תפריט
קָרָה לָכֶם יְלָדִים יְקָרִים שֶׁקִּבַּלְתֶּם חֵפֶץ שֶׁמְּאוֹד אֲהַבְתֶּם אוֹתוֹ?! נָכוֹן שֶׁאַף פַּעַם לֹא רְצִיתֶם לַעֲזֹב אוֹתוֹ?! אוּלַי לִפְעָמִים גַּם הֲלַכְתֶּם לִישֹׁן יַחַד אִתּוֹמֵרֹב שֶׁאֲהַבְתֶּם וְנִקְשַׁרְתֶּם אֵלָיו.
אָז אַתֶּם בֶּטַח מְבִינִים שֶׁגַּם אֵצֶל אֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם נִקְשָׁרִים בָּהֶם, יֵשׁ מְבֻגָּרִים שֶׁנִּקְשָׁרִים לַמְּכוֹנִית שֶׁלָּהֶם, וְיֵשׁ שֶׁנִּקְשָׁרִים לְמַאֲכָלִים עֲרֵבִים וּמְתוּקִים…
בַּסִּפּוּר שֶׁנְּסַפֵּר עַכְשָׁיו, נִפְגֹּשׁ בָּאָדָם שֶׁנִּקְשַׁר מְאוֹד מְאוֹד לָרְכוּשׁ שֶׁלּוֹ וַאֲפִלּוּ שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת סַכָּנָה לֹא נִפְרַד מִמֶּנּוּ לְרֶגַע.
הַמַּעֲשֶׂה אֵרַע לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בְּיוֹם בָּהִיר וְקַיְצִי. אֲנָשִׁים רַבִּים הָיוּ עַל הַנָּמֵל הַמּוֹבִיל לִמְדִינָה רְחוֹקָה.
סוֹחֲרִים רַבִּים הִגִּיעוּ וְהִמְתִּינוּ לָרֶגַע שֶׁיַּעֲלוּ עַל הַכֶּבֶשׁ וְיַפְלִיגוּ לְעֵבֶר הַיָּם הַגָּדוֹל. מִי לִמְכֹּר אֶת סְחוֹרָתוֹ וּמִי לִקְנוֹת סְחוֹרָה חֲדָשָׁה וְלַהֲבִיאָהּ לִמְדִינָתוֹ.
וְכֵן, גַּם אֲחֵרִים, כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם לֹא סוֹחֲרִים עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם לָאֳנִיָּה…
שְׁעַת הַהַפְלָגָה הִגִּיעָה. הָעֹגֶן הוּרַם, הַתֹּרֶן הִתְיַשֵּׁר, הַמִּפְרָשִׂים נִמְתְּחוּ וְהַהַפְלָגָה הֵחֵלָּה.
הַנּוֹסְעִים הִסְתַּדְּרוּ כָּל אֶחָד בְּתָאוֹ וּבִמְקוֹמוֹ הִנִּיחוֹ אֶת חֶפְצֵיהֶם וּסְחוֹרָתָם, וְכַעֲבֹר זְמַן מָה עָלוּ עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה לְטַיֵּל בָּהּ וְלֵהָנוֹת מֵהָאֲוִיר וּמֵהַנּוֹף.
הַסּוֹחֲרִים, כְּדַרְכָּם, הֵחֵלּוּ לְפַתֵּחַ שִׂיחָה בֵּינֵיהֶם: 'שָׁלוֹם לְךָ אָדוֹן נִכְבָּד, מֵאַיִן אַתָּה בָּא וְאֵיזוֹ סְחוֹרָה אַתָּה נוֹשֵׂא עִמְּךָ?' – שָׁאַל אֶחָד אֶת הַסּוֹחֵר שֶׁלְּיָדוֹ.
'אֲנִי מִדַּמֶּשֶׂק, וּבִרְשׁוּתִי מִבְחַר גָּדוֹל שֶׁל שְׁטִיחִים שֶׁאוֹתָם אֲנִי הוֹלֵךְ לִמְכֹּר. בּוֹא תְּלַטֵּף אֶת הַשָּׁטִיחַ, תִּרְאֶה אֵיזוֹ סְחוֹרָה מְיֻחֶדֶת וּמְשֻׁבַּחַת'… עָנָה לוֹ הָאֶחָד.
'וּמֵאַיִן אַתָּה, וּמָה אַתָּה מוֹכֵר? ' – שָׁאֲלוּ.
'אֲנִי מֵהוֹדוֹ, וּבִרְשׁוּתִי תַּבְלִינִים נְדִירִים מְאוֹד, בּוֹא תָּרִיחַ אוֹתָם תִּרְאֶה אֵיזוֹ טְרִיּוּת, וְאֵיזוֹ אֵיכוּת יֵשׁ לָהֶן ' – עָנָה לוֹ.
כָּךְ כָּל אֶחָד מֵהַסּוֹחֲרִים הִצִּיג אֶת סְחוֹרָתוֹ בִּפְנֵי הַשֵּׁנִי, וְכָל אֶחָד מֵהֶם הִתְגָּאָה בְּעַצְמוֹ כַּמָּה טוֹבָה הַסְּחוֹרָה שֶׁלּוֹ.
זֶה בְּבַדִּים מְשֻׁבָּחִים וְזֶה בָּעֵצִים הַמְשֻׁבָּחִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ.
בֵּין כָּל אוֹתָם סוֹחֲרִים גְּדוֹלִים שֶׁרֻבָּם הָיוּ גּוֹיִים, הָיָה רַב יְהוּדִי אֶחָד, צַדִּיק וְחָסִיד. הָרַב יָשַׁב בְּפִנָּה שְׁקֵטָה וְעָסַק בַּתּוֹרָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל זְמַן הַהַפְלָגָה.
הַסּוֹחֲרִים הַגּוֹיִים שֶׁרָאוּ אֶת הָרַב יוֹשֵׁב כָּל הַיּוֹם מְבֻדַּד בְּפִנָּה, שָׁמוּ לֵב שֶׁכְּשֶׁהוּא עָלָה בְּיַחַד אִתָּם לָאֳנִיָּה הוּא עָלָה כִּמְעַט בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, אוּלַי תִּיק אֶחָד אוֹ מִזְוָדָה עִם מְעַט דִּבְרֵי מַאֲכָל וּבְגָדִים, אֲבָל בְּטַח שֶׁלֹּא עִם מַשָּׂא כָּבֵד אוֹ גָּדוֹל מַסְפִּיק, שֶׁיְּכוֹלִים לְהָכִיל בְּתוֹכָם סְחוֹרָה רַבָּה.
חָשְׁבוּ לְעַצְמָם הַסּוֹחֲרִים, אוּלַי הוּא נוֹשֵׂא עִמּוֹ אֵיזֶה יַהֲלוֹם גָּדוֹל שֶׁשָּׁוֶה הוֹן תּוֹעָפוֹת – כֶּסֶף רַב, וּבִשְׁבִיל יַהֲלוֹם כָּזֶה מַסְפִּיק תִּיק קָטָן. אוֹ אוּלַי הוּא בִּכְלָל עִם צְרוֹר מַטְבְּעוֹת יְקָרִיםשֶׁהוֹלֵךְ לִקְנוֹת סְחוֹרָה יְקָרָה וַחֲשׁוּבָה מִמָּקוֹם אַחֵר.
בְּכָל אֹפֶן, אַף אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים עַל הַסִּפּוּן לֹא הִצְלִיחַ לְהַחֲלִיט מָה בֶּאֱמֶת אוֹתוֹ רַב יְהוּדִי עוֹשֶׂה עַל הָאֳנִיָּה הַזֹּאת.
לָכֵן הֶחֱלִיטוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ. נִגְּשׁוּ כַּמָּה מֵהַסּוֹחֲרִים אֶל הָרַב הַיְּהוּדִי וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ כְּבוֹדוֹ, רוֹאִים אָנוּ כִּי עָלִיתָ כִּמְעַט בְּיָדַיִם רֵיקוֹת אֶל הָאֳנִיָּה. הַדָּבָר עוֹרֵר אֶת סַקְרָנוּתֵנוּ מְאוֹד, רָצִינוּ לָדַעַת אֵיזוֹ סְחוֹרָה אַתָּה הֵבֵאתָ עִמְּךָ, וּמָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן לִמְכֹּר אוֹ לִקְנוֹת'…
הֵרִים הָרַב אֶת עֵינָו מִתּוֹךְ סֵפֶר הַלִּמּוּד שֶׁלּוֹ, הִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם, וְעִם חֲצִי חִיּוּךְ אָמַר: 'הוֹ הוֹ, בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי סְחוֹרָה, סְחוֹרָה רַבָּה מְאוֹד אֲפִלּוּ, יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּכֶם, יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִשֶּׁל כֻּלָּם בְּיַחַד'.
'הֲיִתָּכֵן'?! – שָׁאֲלוּ. 'הֲיִתָּכֵן שֶׁאָדָם שֶׁעָלָה לַסְּפִינָה עִם יָדַיִם כִּמְעַט רֵיקוֹת, יֵשׁ בִּרְשׁוּתוֹ סְחוֹרָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם?!' – שָׁאֲלוּ הַסּוֹחֲרִים, כְּשֶׁגִּחוּךְ קַל עָלָה עַל שְׂפָתָם.
'כֵּן! בְּהֶחְלֵט כֵּן!' אָמַר הַיְּהוּדִי.
'אוּלַי יֵשׁ בִּרְשׁוּתְךָ אֵיזֶה חֵפֶץ גָּדוֹל, אוּלַי יַהֲלוֹם אוֹ מַשֶּׁהוּ יְקָר עֵרֶךְ, יוֹתֵר מִכָּל הַסְּחוֹרָה שֶׁלָּנוּ? אָמְנָם זֶה נַדִּיר מְאוֹד, אֲבָל בְּהֶחְלֵט זֶה יִתָּכֵן'…
לֹא, מַמָּשׁ לֹא יַהֲלוֹם וְלֹא חֵפֶץ יֻקְרָתִי כְּלָל וּכְלָל, אַךְ בְּהֶחְלֵט סְחוֹרָה יְקָרָה, מְשֻׁבַּחַת וְטוֹבָה יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר שֶׁהִכַּרְתֶּם'…
כָּאן כְּבָר הַסּוֹחֲרִים לֹא יָכְלוּ יוֹתֵר לְהִתְאַפֵּק. הַחִיּוּךְ הַקָּטָן שֶׁהָיָה לָהֶם הָפַךְ בְּבַת אַחַת לְגַל צְחוֹק רוֹעֵם וּמִתְגַּלְגֵּל.
'חָה חָהחָה… טוֹב, זֶה כְּבָר מַמָּשׁ לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֵין לְךָ כְּלוּם וְזֶה שָׁוֶה יוֹתֵר מֵהַכֹּל. כַּנִּרְאֶה שֶׁאַתָּה קְצָת מְדֻמְיָן אוֹ אוּלַי מְבֻלְבָּל מֵהַשַּׁיִט בָּאֳנִיָּה. רַק חֲבָל שֶׁבִּזְבַּזְתָּ הַרְבֵּה כֶּסֶף עַל הַמַּסָּע בָּאֳנִיָּה, חָה חָהחָה… אָדָם כָּזֶה מַצְחִיק שָׁנִים שֶׁלֹּא פָּגַשְׁנוּ, מִסְכֵּן הַיְּהוּדִי כַּנִּרְאֶה הוּא חוֹלֵם בְּהָקִיץ'…
הַיְּהוּדִי שֶׁהָיָה עָסוּק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, לֹא הִתְיַחֵס לַצִּחְקוּקִים הָרַבִּים וְלֹא לַמִּלִּים הַפּוֹגְעָנִיּוֹת, אֶלָּא כָּל כֻּלּוֹ הָיָה שָׁקוּעַ בַּתּוֹרָה בְּעִמְקֵי חָכְמָתָהּ וְהִתְעַנֵּג עַל מְתִיקוּתָהּ.
הַסּוֹחֲרִים שֶׁרָאוּ שֶׁהַיְּהוּדִי לֹא מִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם הִתְכַּוְּנוּ לִפְנוֹת כָּל אֶחָד לְדַרְכּוֹ, לֹא לִפְנֵי שֶׁרַעַשׁ פִּיצוּץ אַדִּיר וּמַחְרִישׁ אָזְנַיִם פִּלֵּחַ אֶת הֶחָלָל.
הָיָה זֶה רַעַשׁ שֶׁל אֶבֶן עֲנָקִית שֶׁנָּחֲתָה בְּצַד הָאֳנִיָּה… הָאֲנָשִׁים עַל הַסִּפּוּןקָפְאוּ עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם מִפַּחַד, רַב הַחוֹבֵל הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְעַשֵּׁת, הוּא רָץ מִצַּד לְצַד וְהֵחֵל לְחַפֵּשׂ אֶת מְקוֹר הָרַעַשׁ. כַּאֲשֶׁר עָמַד בֶּחָזִית הָאֳנִיָּה הִבְחִין מוּלוֹ בִּסְפִינָה עֲנָקִית עִם שְׁלוֹשָׁה מִקְלָעִים עֲנָקִיִּים, כְּשֶׁעַל הַמִּפְרָשׂ הָרָאשִׁי שֶׁלָּהּ מִתְנוֹסֵס בַּעֲנָק הַסֶּמֶל שֶׁמִּמֶּנּוּ פָּחֲדוּ כָּל יוֹרְדֵי הַיָּם: 'שׁוֹדְדֵי יָם'.
לֹא הָיָה לְרַב הַחוֹבֵל סִכּוּיִים גְּדוֹלִים לִבְרֹחַ וּלְהִתְחַמֵּק מֵהֶם, וּבְתוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת כְּבָר הוֹפִיעוּ עַל הַסִּפּוּןשֶׁל אֳנִיַּת הַסּוֹחֲרִים חֲבוּרַת שׁוֹדְדִים שְׁלוּפֵי חֶרֶב, מְאַיְּמִים עַל כָּל מִי שֶׁיְּנַסֶּה לְהִלָּחֵםוַאֲפִלּוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם.
רֹאשׁ חֲבוּרַת הַשּׁוֹדְדִים נִכְנַס אַחֲרוֹן לָאֳנִיָּה, וּבְקוֹל חַד וְחָזָק צָעַק לְעֵבֶר הַסּוֹחֲרִים: 'זֶהוּ שׁוֹד, יֵשׁ לָכֶם שָׁעָה לְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַסְּחוֹרָה, הַכֶּסֶף, הַזָּהָב, חֶפְצֵי הָעֵרֶךְ וְהָאוֹכֵל שֶׁלָּכֶם לָאֳנִיָּה שֶׁלִּי. וַאֲבוֹי לְמִי שֶׁיִּתְנַגֵּד'. הִסְתּוֹבֵב רֹאשׁ הַשּׁוֹדְדִים וְחָזַר לָאֳנִיָּהּ שֶׁלּוֹ מְחַכֶּה שֶׁיְּצַיְּתוּ לִפְקֻדָּתוֹ.
מִיָּד הֵחֵלּוּ כֻּלָּם בְּהַעֲבָרַת הַסְּחוֹרָה לָאֳנִיַּת הַשּׁוֹדְדִים, וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר כָּל תְּכוּלַת הָאֳנִיָּההָיְתָה בַּצַּד הַשֵּׁנִי. הַשּׁוֹדְדִים שְׂמֵחִים וְעוֹלְצִים שָׁטוּ מִשָּׁם עִם הַשָּׁלָל הָרַב, בְּדַרְכָּם לִסְפִינָה מִסְכְּנָה אַחֶרֶת.
הַסּוֹחֲרִים וּשְׁאָר יוֹשְׁבֵי הַסִּפּוּן, יָשְׁבוּ עַל קַרְקַע הַסִּפּוּןאֲבֵלִים וַחֲפוּיֵי רֹאשׁ. כָּל הַסְּחוֹרָה, הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, הַכֹּל נֶעְלַם, לֹא נִשְׁאַר בִּידֵיהֶם מְאוּמָה.
הַסְּפִינָה הִגִּיעָה לְיַעֲדָהּ. יָרְדוּ כֻּלָּם אֶל הַיַּבָּשָׁה מִבְּלִי לְדַעַת מָה לַעֲשׂוֹת. אֵין לָהֶם מַה לֶאֱכֹל וּמָה לִשְׁתּוֹת, וַאֲפִילּוּ כֶּסֶף לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ אֵין לָהֶם.
וְרַק אָדָם אֶחָד הָיָה שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב… הָרַב הַיְּהוּדִי! מִיָּד לְאַחַר שֶׁיָּרַד מֵהָאֳנִיָּה, נִכְנָס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הַקָּרוֹב וּבִקֵּשׁ לִדְרֹשׁ שָׁם בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
מִשֶּׁנִּתְּנָה לוֹ הָרְשׁוּת לְדַבֵּר, עָמַד הָרַב הַיְּהוּדִי וְהִתְחִיל לִדְרֹשׁ בָּרַבִּים דְּרָשׁוֹת נִפְלָאוֹת בְּדִבְרֵי תוֹרָה מְפִיקִים נֹגַהּ וּמַרְגָּלִיּוֹת. הַקָּהָל יָשַׁב שָׁבוּי וּפָעוּר פֶּה לְמִשְׁמַע מְתִיקוּת הַתּוֹרָה הַנִּפְלָאָה הַזּוֹ, וּכְשֶׁסִּיֵּם הֵבִינוּ כֻּלָּם כִּי עוֹמֵד לְנֶגְדָּם תַּלְמִיד חָכָם עָצוּם, אֲשֶׁר שׁוֹלֵט בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
נֶעֶמְדוּ כָּל יוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְנָהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל. בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם, שֶׁיַּסְכִּים לִהְיוֹת רַב אֶצְלָם בָּעִיר, וְהֵם יִדְאֲגוּ לוֹ לְכָל מַחְסוֹרוֹ. הָרַב הִסְכִּים. מִיָּד הִתְחִילוּ גְּדוֹלֵי הַקָּהָל לֵילֵךְ מִיְּמִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, וּלְלַוּוֹת אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ הֶחָדָשׁ.
כְּשֶׁרָאוּ הַסּוֹחֲרִים אֶת הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל שֶׁנָּתְנוּ לוֹ, בָּאוּ אֶצְלוֹ וְהִתְחִילוּ לְפַיֵּס אוֹתוֹ: 'אָנָּא, הָרַב הַצַּדִּיק, סְלִיחָה שֶׁצָּחַקְנוּ עָלֶיךָ וְזִלְזַלְנוּ בְּךָ, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בְּיָדֵנוּ כְּלוּם, לֹא לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלֹא בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ.'
אָנָּא, רַחֵם עָלֵינוּ, דַּבֵּר עִם הַקָּהָל שֶׁמְּלַוֶּה אוֹתְךָ שֶׁיָּחוּסוּ עָלֵינוּ, וְיָבִיאוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל וּשְׁתִיָּה, וְלֹא נָמוּת בָּרָעָב. אַתָּה זוֹכֵר מָה קָרָה לָנוּ בַּדֶּרֶךְ, מָה עָשׂוּ לָנוּ הַשּׁוֹדְדִים'.
אָמַר לָהֶם הָרַב: 'הֲרֵי לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁהַסְּחוֹרָה שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּכֶם? הַסְּחוֹרָה שֶׁלָּכֶם אָבְדָה וְאִלּוּ שֶׁלִּי קַיֶּמֶת לְעוֹלָם. וְכָךְ כָּתוּב בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדֻשָּׁה: 'כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ'.
גַּם אָנוּ יְלָדִים יְקָרִים צְרִיכִים לְהָבִין שֶׁהַתּוֹרָה טוֹבָה מִכָּל סְחוֹרָה, וְהִיא הַדָּבָר הָכִי יָקָר וְהָכִי חָשׁוּב בָּעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁהַיְּהוּדִי הַצַּדִּיק לֹא עָזַב אֶת הַתּוֹרָה לְרֶגַע, כָּךְ הַתּוֹרָה לֹא עָזְבָה אוֹתוֹ וְעָזְרָה לוֹ לְכָל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ.
(מדרש תנחומא תרומה אות ב)
