אֶסְתִּי הָיְתָה תִּינֹקֶת שְׂמֵחָה וְחַיְכָנִית בִּמְיֻחָד. מֵאָז שֶׁנּוֹלְדָה כָּל אַחֶיהָ וְאַחְיוֹתֶיהָ חִבְּבוּ אוֹתָהּ בִּמְיֻחָד, וְאָהֲבוּ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ אִתָּהּ וּלְשָׂמְחָהּ.
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁאֶסְתִּי הָיְתָה בְּגִיל שָׁנָה בְּעֵרֶךְ, הִיא הִתְחִילָה לִבְכּוֹת חָזָק מְאֹד. אִמָּא הִנִּיחָה אֶת יָדָהּ עַל הַמֵּצַח שֶׁל אֶסְתִּי, וְגִלְּתָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֹם גָּבוֹהַּ. 'זֶה קוֹרֶה הַרְבֵּה פְּעָמִים לְתִינוֹקוֹת', הִסְבִּירָה אִמָּא לַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים בַּבָּיִת. אִמָּא הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: 'כַּנִּרְאֶה אֶסְתִּי הִצְטַנְּנָה קְצָת, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם זֶה יַעֲבֹר לָהּ, וְהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר'. וְאָכֵן כַּעֲבֹר יוֹמַיִם, הַחֹם יָרַד וְאֶסְתִּי נִרְגְּעָה.
אַךְ לְאַחַר כִּשְׁבוּעַיִם חָזַר לְאֶסְתִּי הַחֹם. גַּם הַפַּעַם הַחֹם יָרַד לְאַחַר כַּמָּה יָמִים, וְשׁוּב חָזַר. כָּךְ חָזַר הַדָּבָר שׁוּב וָשׁוּב. בְּעֵרֶךְ פַּעַם בִּשְׁבוּעַיִם, עָלָה הַחֹם שֶׁל אֶסְתִּי, וְהִיא הָיְתָה סוֹבֶלֶת וּבוֹכָה הַרְבֵּה. גַּם הָרוֹפְאָה לֹא יָדְעָה לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ זֶה קוֹרֶה שׁוּב וָשׁוּב.
הַהוֹרִים שֶׁל אֶסְתִּי חָשְׁבוּ וְחָשְׁבוּ מָה לַעֲשׂוֹת, וְהֶחֱלִיטוּ לָלֶכֶת לָרַב יוֹרָם, לְסַפֵּר לוֹ עַל הַמַּצָּב, וּלְבַקֵּשׁ עֵצָה וּבְרָכָה.
עֲצָתוֹ שֶׁל הָרַב
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הָרַב יוֹרָם, פָּנָה אַבָּא שֶׁל אֶסְתִּי אֶל הָרַב, וְסִפֵּר לוֹ עַל הַמַּצָּב שֶׁל אֶסְתִּי.
הָרַב הִקְשִׁיב, חָשַׁב מְעַט, וְאָמַר: 'זֶה אָכֵן דָּבָר מוּזָר וְלֹא רָגִיל. לְדַעְתִּי כְּדַאי שֶׁתִּקְחוּ אֶת הַתְּפִלִּין וְאֶת הַמְּזוּזוֹת שֶׁלָּכֶם וְתִמְסְרוּ אוֹתָן לִבְדִיקָה אֵצֶל סוֹפֵר סְתָ"ם, כְּדֵי שֶׁיְּוַדֵּא שֶׁהֵן כְּשֵׁרוֹת וּמְהֻדָּרוֹת'. הָרַב הוֹסִיף וְהִסְבִּיר: 'הַתְּפִלִּין וְהַמְּזוּזוֹת מְגִנּוֹת וְשׁוֹמְרוֹת עַל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים דְּבָרִים כָּאֵלּוּ קוֹרִים כַּאֲשֶׁר יֵשׁ חִסָּרוֹן בַּכַּשְׁרוּת שֶׁלָּהֶן'.
אַבָּא שֶׁל אֶסְתִּי הוֹדָה לָרַב עַל עֲצָתוֹ וְיָצָא מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְאָכֵן, מִיָּד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, לָקַח אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ וּמָסַר אוֹתָן לִבְדִיקָה אֵצֶל סוֹפֵר סְתָ"ם מֻמְחֶה וִירֵא שָׁמָיִם.
כַּעֲבֹר מִסְפַּר שָׁעוֹת, צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן בַּבָּיִת. הָיָה זֶה סוֹפֵר הַסְּתָ"ם שֶׁרָצָה לְהוֹדִיעַ עַל מָה שֶׁמָּצָא בַּבְּדִיקָה. 'אֲנִי מִצְטַעֵר מְאֹד לוֹמַר לְךָ, הַתְּפִלִּין שֶׁלְּךָ מַמָּשׁ פְּסוּלוֹת! אַתָּה צָרִיךְ לִקְנוֹת תְּפִלִּין חֲדָשׁוֹת!'.
אַבָּא הִצְטַעֵר מְאֹד לִשְׁמֹעַ אֶת הַבְּשׂוֹרָה, וּבְיַחַד עִם זֶה גַּם שָׂמַח שֶׁמֵּעַכְשָׁיו יוּכַל לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין כְּשֵׁרוֹת. הוּא נִגַּשׁ לַחֲנוּת תַּשְׁמִישֵׁי הַקְּדֻשָּׁה, וְרָכַשׁ לְעַצְמוֹ תְּפִלִּין חֲדָשׁוֹת, כְּשֵׁרוֹת וּמְהֻדָּרוֹת, אוֹתָן הִתְחִיל לְהַנִּיחַ מִדֵּי יוֹם.
'בְּוַדַּאי עַכְשָׁיו יִשְׁתַּפֵּר מַצָּבָהּ שֶׁל אֶסְתִּי', אָמְרוּ לְעַצְמָם אַבָּא וְאִמָּא. אַךְ לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, הַכֹּל הִמְשִׁיךְ כָּרָגִיל. שׁוּב עָלָה לְאֶסְתִּי הַחֹם, וְשׁוּב לֹא יָדְעוּ הָרוֹפְאִים אֵיךְ לַעֲזֹר.
הַמְּזוּזָה בַּחֲדַר הַתִּינֹקֶת
וְאָז נִזְכְּרָה אִמָּא: 'הֲרֵי הָרַב אָמַר לִבְדֹּק גַּם אֶת הַמְּזוּזוֹת, וּבֵינְתַיִם בָּדַקְנוּ רַק אֶת הַתְּפִלִּין!'.
'נָכוֹן, אַתְּ צוֹדֶקֶת', אָמַר אַבָּא, 'הָיִינוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת מִיָּד וּבְדִיּוּק אֶת מָה שֶׁהָרַב אָמַר'. הוּא מִהֵר לְהָסִיר בִּזְהִירוּת אֶת הַמְּזוּזוֹת מִפִּתְחֵי הַבַּיִת, וְהֵבִיא אוֹתָן אֶל סוֹפֵר הַסְּתָ"ם. הַסּוֹפֵר פָּתַח אֶת הַמְּזוּזוֹת, וּבָדַק אוֹתָן הֵיטֵב, זוֹ אַחַר זוֹ.
לְפֶתַע, נֶעֶצְרוּ עֵינָיו שֶׁל הַסּוֹפֵר עַל אַחַת הַמְּזוּזוֹת, וְהוּא שָׁאַל: 'בְּאֵיזֶה חֶדֶר בַּבַּיִת הָיְתָה הַמְּזוּזָה הַזֹּאת?'. 'בַּחֶדֶר שֶׁל בִּתֵּנוּ הַתִּינֹקֶת', עָנָה אַבָּא. 'וּמָה שְׁלוֹמָהּ?' הִתְעַנְיֵן הַסּוֹפֵר, שֶׁלֹּא יָדַע מִכָּל מָה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ.
'הָאֱמֶת שֶׁהִיא לֹא מַרְגִּישָׁה טוֹב כָּל כָּךְ, וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מַדּוּעַ', עָנָה הָאַבָּא, וְהוֹסִיף: 'זוֹ בֶּאֱמֶת הַסִּבָּה שֶׁהָרַב אָמַר לָנוּ לִבְדֹּק אֶת הַתְּפִלִּין וְהַמְּזוּזוֹת'.
'כָּעֵת הַכֹּל מוּבָן', אָמַר הַסּוֹפֵר בְּהִתְרַגְּשׁוּת, 'הַמְּזוּזָה שֶׁל חֲדַר הַתִּינֹקֶת פְּסוּלָה! מַהֲרוּ לִרְכֹּשׁ עֲבוּרָהּ מְזוּזָה חֲדָשָׁה וּכְשֵׁרָה, וְהַתִּינֹקֶת בְּוַדַּאי תַּרְגִּישׁ יוֹתֵר טוֹב'.
בְּאוֹתוֹ יוֹם נִקְבְּעָה מְזוּזָה חֲדָשָׁה בְּפֶתַח חַדְרָהּ שֶׁל אֶסְתִּי, וּמֵאָז אָכֵן הִפְסִיק הַחֹם לַעֲלוֹת, וְאֶסְתִּי הִרְגִּישָׁה הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב, בָּרוּךְ ה'.
יְלָדִים יְקָרִים! רְאוּ כַּמָּה חָשׁוּב לְהַקְפִּיד עַל הוֹרָאוֹת הַצַּדִּיקִים, לִבְדֹּק אֶת כַּשְׁרוּת הַתְּפִלִּין וְהַמְּזוּזוֹת שֶׁשּׁוֹמְרוֹת וּמְגִנּוֹת עָלֵינוּ, וְלִזְכֹּר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ וְרוֹצֶה תָּמִיד בְּטוֹבָתֵנוּ.
(על־פי אמרי נועם, מועדים, עמ' רכז)
