָגָה, 'אֲנִי מוּכָן לְשַׁלֵּם כָּל סְכוּם כְּדֵי לְהַבְרִיא'.
'הַתְּרוּפָה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁבְּכֹחָהּ לְהַצִּיל אֶת הַמֶּלֶךְ' עָנוּ הָרוֹפְאִים, 'הִיא – לִשְׁתּוֹת חֲלַב לְבִיאָה!'.
'חֲלַב לְבִיאָה?!', הִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ אֶל לִבּוֹ, 'מֵהֵיכָן נַשִּׂיג חָלָב שֶׁל לְבִיאָה? מִי יָעֵז לְנַסּוֹת לְהִתְקָרֵב לִלְבִיאָה וְלַחֲלֹב אוֹתָהּ?! הֲרֵי הִיא מִיָּד תִּטְרֹף אוֹתוֹ!'…
שָׁלִיחַ לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ
קָם אֶחָד מִיּוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: 'אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! מִכֵּיוָן שֶׁהַבְּעָיָה כֹּה מְסֻבֶּכֶת, הָבָה נְבַקֵּשׁ אֶת עֲצָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, מַלְכָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים הַמֹּלֶךְ בִּירוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר חָכְמָתוֹ מְפֻרְסֶמֶת בְּכָל הָעוֹלָם'.
שָׁמַע הַמֶּלֶךְ לְדִבְרֵי יוֹעֲצוֹ, וְצִוָּה עָלָיו לָצֵאת לַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה לִירוּשָׁלָיִם. בְּיָדוֹ נָתַן הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף רַב, כְּמַתָּנָה לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ.
הִגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ אֶל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, סִפֵּר לוֹ עַל מַחֲלָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ פָּרַס, וּבִקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתוֹ.
שַׂר חָשׁוּב הָיָה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וּשְׁמוֹ בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע. הוּא הָיָה חָכָם גָּדוֹל וְצַדִּיק, וְגַם לוֹחֵם גִּבּוֹר וְאַמִּיץ, וְעָמַד בְּרֹאשׁ צְבָא הַמֶּלֶךְ.
קָרָא הַמֶּלֶךְ לִבְנָיָהוּ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: 'הַתּוּכַל לְהַשִּׂיג חֲלַב לְבִיאָה עֲבוּר מֶלֶךְ פָּרַס?'.
'כֵּן, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, בְּעֶזְרַת ה' אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת', עָנָה בְנָיָהוּ מִיָּד, 'אֲבַקֵּשׁ רַק עֶשֶׂר עִזִּים, שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָקַחַת עִמִּי לְבִצּוּעַ הַמְּשִׂימָה'.
הֵבִין הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת כַּוָּנָתוֹ, וְצִוָּה לְהַעֲנִיק לוֹ אֶת הָעִזִּים כְּפִי שֶׁבִּקֵּשׁ.
בְּגֹב הָאֲרָיוֹת
יָצָא בְנָיָהוּ מֵהָאַרְמוֹן עִם הָעִזִּים, כְּשֶׁכַּמָּה מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ מְלַוִּים אוֹתוֹ. הֵם צָעֲדוּ הַיְשֵׁר אֶל הַיַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁמִּחוּץ לָעִיר. בְּעֹמֶק הַיַּעַר, שָׁרְצוּ חַיּוֹת טֶרֶף רַבּוֹת וּמְסֻכָּנוֹת, וּבֵינֵיהֶן גַּם אֲרָיוֹת וּלְבִיאוֹת.
כְּבָר מֵרָחוֹק הִבְחִין בְּנָיָהוּ בִּלְבִיאָה הָרוֹבֶצֶת עַל אַדְמַת הַיַּעַר, וּמְנִיקָה אֶת גּוּרֵי הָאֲרָיוֹת הַקְּטַנִּים. הִיא הִבִּיטָה עָלָיו בְּעֵינַיִם מְאַיְּמוֹת, וְחָשְׂפָה לְעֶבְרוֹ אֶת שִׁנֶּיהָ הַחַדּוֹת. בְּנָיָהוּ נִשְׁאַר בִּמְקוֹמוֹ, רָחוֹק מֵהַלְּבִיאָה. הוּא לָקַח עֵז אַחַת, וְשָׁלַח אוֹתָהּ אֶל עֵבֶר הַלְּבִיאָה. הַלְּבִיאָה זִנְּקָה מִיָּד מִמְּקוֹמָהּ, טָרְפָה אֶת הָעֵז, וְהִשְׁבִּיעָה בָהּ אֶת לִבָּהּ.
לְמָחֳרָת, הִתְקָרֵב בְּנָיָהוּ מְעַט יוֹתֵר, וְשָׁלַח אֶל הַלְּבִיאָה עֵז נוֹסֶפֶת, כִּסְעוּדָה דְשֵׁנָה. כָּךְ הִמְשִׁיךְ, יוֹם אַחַר יוֹם.
אַט־אַט הִתְרַגְּלָה הַלְּבִיאָה אֵלָיו, עַד שֶׁבַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי, כְּבָר נָתְנָה לוֹ לַעֲמֹד קָרוֹב אֵלֶיהָ, וּלְלַטֵּף אוֹתָהּ בְּיָדוֹ. הִזְדָּרֵז בְּנָיָהוּ, חָלַב מִמֶּנָּה מְעַט לְתוֹךְ כַּד שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ, וּמִהֵר לָשׁוּב אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ.
מָסַר הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת כַּד הֶחָלָב לִשְׁלִיחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ פָּרַס, וְהַשָּׁלִיחַ הַנִּרְגָּשׁ יָצָא מִיָּד בַּחֲזָרָה אֶל מַלְכּוֹ הַחוֹלֶה.
הָאֵבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר
בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, עָצַר הַשָּׁלִיחַ לָנוּחַ מְעַט תַּחַת אֶחָד הָעֵצִים, וּמִיָּד שָׁקַע בְּשֵׁנָה, וְהֵחֵל לַחֲלֹם.
בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה אֶת כָּל אֵבְרֵי גוּפוֹ, כְּשֶׁהֵם רָבִים וּמִתְוַכְּחִים זֶה עִם זֶה. כָּל אֶחָד טָעַן שֶׁהוּא הֶחָשׁוּב מִכֻּלָּם.
רָקְעוּ הָרַגְלַיִם בְּקוֹל וְאָמְרוּ: 'אֵין כָּמוֹנוּ בְּכָל הָאֵבָרִים, שֶׁאִם לֹא הָיִינוּ – מִי הָיָה הוֹלֵךְ לְהָבִיא אֶת הֶחָלָב לַמֶּלֶךְ?!'.
קָמוּ הַיָּדַיִם וְהִתְנַעַנְעוּ כְּנֶגְדָּן בְּמֶרֶץ. 'מָה פִּתְאוֹם?!' הֵן זָעֲקוּ, 'אָנוּ הַחֲשׁוּבוֹת! בִּלְעָדֵינוּ לֹא הֱיִיתֶן יְכוֹלוֹת לֶאֱחֹז אֶת הֶחָלָב, וּלְהַגִּישׁ אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ!'.
הִבִּיטוּ עֲלֵיהֶם הָעֵינַיִם בְּזִלְזוּל וְאָמְרוּ: 'רַק אָנוּ מֵעַל כֻּלָּם! הָעֵינַיִם מַרְאוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ, וּמְאַפְשְׁרוֹת לָלֶכֶת אֶל הַיַּעַד בְּבִטְחָה'.
שָׁמַע הַלֵּב אֶת הַדְּבָרִים, וְהֵחֵל לִפְעֹם בְּחָזְקָה. 'מִי יוֹתֵר חָשׁוּב מִמֶּנִּי?!' אָמַר הַלֵּב בְּקוֹל, 'לוּלֵי הָעֵצָה הַחֲכָמָה שֶׁנָּתַתִּי לַמֶּלֶךְ, לֹא הָיָה יוֹצֵא הַשָּׁלִיחַ לְדַרְכּוֹ!'.
פִּתְאוֹם הֵצִיצָה הַלָּשׁוֹן מִתּוֹךְ הַפֶּה, וְאָמְרָה: 'הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה יְדִידַי, אַךְ אֲנִי טוֹבָה וַחֲשׁוּבָה מִכֻּלְּכֶם! אִם לֹא הָיִיתִי מְדַבֶּרֶת עִם הַמֶּלֶךְ, לֹא הֱיִיתֶם שָׁוִים כְּלוּם!'.
'אַתְּ?!', צָחֲקוּ כָּל הָאֵבָרִים בְּמַקְהֵלָה, 'הֲרֵי מְקוֹמֵךְ הוּא בַּפֶּה הֶחָשׁוּךְ וְהַסָּגוּר, וְאֵין בָּךְ כָּל עָצֶם. אֵיךְ תָּעֵזִּי לְהַשְׁווֹת אֶת עַצְמֵךְ אֵלֵינוּ?!'.
שָׁמְעָה זֹאת הַלָּשׁוֹן, אַךְ לֹא נִבְהֲלָה. הִיא רַק פָּנְתָה לִשְׁאַר הָאֵבָרִים וְאָמְרָה: 'חַכּוּ בְּסַבְלָנוּת, וְעוֹד הַיּוֹם תִּרְאוּ שֶׁאֲנִי שׁוֹלֶטֶת בְּכֻלְּכֶם'.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִתְעוֹרֵר הַשָּׁלִיחַ בְּבֶהָלָה מִשְּׁנָתוֹ. הוּא לֹא הֵבִין אֶת פֵּשֶׁר הַחֲלוֹם הַמּוּזָר, אַךְ מִהֵר מִיָּד לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.
חֲלַב הַכַּלְבָּה
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ לָאַרְמוֹן, נֶעֱמַד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, הִגִּישׁ לוֹ אֶת הַכַּד בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וְאָמַר: 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ מַלְכֵּנוּ הַנַּעֲרָץ וְהָאָהוּב! הִנֵּה, הֵבֵאתִי לְךָ אֶת חֲלַב הַכַּלְבָּה! שְׁתֵה מִמֶּנּוּ וְתַבְרִיא!'.
'חֲלַב כַּלְבָּה?!', קָרָא הַמֶּלֶךְ בְּזַעַם וְדָפַק בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, 'הֲרֵי חֲלַב לְבִיאָה בִּקַּשְׁתִּי! הַאִם בָּאתָ לִצְחֹק מִמֶּנִּי?'. הוּא קָרָא לְחַיָּלָיו וְצִוָּה: 'קְחוּ אֶת הָאִישׁ הֶחָצוּף הַזֶּה, וּתְלוּ אוֹתוֹ עַל הָעֵץ!'.
הַשָּׁלִיחַ הָיָה מְבֹהָל. הוּא צִפָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ רַק יוֹדֶה לוֹ וְיַעֲנִיק לוֹ מַתָּנוֹת, וּבִמְקוֹם זֹאת, הַמֶּלֶךְ רַק כּוֹעֵס וּמַעֲנִישׁ אוֹתוֹ… 'אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאַחֲרֵי כָל מַאֲמַצַּי וְכַוָּנָתִי הַטּוֹבָה – אָמוּת?', חָשַׁב בְּלִבּוֹ.
בְּדַרְכּוֹ לְעַמּוּד הַתְּלִיָּה, הֵחֵלּוּ כָל אֵבָרָיו רוֹעֲדִים בְּפַחַד וּבַחֲרָדָה. פִּתְאוֹם שָׁמַע שׁוּב אֶת הַלָּשׁוֹן פּוֹנֶה אֶל שְׁאַר הָאֵבָרִים. 'רוֹאִים אַתֶּם?' הִיא אָמְרָה, 'בִּלְעָדַי אֵינְכֶם שָׁוִים מְאוּמָה! אִם אַצִּיל אֶתְכֶם עַכְשָׁיו, הַאִם תּוֹדוּ שֶׁאֲנִי חֲשׁוּבָה מִכֻּלְּכֶם?'.
'כֵּן!', עָנוּ הָאֵבָרִים הַמְבֹהָלִים, 'אָנָּא מִמֵּךְ, הַצִּילִי אֶת כֻּלָּנוּ!'. מִיָּד הֵחֵלָּה הַלָּשׁוֹן לְדַבֵּר, וְאָמְרָה לַחַיָּלִים: 'אָנָּא מִכֶּם, הַחְזִירוּ אוֹתִי שׁוּב אֶל הַמֶּלֶךְ לְרֶגַע קָצָר, וְאַסְבִּיר לוֹ אֶת כָּל הָעִנְיָן'.
הִסְכִּימוּ הַחַיָּלִים, וְהֶחֱזִירוּ אֶת הַשָּׁלִיחַ אֶל הַמֶּלֶךְ. שָׁאַל הַשָּׁלִיחַ: 'אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, מַדּוּעַ צִוִּיתָ לִתְלוֹת אוֹתִי?! הֲרֵי הֵבֵאתִי לְךָ אֶת הַתְּרוּפָה שֶׁתַּצִּיל אֶת חַיֶּיךָ!'.
הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: 'הֲרֵי אָמַרְתָּ לִי שֶׁהֵבֵאתָ חֲלַב כַּלְבָּה!'.
'חָס וְחָלִילָה!', אָמַר הַשָּׁלִיחַ, 'לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי כְלָל לַחֲלַב כַּלְבָּה, אֶלָּא לַחֲלַב לְבִיאָה, שֶׁגַּם הִיא נִקְרֵאת לִפְעָמִים כַּלְבָּה. אָנָּא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, נַסֵּה וּשְׁתֵה מֵהֶחָלָב, וְתִרְאֶה בְעַצְמְךָ שֶׁתַּבְרִיא!'.
שָׁתָה הַמֶּלֶךְ מֵהֶחָלָב, וְאָכֵן הִבְרִיא מִיָּד מִמַּחֲלָתוֹ. וְצִוָּה לָתֵת לְיוֹעֲצוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת.
מִיָּד אָמְרוּ הָאֵבָרִים לַלָּשׁוֹן: 'אָכֵן צָדַקְתְּ! עַכְשָׁיו כֻּלָּנוּ מוֹדִים כִּי רַק בִּזְכוּתֵךְ, וּבִזְכוּת אֲמִירַת הָאֱמֶת, נִצַּלְנוּ כֻלָּנוּ!'.
עַל כָּךְ נֶאֱמַר בַּפָּסוּק: "מָוֶת וְחַיִּים – בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי יח, כא).
יְלָדִים יְקָרִים! מִסִּפּוּר מְרַתֵּק זֶה נִלְמַד עַד כַּמָּה חָשׁוּב לִשְׁמֹר הֵיטֵב עַל טָהֳרַת לְשׁוֹנֵנוּ וּפִנּוּ, לְהִזָּהֵר מִדִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם רְצוּיִים, וְלוֹמַר רַק מִלִּים טוֹבוֹת וּנְעִימוֹת עַל כָּל יְהוּדִי.
(על־פי מדרש תהלים (מהדורת בובר) לט, ב. ילקוט שמעוני, תהלים, רמז תשכא)
