עֶרֶב טוֹב יְלָדִים יְקָרִים הַיּוֹם נְסַפֵּר עַד כַּמָּה הַבַּבָּא סָאלִי הַקָּדוֹשׁ אָהַב כָּל מִצְוָה, וְכַמָּה גָּדוֹל הָיָה כְּאֵבוֹ כַּאֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְקַיֵּם אוֹתָהּ.
רַבֵּנוּ הַבַּבָּא סָאלִי רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֲבִיחְצֵירָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, הָיָה מְקַבֵּל בְּבֵיתוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁהִגִּיעוּ מִכָּל הָאָרֶץ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְהִתְיַעֵץ אִתּוֹ וּלְהִתְבָּרֵךְ מִמֶּנּוּ אוֹ סְתָם לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו הַטְּהוֹרוֹת וְהַקְּדוֹשׁוֹת.
סִפּוּרִים רַבִּים מְסֻפָּרִים אוֹדוֹת הַנִּסִּים וְהַמּוֹפְתִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מִבִּרְכוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, וְכֵיצַד כָּל מִלָּה שֶׁל הַצַּדִּיק לְעוֹלָם לֹא שָׁבָה רֵיקָם.
בְּנוֹסָף, רַבִּים הָיוּ הֵם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הַבַּבָּא סָאלִי הֵשִׁיב אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְלֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת עָשׂוּ אוֹתָם אֲנָשִׁים, תָּמִיד הוּא מָצָא לָהֶם דֶּרֶךְ תִּקּוּן וּרְפוּאָה לַנְּשָׁמָה.
בְּאַחַד הַיָּמִים בָּאוּ אֵלָיו אִמָּא אַחַת וּבְנָהּ. הַבֵּן הָיָה נִרְאָה מְאֹד שׁוֹנֶה מִכָּל הָאֲנָשִׁים מִסְּבִיבוֹ. הַשֵּׂעָר שֶׁלּוֹ הָיָה מְגֻדָּל, הַלְּבוּשׁ שֶׁלּוֹ הָיָה מְרֻשָּׁל וְלֹא מְכֻבָּד כְּלָל. הַיֶּלֶד עַצְמוֹ הָיָה נִרְאָה כּוֹעֵס וְעַצְבָּנִי, וְכָל מִי שֶׁהִבִּיט בְּפָנָיו הֵבִין שֶׁהוּא בָּא אֶל הָרַב בְּלֵית בְּרֵרָה, וְלֹא בִּרְצוֹנוֹ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַתּוֹר שֶׁל הָאִמָּא וְהַבֵּן לָגֶשֶׁת אֶל הָרַב, לָקַח הַגַּבַּאי אֶת הַפֶּתֶק מִן הָאִמָּא וְהִכְנִיס אֶת הַבֵּן בְּיַחַד עִם הַפֶּתֶק.
בַּפֶּתֶק הָיָה כָּתוּב כָּךְ: אֲנִי אִמּוֹ שֶׁל הַנַּעַר מְבַקֶּשֶׁת כִּי רַבֵּנוּ יְבָרְכוֹ וְיַשְׁפִּיעַ עָלָיו לִנְהֹג כָּבוֹד בְּאִמּוֹ כָּרָאוּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּמִצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים.
כַּאֲשֶׁר סִיֵּם הַצַּדִּיק לִקְרֹא אֶת הַפֶּתֶק, הִתְמַלֵּא בְּצַעַר רַב. וְאָמַר לְעַצְמוֹ בְּשֶׁקֶט: אוֹי! אִלּוּ הָיְתָה לִי אִמָּא, כַּמָּה הָיִיתִי מְכַבֵּד אוֹתָהּ! עַל הַכְּתֵפַיִם שֶׁלִּי הָיִיתִי מֵרִים אוֹתָהּ וְרוֹקֵד מֵרֹב שִׂמְחָה. וּכְשֶׁסִּיֵּם לוֹמַר זֹאת, זָלְגוּ עֵינָיו שֶׁל הָרַב דְּמָעוֹת.
כְּשֶׁרָאָה הַבֵּן אֶת הָרַב בּוֹכֶה כָּךְ, נִתְמַלֵּא לִבּוֹ בְּצַעַר רַב. מִיָּד פָּנָה לְאִמּוֹ וְהִתְחִיל לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה סְלִיחָה תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת מֵעֵינָיו – סְלִיחָה עַל כָּל הַצַּעַר שֶׁצִּעַרְתִּי אוֹתָךְ וְעַל כָּל מָה שֶׁעוֹלַלְתִּי לָךְ. מֵהַיּוֹם אֲנִי אֲכַבֵּד אוֹתָךְ וּלְעוֹלָם לֹא אֲצַעֵר אוֹתָךְ יוֹתֵר.
הַבַּבָּא סָאלִי שֶׁרָאָה אֶת תְּגוּבַת הַנַּעַר וְאֶת הַצַּעַר הַיּוֹצֵא מִלִּבּוֹ, הֵבִין שֶׁהַנַּעַר הִתְחָרֵט בְּלֵב שָׁלֵם עַל מַעֲשָׂיו וְעַל הֶעָווֹן הֶחָמוּר שֶׁל פְּגִיעָה בַּהוֹרִים, וְאָמַר לַנַּעַר אֶת הַפָּסוּק: 'וְסָר עֲוֹנְךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפַּר', וְכָךְ גִּלָּה לוֹ שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ הִתְקַבְּלָה.
וּמִכָּאן נִלְמַד יְלָדִים כַּמָּה חָשׁוּב לְהַקְפִּיד עַל כִּבּוּד הַהוֹרִים, וְכַמָּה חָמוּר מְאֹד לְצַעֵר אוֹתָם. וְגַם אִם עַד הַיּוֹם לֹא תָּמִיד הִצְלַחְנוּ לְהַקְפִּיד עַל זֶה, מֵעַכְשָׁו, נִשְׁתַּדֵּל מְאֹד מְאֹד לְשַׂמֵּחַ אֶת הַהוֹרִים וּלְעוֹלָם לֹא לְצַעֵר אוֹתָם.
וְעַכְשָׁיו יְלָדִים יְקָרִים, בּוֹאוּ נִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע.
כֻּלָּם בְּיַחַד יְלָדִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.
לַיְלָה טוֹב!