דֶּרֶךְ שֶׁל תְּשׁוּבָה

זֶה הָיָה לִפְנֵי מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה בְּעֵרֶךְ, בִּתְקוּפַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ.

בְּאוֹתָם יָמִים הֶחֱלָה תְּקוּפָה רוּחָנִית נִפְלָאָה לְעַם יִשְׂרָאֵל. הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הֵפִיץ אֶת אוֹרוֹ וְתוֹרָתוֹ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְגִלָּה דֶּרֶךְ נִפְלָאָה בַּעֲבוֹדַת ה' – דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת. דֶּרֶךְ שֶׁמְּלַוָּה מֵאָז וְעַד הַיּוֹם אֶת רִבְבוֹת תַּלְמִידָיו וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידָיו, וְאֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל.

אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הָרַבִּים שֶׁעָלָיו נְסַפֵּר הַיּוֹם הוּא הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל מִזְּלוֹטְשׁוֹב.

קָדוֹשׁ וְנוֹרָא הָיָה רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל, וּכְעָצְמַת גְּדֻלָּתוֹ כָּךְ הָיְתָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁלּוֹ.

בַּעֲיָרָה בָּהּ הִתְגּוֹרֵר רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל גָּר יְהוּדִי חָסִיד יְרֵא שָׁמַיִם וְתָמִים. הַיְּהוּדִי הָיָה מִסְתּוֹבֵב עִם הָעֲגָלָה שֶׁלּוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מַעֲבִיר סְחוֹרוֹת, מוֹכֵר אוֹתָן, וְלִפְעָמִים גַּם מַסִּיעַ אֲנָשִׁים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

כְּמוֹ רֻבָּם כְּכֻלָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים בָּעִיר, מַקְפִּיד הָיָה עַל שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת בָּרוּךְ ה', וּמְדַקְדֵּק הָיָה בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה.

יוֹם אֶחָד כַּאֲשֶׁר רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהוֹגֶה בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הִתְפָּרֵץ הַיְּהוּדִי אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, רָץ בְּבֶהָלָה לְעֶבְרוֹ שֶׁל רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל, וּבְקוֹל חָנוּק מִבְּכִי וּדְמָעוֹת נִסָּה לְסַפֵּר לָרַבִּי דְּבַר מָה:

'רַבִּי, אוֹי רַבִּי, אוֹי וֵי אוֹי וֵי, מֶה עָשִׂיתִי, אוֹי…'

נִסָּה רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל לְהַרְגִּיעַ אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן אַךְ לְלֹא הַצְלָחָה. הַבְּכִי שֶׁלּוֹ רַק הָלַךְ וְגָבַר…

'אוֹי רַבִּי, אֲבוֹי לִי, מֶה עָשִׂיתִי? אוֹי לִי'.

'הֵרָגַע יְהוּדִי יָקָר, – אָמַר לוֹ רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל, 'סַפֵּר נָא לִי מָה שֶׁקָּרָה, וְאוּלַי אוּכַל לַעֲזֹר לְךָ'.

מִשֶּׁנִּרְגַּע מְעַט הַיְּהוּדִי, הֵחֵל לְסַפֵּר לָרַב בְּקוֹל בְּכִי:

'רַבִּי קָדוֹשׁ אָנָּא מִמְּךָ, הוֹרֵה לִי דֶּרֶךְ שֶׁל תְּשׁוּבָה! חֵטְא חָמוּר חָטָאתִי לֶאלֹקִים, חֵטְא נוֹרָא'.

'מַהוּ הַחֵטְא?' – שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל – 'אֱמֹר לִי כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהוֹרוֹת לְךָ דֶּרֶךְ שֶׁל תְּשׁוּבָה'.

וְכָאן הֵחֵל הַיְּהוּדִי לְסַפֵּר לוֹ:

'כְּבוֹד הָרַבִּי מַכִּיר אוֹתִי וּבְוַדַּאי יוֹדֵעַ כַּמָּה זָהִיר אֲנִי בַּמִּצְווֹת, וּבִמְיֻחָד בְּמִצְוַת הַשַּׁבָּת. גַּם בַּעֲבוֹדָתִי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִסּוֹעַ מֵעִיר לְעִיר, נִזְהָר אֲנִי מְאוֹד שֶׁלֹּא לָצֵאת לְמָקוֹם רָחוֹק בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ אִם אֲנִי חַיָּב אָז אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל מְאוֹד לָצֵאת בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, לְאַחַר שֶׁחִשַּׁבְתִּי אֶת הַמַּסְלוּל הֵיטֵב, וְלָקַחְתִּי בְּחֶשְׁבּוֹן כָּל הַפְרָעָה אֶפְשָׁרִית, וְהֵבַנְתִּי שֶׁאַגִּיעַ בְּוַדָּאוּת לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה, רַק אָז הָיִיתִי יוֹצֵא לְדַרְכִּי'.

'עֶרֶב שַׁבָּת הָאַחֲרוֹן, הָיִיתִי מֻכְרָח לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וּכְמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי, תִּכְנַנְתִּי אֶת הַכֹּל כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן לָעִיר לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהִתְכּוֹנֵן כָּרָאוּי לְקַבֵּל אֶת פָּנֶיהָ בְּנַחַת וּבְשִׂמְחָה'.

'אַךְ לְצַעֲרִי הָרַב, קָרָה דָּבָר שֶׁלֹּא הִתְכּוֹנַנְתִּי אֵלָיו כְּלָל. אֶחָד הַגַּלְגַּלִּים שֶׁלִּי נֶהֱרַס וְהִתְקַלְקֵל בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, וַאֲפִלּוּ שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי יוֹדֵעַ לְתַקֵּן גַּלְגַּל שָׁבוּר, אֲנִי מַמָּשׁ אַלּוּף בַּזֶּה, מִשּׁוּם מָה הַפַּעַם לֹא הִצְלַחְתִּי לְתַקֵּן אוֹתוֹ בַּזְּמַן'.

'רַק כַּעֲבוֹר הַרְבֵּה זְמַן הִצְלַחְתִּי לְתַקֵּן אוֹתוֹ, וְשַׂמְתִּי לֵב שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר עוֹמֶדֶת לִשְׁקֹעַ. הִתְחַלְתִּי לִסּוֹעַ בִּמְהִירוּת, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁאֲנִי מַצְלִיף בַּסּוּסִים שֶׁלִּי בְּכָל הַכֹּחַ'.

'אַךְ לְצַעֲרִי כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לָעִיר הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שָׁקְעָה! – חִלַּלְתִּי שַׁבָּת, זֶה קָרָה בְּשׁוֹגֵג, רַבִּי, לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁזֶּה יִקְרֶה. אַךְ לְצַעֲרִי הַגָּדוֹל זֶה קָרָה. רַבִּי,  מָה לַעֲשׂוֹת? אֲנִי חִלַּלְתִּי שַׁבָּת!' בָּכָה הַיְּהוּדִי הָעֶגְלוֹן בְּכִי מַר וְחָזָק.

רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל שֶׁכָּל הָעֵת הֶאֱזִין לִדְבָרָיו שֶׁל הָעֶגְלוֹן, רִחֵם עָלָיו מְאוֹד, וְרָצָה לְהוֹרוֹת לוֹ דֶּרֶךְ שֶׁל תְּשׁוּבָה.

אַךְ דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה לֹא הָיְתָה כְּלָל וּכְלָל קַלָּה.

'יוֹדֵעַ אַתָּה יְהוּדִי יָקָר – אָמַר לוֹ רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל – 'אֵיזֶה חֵטְא חָמוּר חָטָאתָ! אָמְנָם הַדָּבָר הָיָה בְּשׁוֹגֵג וּבְלִי כַּוָּנָה, אַךְ הַדָּבָר הִשְׁפִּיעַ מְאוֹד עַל נִשְׁמָתְךָ, וּבָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. לָכֵן הַכַּפָּרָה שֶׁלְּךָ תִּהְיֶה לָתֵת כֶּסֶף רַב לִצְדָקָה, וְכֵן כַּאֲשֶׁר יַגִּיעוּ יְמֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים עָלֶיךָ לְגַלְגֵּל אֶת גּוּפְךָ בְּשֶׁלֶג, וְלִשְׁהוֹת בְּתוֹךְ מֵי קֶרַח, כְּדֵי לְסַגֵּף אֶת גּוּפְךָ וּלְכַפֵּר עַל עֲוֹנֶךָ'.

'רַק כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל זֹאת, יְרַחֵם ה' עַל נִשְׁמָתְךָ וְתִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה', חָתַם רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל אֶת דְּבָרָיו וְחָזַר לְלִמּוּדוֹ.

הָעֶגְלוֹן הַמִּסְכֵּן, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת דְּבָרָיו שֶׁל הָרַבִּי הִצְטַעֵר מְאוֹד. הוּא יָדַע כִּי גּוּפוֹ הַחַלָּשׁ בְּוַדַּאי לֹא יַצְלִיחַ לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי. מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם הִסְתּוֹבֵב הָאִישׁ בְּרַחֲבֵי הָעִיר בְּעַצְבוּת נוֹרָאָה, שֶׁהֲרֵי אִם לֹא יְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי, אֵיךְ יִסְלַח לוֹ ה'? וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא לֹא מְסֻגָּל לְקַיֵּם זֹאת, הֲרֵי נֶחְשָׁב הוּא לְחוֹטֵא וּמְחַלֵּל שַׁבָּת.

בְּאוֹתָם יָמִים, הִגִּיעַ אֶל הָעִיר הַסְּמוּכָה הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב. מִכָּל רַחֲבֵי הָאֵזוֹר הֶחֱלוּ אֲנָשִׁים נוֹהֲרִים אֶל עֵבֶר אַכְסַנְיָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ, עֲצָתוֹ וִישׁוּעָתוֹ.

אֶחָד מֵאוֹתָם אֲנָשִׁים הָיָה הָעֶגְלוֹן שֶׁלָּנוּ. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הָעֶגְלוֹן כִּי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ הִגִּיעַ לָאֵזוֹר, מִיָּד הֶחְלִיט לִסּוֹעַ אֵלָיו וּלְקַבֵּל אֶת עֲצָתוֹ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ, עַל הַחֵטְא שֶׁחָטָא.

סִפֵּר הָעֶגְלוֹן לַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֶת כָּל הַסִּפּוּר, וּמִשֶּׁסִּיֵּם לְסַפֵּר פָּנָה אֵלָיו הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְאָמַר לוֹ:

'הַכַּפָּרָה שֶׁלְּךָ תִּהְיֶה לָקַחַת חֲבִילָה שֶׁל נֵרוֹת, וּלְהַדְלִיק אוֹתָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּטֶרֶם כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת. כָּךְ, יִהְיֶה הַרְבֵּה אוֹר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְזֶה יִהְיֶה הַתִּקּוּן לַחֵטְא שֶׁלְּךָ.

שָׁמַע הָעֶגְלוֹן אֶת דִּבְרֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְנִדְהַם.

שָׁאַל אוֹתוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב: 'מָה קָרָה? מַדּוּעַ אַתָּה עוֹמֵד נִדְהָם?'

סִפֵּר לוֹ הָעֶגְלוֹן שֶׁהוּא כְּבָר פָּנָה לְרַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל, וְהוּא הוֹרָה לוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְתִקּוּן הַחֵטְא, דֶּרֶךְ קָשָׁה עִם תַּעֲנִיּוֹת וְסִגּוּפִים בְּשֶׁלֶג. דֶּרֶךְ שֶׁוַּדַּאי הוּא לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהּ. וְהִנֵּה עַתָּה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מוֹרֶה לוֹ דֶּרֶךְ פְּשׁוּטָה וְקַלָּה, לָכֵן הוּא נִדְהָם.

אָמַר לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב: 'אַל תִּירָא יְהוּדִי יָקָר, רַק תַּעֲשֶׂה מָה שֶׁצִּוִּיתִי אוֹתְךָ. תַּדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת לִכְבוֹד שַׁבַּת קוֹדֶשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְסָר עֲוֹנְךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפַּר'.

חָזַר הָאִישׁ לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וּמִיָּד בְּבוֹאוֹ אֶל הָעִיר הָלַךְ אֶל הַחֲנוּת וְקָנָה כַּמָּה חֲבִילוֹת שֶׁל נֵרוֹת, וּבְעֶרֶב שַׁבָּת הֵבִיא אוֹתָם אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, עַל מְנָת לְהַדְלִיקָם כְּמוֹ שֶׁצִּוָּהוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הָעֶגְלוֹן אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, חִפֵּשׁ אֶת הַשַּׁמָּשׁ – הָאַחְרָאִי שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי לִמְסֹר לוֹ אֶת הַנֵּרוֹת שֶׁהֵבִיא. וּלְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל חִפּוּשִׂים שֶׁבָּהֶן לֹא מָצָא אֶת הַשַּׁמָּשׁ, הֶחְלִיט לִתְלוֹת אֶת הַנֵּרוֹת עַל הַוָּו שֶׁבַּקִּיר, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

כַּאֲשֶׁר הִסְתּוֹבֵב הָאִישׁ לָלֶכֶת, לְפֶתַע פִּתְאוֹם נִכְנָס כֶּלֶב עֲנָק לְבֵית הַכְּנֶסֶת, זִנֵּק לְעֵבֶר הַנֵּרוֹת וְהִתְחִיל לֶאֱכֹל אוֹתָם.

הָעֶגְלוֹן הַנִּדְהָם, רָאָה מוּל עֵינָיו אֶת נֵרוֹת הַכַּפָּרָה שֶׁלּוֹ נֶהְפָּכוֹת לְמַאֲכַל כֶּלֶב, הִצְטַעֵר מְאוֹד! הוּא הֵבִין מִזֶּה שֶׁה' לֹא קִבֵּל אֶת הַתְּשׁוּבָה שֶׁלּוֹ.

מִיַּד רָץ לְהָבִיא חֲבִילָה נוֹסֶפֶת שֶׁל נֵרוֹת, אַךְ הַפַּעַם כְּבָר הַשַּׁמָּשׁ הָיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהוּא אָמַר לָעֶגְלוֹן הֵיכָן הוּא יוּכַל לְהַדְלִיקָם.

מִהֵר הָעֶגְלוֹן לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת, וְהִנֵּה קָרָה דְּבַר פֶּלֶא. הַנֵּרוֹת דָּלְקוּ בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה, וְתוֹךְ מִסְפַּר רְגָעִים נָמַסּוּ וְנִגְמְרוּ לְגַמְרֵי.

רָאָה זֹאת הָעֶגְלוֹן וְהֵבִין שׁוּב כִּי תְּשׁוּבָתוֹ אֵינָהּ רְצוּיָה בַּשָּׁמַיִם, אַךְ עֲדַיִן לֹא אָמַר נוֹאָשׁ. הוּא הָלַךְ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית לְהָבִיא נֵרוֹת מִבֵּיתוֹ, וְשׁוּב הִדְלִיקָם בַּמָּקוֹם שֶׁאָמַר לוֹ הַשַּׁמָּשׁ.

וְגַם הַפַּעַם, בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, אֵרַע דָּבָר מוּזָר. הַנֵּרוֹת שֶׁדָּלְקוּ, כָּבוּ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, מֵרוּחַ פְּרָצִים שֶׁנִּכְנְסָה מֵהַחַלּוֹן.

בִּרְאוֹת הָעֶגְלוֹן כִּי כְּבָר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים לֹא הִצְלִיחַ לְהַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הַכַּפָּרָה שֶׁלּוֹ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, הֵבִין כִּי מִשָּׁמַיִם חָתְמוּ אֶת הַדִּין עָלָיו, וְאֵין תְּשׁוּבָתוֹ רְצוּיָה כְּלָל וּכְלָל.

'כַּנִּרְאֶה שֶׁרַק שְׁתֵּי דְּרָכִים יֵשׁ לִי' – אָמַר הָעֶגְלוֹן – 'אוֹ לְקַבֵּל אֶת דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל, אוֹ לְהִקָּרֵא חוֹטֵא כָּל יָמַי.

בְּלֵב כָּבֵד וְנִשְׁבַּר הֶחְלִיט הָעֶגְלוֹן לָלֶכֶת שׁוּב אֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְלוֹמַר לוֹ כִּי תְּשׁוּבָתוֹ לֹא הִתְקַבְּלָה.

כַּאֲשֶׁר נִכְנָס אֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְסִפֵּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר אֵרַע עִמּוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת הָאַחֲרוֹן, מִהֵר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְעוֹדֵד וּלְחַזֵּק אוֹתוֹ:

'אַל דְּאָגָה יְהוּדִי יָקָר, בְּוַדַּאי שֶׁדֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוֹרֵיתִי לְךָ טוֹבָה הִיא מְאוֹד בִּשְׁבִילְךָ, אַךְ מַה אֶעֱשֶׂה כִּי תַּלְמִידִי יְחִיאֵל מִיכַל אֵינוֹ מַסְכִּים אִתָּהּ'…

'לָכֵן זֹאת עֲשֵׂה עַל מְנָת שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּשׁוּבָתְךָ. בְּשׁוֹבְךָ לְבֵיתְךָ תִּקְנֶה נֵרוֹת חֲדָשִׁים, וּבְעֶרֶב שַׁבָּת תֵּלֵךְ לְהַדְלִיקָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אַךְ לִפְנֵי כֵן, לֵךְ לְתַלְמִידִי יְחִיאֵל מִיכַל, וְתֹאמַר לוֹ כִּי מְצַוֶּה אֲנִי עָלָיו לָבוֹא לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלִי בַּשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה'.

עָשָׂה הָאִישׁ כְּדִבְרֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ, וּבְעֶרֶב שַׁבָּת הוֹדִיעַ לְרַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל מָה שֶׁצִּוָּה עָלָיו הַבַּעַל שֵׁם טוֹב.

רַבִּי יְחִיאֵל שָׂמַח עַל הַהַזְמָנָה מִצַּד אֶחָד, וּמִצַּד שֵׁנִי הִתְפַּלֵּא עָלֶיהָ מְאוֹד. אַךְ כְּתַלְמִיד וָתִיק וְטוֹב מִהֵר לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת רַבּוֹ, וְהָלַךְ לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַנְּסִיעָה לְרַבּוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב.

בְּאוֹתוֹ זְמַן הָלַךְ הָעֶגְלוֹן לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהִדְלִיק שָׁם אֶת הַנֵּרוֹת. בְּלֵב כָּבֵד וְחוֹשֵׁשׁ חִכָּה לִרְאוֹת מָה יִקְרֶה הַפַּעַם, וּלְשִׂמְחָתוֹ הָרַבָּה רָאָה הָעֶגְלוֹן כִּי הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים בְּנַחַת. שַׁלְהַבְתָּם מְרַצֶּדֶת וְרוֹקֶדֶת כְּמוֹ חָסִיד בְּרִקּוּד דְּבֵקוּת.

שָׂמַח הָעֶגְלוֹן מְאוֹד וְהֵבִין כִּי תְּשׁוּבָתוֹ אָכֵן הִתְקַבְּלָה בַּשָּׁמַיִם, וְנִכְנַס לְשַׁבָּת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

וּבֵינְתַיִם, רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל מִהֵר לָצֵאת לַדֶּרֶךְ מֻקְדָּם עַל מְנָת לְהַגִּיעַ לְרַבּוֹ מֻקְדָּם לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, אַךְ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ הָעֲגָלָה הִתְחִילָה לְהַשְׁמִיעַ רְעָשִׁים שֶׁל חֲרִיקוֹת מוּזָרוֹת.

'אוֹי וֵי' – אָמַר הָעֶגְלוֹן שֶׁל רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל.

'מָה קָרָה'? שֵׁאֲלוֹ הָרַבִּי.

'כַּנִּרְאֶה שֶׁנִּשְׁבַּר הַגַּלְגַּל, אָמַר הָעֶגְלוֹן. 'אֶעֱצֹר רֶגַע בְּצַד הַדֶּרֶךְ לִבְדּוֹק'.

הֵרִים רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל אֶת רֹאשׁוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם בִּתְפִלָּה, וְאָז פָּנָה אֶל הָעֶגְלוֹן וְאָמַר: 'מַהֵר, אֵין לָנוּ זְמַן, עוֹד מְעַט שׁוֹקַעַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַשַּׁבָּת נִכְנֶסֶת וַאֲנַחְנוּ רְחוֹקִים מֵהָעִיר, עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּזְרִיזוּת'.

אָמַר הָעֶגְלוֹן: 'כְּבוֹד הָרַבִּי, אֲנִי מִצְטַעֵר אַךְ נִרְאֶה לִי כִּי הַדָּבָר יִקַּח כַּמָּה שָׁעוֹת, עַד שֶׁאַצְלִיחַ לְפָרֵק אֶת הַגַּלְגַּל, וְעַד שֶׁאֶמְצָא חֵלֶק אַחֵר, שֶׁאִתּוּ אוּכַל לְהַרְכִּיב גַּלְגַּל חָדָשׁ, וְאַחֲרֵי כָּל זֶה לְהַרְכִּיב אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה. זֶה לֹא דָּבָר פָּשׁוּט כְּלָל, וּבֶטַח שֶׁלֹּא רַק אֲנִי לְבַד.

רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל הֵבִין כִּי לֹא נִתַּן לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס, וְהֵחֵל לִצְעֹד בָּרֶגֶל לְכִוּוּן הָעִיר.

מִהֵר רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל לָלֶכֶת, וְהַשֶּׁמֶשׁ הֶחֱלָה אַט אַט לִשְׁקֹעַ.

רָץ רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל בִּמְלוֹא הַכֹּחַ וְהָעָצְמָה, וּמַמָּשׁ דַּקּוֹת סְפוּרוֹת לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת הִצְלִיחַ רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל לְהַגִּיעַ אֶל הָעִיר עָיֵף וְתָשׁוּשׁ, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל פֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב נָפַל וְהִתְעַלֵּף.

כַּאֲשֶׁר הֵעִירוּ אוֹתוֹ, שָׁאַל מִיַּד רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל: 'מָה הַשָּׁעָה'?

'בְּעוֹד רְגָעִים אֲחָדִים נִכְנֶסֶת הַשַּׁבָּת', אָמְרוּ לוֹ מִתְפַּלְּלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת. שָׂמַח רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל שֶׁלֹּא חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, וְנִגַּשׁ לְהִתְפַּלֵּל קַבָּלַת שַׁבָּת וְעַרְבִית בְּשִׂמְחָה.

בְּסוֹף הַתְּפִלָּה נִגַּשׁ רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל אֶל רַבּוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ, לְבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת שַׁבָּת שָׁלוֹם. אָז פָּנָה אֵלָיו הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְאָמַר לוֹ:

'שַׁבָּת שָׁלוֹם לְךָ תַּלְמִידִי חֲבִיבִי הַצַּדִּיק, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה מְאוֹד עָיֵף מִן הַדֶּרֶךְ. בֶּטַח נִבְהַלְתָּ מְאוֹד מִכָּךְ שֶׁאַתָּה עוֹמֵד לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת'.

'דַּע לְךָ תַּלְמִידִי הַיָּקָר, כִּי רִחַמְתִּי עָלֶיךָ מְאוֹד, וְלָכֵן הִסְפַּקְתָּ לְהַגִּיעַ לִפְנֵי שֶׁהַשַּׁבָּת נִכְנְסָה, אַךְ כָּל זֶה קָרָה לְךָ כִּי עַד הַיּוֹם לֹא יָדַעְתָּ מַהִי הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל אָדָם שֶׁחָטָא. מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה מֵעוֹלָם לֹא חַטָּאתָ'.

'הַצַּעַר שֶׁיְּהוּדִי מַרְגִּישׁ, וּבִמְיֻחָד אוֹתוֹ עֶגְלוֹן מֵהָעִיר שֶׁלְּךָ, הוּא כָּל כָּךְ גָּדוֹל, שֶׁהוּא כְּבָר לֹא צָרִיךְ שׁוּם תַּעֲנִיּוֹת וְשׁוּם סִגּוּפִים. הַצַּעַר לְבַד מְכַפֵּר לָאָדָם עַל הַחֵטְא, וְרַק כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ עַד הַסּוֹף אָמַרְתִּי לוֹ לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.

אַךְ הַפַּעַם אַחֲרֵי שֶׁהִרְגַּשְׁתָּ מְעַט מַהִי עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל אָדָם שֶׁחוֹטֵא בְּשׁוֹגֵג, תֵּדַע לְהָבִין אֶל נַפְשָׁם, וְתֵדַע לְהָכִין לָהֶם דֶּרֶךְ שֶׁל תְּשׁוּבָה'.

 

גַּם אֲנַחְנוּ יְלָדִים יְקָרִים, גַּם אִם לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ טוֹעִים וְאוּלַי לֹא תָּמִיד מִתְנַהֲגִים כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּוַדַּאי מִצְטַעֲרִים עַל כָּךְ מְאוֹד. דְּעוּ לָכֶם, שֶׁהַצַּעַר הַזֶּה הוּא הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּנוּ, הַתְּשׁוּבָה שֶׁמְּאִירָה אֶת הַנְּשָׁמָה וּמְבִיאָהּ אוֹתָהּ לַתִּקּוּן שֶׁלָּהּ.

 

(ע"פ החוזרים בתשובה, עמוד רצ)