תפריט
לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, בִּתְקוּפַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי, חַי לוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵי שָׁם בְּאֶחָד הַכְּפָרִים בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן, יְהוּדִי טוֹב וְיָשָׁר. עָנִי מְאוֹד הָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ, וְכָל פַּעַם חִפֵּשׁ עֲבוֹדָה כָּלְשֶׁהִי לְהִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָּה וּלְהַאֲכִיל אֶת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו.
לֹא פָּשׁוּט וְלֹא קָל הָיָה הַמַּצָּב, הָאִישׁ נִסָּה בְּכָל כּוֹחוֹ לְחַפֵּשׂ מְקוֹר פַּרְנָסָה טוֹב, אַךְ קָשֶׁה הָיָה לִמְצוֹא עֲבוֹדָה טוֹבָה בְּאוֹתוֹ אֵזוֹר.
יוֹם אֶחָד שָׁמַע הָאִישׁ כִּי בִּדְרוֹם הָאָרֶץ חַי יְהוּדִי עָשִׁיר וְטוֹב לֵב, שֶׁמְּחַפֵּשׂ פּוֹעֵל מָסוּר וְנֶאֱמָן שֶׁיַּעֲבֹד אֶצְלוֹ בַּשָּׂדוֹת.
חָשַׁב הָאִישׁ לְעַצְמוֹ: 'אוּלַי כְּדַאי שֶׁאֲנַסֶּה אֶת מַזָּלִי מִחוּץ לֶאֱזֹר הַצָּפוֹן, אוּלַי מַזָּלִי יִשְׁתַּפֵּר שָׁם בַּדָּרוֹם, בַּשָּׂדוֹת הַחַקְלָאִיִּים הָרַבִּים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, אוּלַי, מִי יוֹדֵעַ, מְשַׁנֶּה מָקוֹם מְשַׁנֶּה מַזַּל'.
אָסַף הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו וְאָמַר לָהֶם: 'אִשְׁתִּי הַיְּקָרָה וִילָדַי הָאֲהוּבִים, כְּבָר שָׁנִים שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה אֶת מַזָּלִי כָּאן בַּצָּפוֹן, עוֹבֵר מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר וּמְחַפֵּשׂ אַחַר מְקוֹר פַּרְנָסָה רָאוּי, אַךְ כָּל מַאֲמַצַּי לֹא הוֹעִילוּ. הַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁאֲנִי מַרְוִיחַ לֹא מַסְפִּיקָה כִּמְעַט לִכְלוּם'.
'חָשַׁבְתִּי לִנְדֹד קְצָת לִדְרוֹם הָאָרֶץ, שָׁמַעְתִּי שֶׁשָּׁם יֵשׁ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, וְיֵשׁ שָׁם בַּעַל בַּיִת טוֹב שֶׁמְּשַׁלֵּם בְּיַד נְדִיבָה. אֵלֵךְ וְאֶעֱבֹד אֶצְלוֹ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, וּבַכֶּסֶף שֶׁאַרְוִיחַ אוּכַל לַחֲזֹר לְכָאן, וּלְפַרְנֵס אֶתְכֶם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ'.
נִפְרַד הָאִישׁ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ.
יָמִים רַבִּים עָבְרוּ עַד שֶׁהִגִּיעַ הָאִישׁ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ, לֹא הֶאֱמִין לְמָה שֶׁרוֹאוֹת עֵינָיו.
אֲחֻזָּה רַחֲבַת יָדַיִם נִגְלְתָה לְמוּל עֵינָיו, כֻּלָּהּ פְּאֵר וְהָדָר.
אֻרְווֹת סוּסִים אַבִּירִים לְצִדָּהּ, בְּרֵכוֹת דָּגִים, מִדְשָׁאוֹת וּמִזְרָקוֹת מַקִּיפִים אוֹתָהּ מִכָּל עֲבָרֶיהָ.
עֲרוּגוֹת פְּרָחִים יָפִים וּנְדִירִים נֶעֶרְמוּ מִצִּדָּהּ הַיְמָנִי, וּמִצִּדָּהּ הַשְּׂמָאלִי עֲצֵי נוֹי מַרְשִׁימִים.
וְהַשָּׂדוֹת הַחַקְלָאִיִּים… שְׁטָחִים אֵין סוֹפִיִּים שֶׁל אַדְמוֹת גִּדּוּל מִכָּל סוּג אֶפְשָׁרִי: חִטָּה, יְרָקוֹת, פֵּרוֹת כְּרָמִים וְזֵיתִים. וְגַם שְׂדוֹת מִרְעֶה לְכָל הַבָּקָר וְהַצֹּאן הָרַב שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
נִכְנַס הָאִישׁ לַאֲחֻזָּה, דָּפַק בְּדֶלֶת הַבַּיִת, וּכְשֶׁפָּתְחוּ לוֹ הִצִּיג אֶת עַצְמוֹ וּבִקֵּשׁ לְהִתְקַבֵּל לַעֲבוֹדָה בִּשְׂדוֹת הָאֲחֻזָּה.
קִבְּלוֹ בַּעַל הַבַּיִת בְּשִׂמְחָה וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, נָתַן לוֹ לָנוּחַ מְעַט מֵהַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה, וּלְאַחַר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה הֶרְאָה לוֹ בַּעַל הַבַּיִת אֶת חֶדֶר הַמְּגוּרִים שֶׁלּוֹ, וּלְבַסּוֹף עָשָׂה לוֹ סִיּוּר בְּכָל שֶׁטַח הָאֲחֻזָּה.
סִכְּמוּ שְׁנֵיהֶם אֶת פְּרָטֵי הַהַעֲסָקָה: בַּעַל הַבַּיִת יִדְאַג לוֹ לַאֲרוּחוֹת מִדֵּי יוֹם, וְגַם יִתֵּן לוֹ מָקוֹם לִישֹׁן בּוֹ, וּכְשֶׁיִּרְצֶה הָאִישׁ לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אָז יִתֵּן לוֹ בַּעַל הַבַּיִת גַּם אֶת הַשָּׂכָר עֲבוּר הַתְּקוּפָה שֶׁעָבַד אֶצְלוֹ.
כְּבָר לְמָחֳרָת הֵחֵל הָאִישׁ לַעֲבֹד בַּשָּׂדוֹת מִבֹּקֶר וְעַד עֵרֶב. וּבֶאֱמֶת, גִּלָּה בַּעַל הַבַּיִת כִּי הוּא מָצָא פּוֹעֵל חָרוּץ וְנֶאֱמָן, שֶׁעוֹבֵד בִּמְסִירוּת וּבִזְרִיזוּת.
כָּךְ עָבַד אֶצְלוֹ הָאִישׁ בְּמֶשֶׁךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים רְצוּפוֹת, מִלְּבַד שַׁבָּתוֹת וְחַגִּים.
בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה הָאִישׁ חוֹשֵׁב עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁבַּצָּפוֹן, עַל אִשְׁתּוֹ עַל יְלָדָיו, עַל סְּכוּם הַכֶּסֶף שֶׁוַּדַּאי יְקַבֵּל לְאַחַר שְׁנוֹת הָעֲבוֹדָה, הוּא כְּבָר דִּמְיֵן כָּל מָה שֶׁיִּקְנֶה וְיַעֲשֶׂה בַּכֶּסֶף שֶׁיְּקַבֵּל.
'דָּבָר רִאשׁוֹן אֹכֶל טוֹב וּמֵזִין שֶׁבְּוַדַּאי הֵם לֹא אָכְלוּ כָּל הַתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה, בְּגָדִים חֲדָשִׁים בֶּטַח שֶׁיּוֹעִיל לַיְּלָדִים וְגַם לְאִשְׁתִּי בְּתוֹסֶפֶת תַּכְשִׁיט חָדָשׁ אוֹ אֲפִלּוּ שְׁנָיִם'.
'לְאַחַר מִכֵּן אֵלֵךְ לַשּׁוּק וְאֶקְנֶה כַּמָּה פָּרוֹת וּכְבָשִׂים, וְאוּלַי גַּם אֶרְכֹּשׁ שָׂדֶה גְּדוֹלָה וְטוֹבָה שֶׁאֶעֱבֹד בָּהּ, וּבְעֶזְרַת ה' לְעוֹלָם לֹא יֶחְסַר לָנוּ אֹכֶל'.
כָּךְ הָיָה מַפְלִיג לוֹ הָאִישׁ בְּדִמְיוֹנוֹ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ.
שָׁלוֹשׁ שָׁנִים עָבְרוּ לָהֶם כְּמוֹ חֲלוֹם. הִגִּיעַ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, וְהָעוֹבֵד הֶחְלִיט שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לָשׁוּב לְבֵיתוֹ.
אֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה עָשָׂה הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ שֶׁל בַּעַל הָאֲחֻזָּה, וּמִיָּד בְּצֵאת הֶחָג הִתְכַּוֵּן הָאִישׁ לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכּוֹ חֲזָרָה הַבַּיְתָה, כְּדֵי לְהַסְפִּיק לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת בְּיַחַד עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ.
פָּנָה הָאִישׁ לְבַעַל הַבַּיִת וְאָמַר לוֹ: 'אֲנָא בַּעַל בַּיִת יָקָר, עָבַדְתִּי אֶצְלְךָ כְּבָר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים בֶּאֱמוּנָה וּבַחֲרִיצוֹת, וְעַתָּה הִגִּיעַ זְמַנִּי לַחֲזֹר לְבֵיתִי וּלְשַׂמֵּחַ אֶת מִשְׁפַּחְתִּי'.
'אֲנָא אִם תּוּכַל לְהָבִיא לִי אֶת שְׂכָרִי עֲבוּר כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ, אוֹדֶה לְךָ מְאוֹד'.
בַּעַל הַבַּיִת שֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרָיו שֶׁל עוֹבְדוֹ הַנֶּאֱמָן לֹא יָכַל שֶׁלֹּא לְהַרְאוֹת אֶת פָּנָיו הָעֲצוּבוֹת.
אַךְ הָעֶצֶב לֹא הָיָה בִּגְלַל שֶׁהָעוֹבֵד שֶׁלּוֹ מְסַיֵּם לַעֲבֹד אֶצְלוֹ, הָעֶצֶב נָבַע מִסִּבָּה אַחֶרֶת…
'אֵין לִי כֶּסֶף'. אָמַר בַּעַל הַבַּיִת בְּשֶׁקֶט.
'מָה'?! שָׁאַל הָעוֹבֵד, וְכִמְעַט שֶׁהִתְעַלֵּף.
'אֵין לִי כֶּסֶף. בִּכְלָל'. חָזַר בַּעַל הַבַּיִת עַל דְּבָרָיו.
'הֲיִתָּכֵן?' חָשַׁב הָעוֹבֵד בְּלִבּוֹ, 'כָּזֹאת אֲחֻזָּה גְּדוֹלָה, כַּזֶּה פְּאֵר וְהָדָר, כָּאֵלּוּ שָׂדוֹת, פַּרְדֵּסִים וּמִרְעֶה, וְאֵין לוֹ כֶּסֶף לְשַׁלֵּם לִי?!'.
'טוֹב', אָמַר הָעוֹבֵד, 'אִם אֵין לְךָ כֶּסֶף, תֵּן לִי פֵּרוֹת בִּמְקוֹם הַכֶּסֶף'.
'אֵין לִי'… אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת.
'הֲיִתָּכֵן'?!
'תֵּן לִי שָׂדֶה, אֶמְכֹּר אוֹתָהּ, וַאֲקַבֵּל אֶת כַּסְפִּי שֶׁמַּגִּיעַ לִי'.
'גַּם אֵין'… אָמַר בַּעַל הַבַּיִת.
'תֵּן לִי בְּהֵמוֹת!'
'אֵין לִי'.
'תֵּן לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת, מַשֶּׁהוּ, כָּל דָּבָר, רַק תִּתֵּן לִי אֶת שְׂכָרִי, שֶׁלֹּא אֶחֱזֹר הַבַּיְתָה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת'… הִתְחַנֵּן הָאִישׁ.
'אֵין לִי! אֵין לִי כְּלוּם! לֹא אוּכַל לְשַׁלֵּם לְךָ דָּבָר! אֵין לִי דָּבָר!' אָמַר בַּעַל הַבַּיִת. 'לְצַעֲרִי לֹא אוּכַל לְשַׁלֵּם לְךָ מְאוּמָה!'.
רָאָה הָעוֹבֵד כִּי בַּעַל הַבַּיִת לֹא מִתְכַּוֵּן לְשַׁלֵּם לוֹ, וְהֵבִין שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר בְּנִדּוֹן. אָרַז אֶת חֲפָצָיו, וְהֵחֵל לִצְעֹד לְבֵיתוֹ שֶׁבַּצָּפוֹן.
כַּעֲבוֹר כַּמָּה יְמֵי הֲלִיכָה הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ, אַךְ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת…
'בַּעְלִי הַיָּקָר!' יָצְאָה אִשְׁתּוֹ לִקְרָאתוֹ. 'אַבָּא, אַבָּא', שָׂמְחוּ הַיְּלָדִים שֶׁרָאוּ אֶת אֲבִיהֶם. 'כַּמָּה הִתְגַּעְגַּעְנוּ! שָׁלֹשׁ שָׁנִים לֹא רָאִינוּ אוֹתְךָ, תְּסַפֵּר לָנוּ מָה עָשִׂיתָ, אֵיפֹה עָבַדְתָּ'.
'וְהָכִי חָשׁוּב' – חִיְּכָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: 'כַּמָּה הֵבֵאתָ?'…
סִפֵּר לָהֶם הָאִישׁ עַל הָאֲחֻזָּה הַמַּרְהִיבָה וְעַל הַמֶּרְחָבִים הַגְּדוֹלִים. כַּמָּה הָיָה לוֹ כֵּיף לַעֲבֹד בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן בַּעַל הָאֲחֻזָּה, וְאֵיךְ הוּא הִתְיַחֵס אֵלָיו בִּמְאוֹר פָּנִים וּבַחֲבִיבוּת.
'אַךְ לְצַעֲרִי הָרַב מִשְׁפָּחָה יְקָרָה, לֹא הֵבֵאתִי עִמִּי דָּבָר! בַּעַל הַבַּיִת טָעַן בְּפָנַי שֶׁאֵין לוֹ מְאוּמָה, וְהוּא לֹא יָכוֹל לְשַׁלֵּם לִי דָּבָר, לָכֵן חָזַרְתִּי בְּיָדַיִם רֵיקוֹת'.
אֲבָל אַל תִּכְעֲסוּ עָלָיו, בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן שֶׁהָיִיתִי אֶצְלוֹ הִסְפַּקְתִּי לְהַכִּירוֹ, וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאָדָם יָשָׁר וְאַמִּין הוּא. אִם הוּא אָמַר לִי כָּךְ, בְּוַדַּאי שֶׁזּוֹ הָאֱמֶת. בּוֹאוּ לֹא נִתְיָאֵשׁ, חַג הַסֻּכּוֹת בַּפֶּתַח וְעָלֵינוּ לְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה'.
חַג הַסֻּכּוֹת עָבַר, וְהִנֵּה בֹּקֶר אֶחָד, נִכְנַס הַיֶּלֶד בְּרִיצָה הַבַּיְתָה, כֻּלּוֹ מִתְנַשֵּׁף.
'אִמָּא, אַבָּא, בּוֹאוּ מַהֵר, אַתֶּם לֹא תַּאֲמִינוּ מָה רָאִיתִי'.
'מָה רָאִיתָ?' שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ.
'שַׁיָּרָה שֶׁל חֲמוֹרִים, עַל חֲמוֹר אֶחָד רוֹכֵב אִישׁ, וְכָל שְׁאָר הַחֲמוֹרִים עֲמוּסִים בְּשַׂקִּים וְכַדִּים. זֶה נִרְאֶה שֶׁהֵם רוֹכְבִים יְשִׁירוֹת אֵלֵינוּ'.
הִתְפַּלֵּא הָאִישׁ מְאוֹד, 'מָה יֵשׁ לְאָדָם עִם חֲמוֹרִים וְשַׂקִּים לְבַקֵּר אוֹתִי?'.
כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבָה הַשַּׁיָּרָה, הִבְחִין לְתַדְהֵמָתוֹ כִּי הָרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר הוּא לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר בַּעַל הָאֲחֻזָּה!
הַשַּׁיָּרָה עָצְרָה לְיַד בֵּיתוֹ. בַּעַל הָאֲחֻזָּה יָרַד מֵהַחֲמוֹר, קָשַׁר אוֹתוֹ הֵיטֵב וְרָץ לְעֵבֶר הָאִישׁ – הָעוֹבֵד הַנֶּאֱמָן וְהֶחָרוּץ שֶׁלּוֹ, חִבֵּק אוֹתוֹ וְשָׁאַל לִשְׁלוֹמוֹ.
הִזְמִין אוֹתוֹ הָאִישׁ לְבֵיתוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַדּוּעַ הוּא הִטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לָבוֹא עַד לְכָאן, וּמָה פֵּשֶׁר הַחֲמוֹרִים שֶׁבַּחוּץ?
בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בַּעַל הָאֲחֻזָּה לָצֵאת יַחַד עִמּוֹ אֶל הַשַּׁיָּרָה שֶׁבַּחוּץ, וּפָרַק אֶת כָּל הַסְּחוֹרָה שֶׁעַל גַּבֵּי הַחֲמוֹרִים.
מִשַּׂק אֶחָד הוֹצִיא בַּעַל הָאֲחֻזָּה פֵּרוֹת יָפִים וּמְתוּקִים. מֵהַשַּׂק הַשֵּׁנִי הוֹצִיא מִינֵי מְתִיקָה לַיְּלָדִים. מֵהַחֲמוֹר לְיַד פָּרַק כַּמָּה כַּדֵּי יַיִן אֵיכוּתִי וּמְשֻׁבָּח, וּמִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי כַּדֵּי שֶׁמֶן זַיִת מֻבְחָר.
'כָּל זֶה שֶׁלְּךָ', אָמַר לוֹ בַּעַל הָאֲחֻזָּה.
'כָּל זֶה מַתָּנָה עַל מַה שֶׁעָבַדְתָּ אֶצְלִי בְּנֶאֱמָנוּת, חוּץ מֵהַשָּׂכָר שֶׁמַּגִּיעַ לְךָ עַל עֲבוֹדָתְךָ. קַח אֶת הַכֹּל לְבֵיתְךָ וְשָׂמֵחַ אֶת אִשְׁתְּךָ וִילָדֶיךָ. מַגִּיעַ לְךָ וְלָהֶם'.
'וּבַעֲבוּר הַשָּׂכָר שֶׁלְּךָ עַל עֲבוֹדָתְךָ הַנֶּאֱמָנָה', הוֹצִיא בַּעַל הָאֲחֻזָּה שַׂק מָלֵא בְּכֶסֶף וְזָהָב, וְהוֹשִׁיט אוֹתוֹ לָעוֹבֵד: 'זֶה נִרְאֶה לִי דַּי וְהוֹתֵר עֲבוּר עֲבוֹדָתְךָ הַטּוֹבָה'…
הָאִישׁ הִבִּיט עַל בַּעַל הָאֲחֻזָּה בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת פְּלִיאָה. הַמִּילִים שֶׁרָצָה לוֹמַר לֹא יָצְאוּ לוֹ מֵהַפֶּה מֵרֹב הֶלֶם. רַק כַּמָּה הֲבָרוֹת וְגִמְגּוּמֵי מִלִּים: 'מ.. מ… מָה זֶה…' נִסָּה לִשְׁאוֹל לְלֹא הַצְלָחָה.
'תָּפַס אוֹתוֹ בַּעַל הָאֲחֻזָּה וְחִבֵּק אוֹתוֹ בְּחָזְקָה, לָחַץ אֶת יָדוֹ וְאָמַר לוֹ: 'כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי, כָּל זֶה שֶׁלְּךָ! שֶׁלְּךָ! תִּשְׂמַח! מַגִּיעַ לְךָ!'
'רַק דָּבָר אֶחָד רָצִיתִי לִשְׁאוֹל אוֹתְךָ לִפְנֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ' – אָמַר בַּעַל הָאֲחֻזָּה לָעוֹבֵד.
'אֱמֹר לִי בְּבַקָּשָׁה: כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ אֶת שְׂכָרְךָ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְאָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאֵין לִי, מָה חָשַׁבְתָּ? מַדּוּעַ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין לִי כֶּסֶף וַהֲרֵי אֲנִי עָשִׁיר גָּדוֹל?'.
'אוֹמֵר לְךָ אֶת הָאֱמֶת אֲדוֹנִי, לֹא חָשַׁדְתִּי בְּךָ שֶׁאַתָּה מְשַׁקֵּר לִי. הֶאֱמַנְתִּי לְךָ שֶׁאַתָּה דּוֹבֵר אֱמֶת, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי הִצִּיעוּ לְךָ אֵיזוֹ עִסְקָה בְּזוֹל וְהִשְׁקַעְתָּ אֶת כָּל כַּסְפְּךָ בְּעִסְקָה זוֹ, וְלָכֵן לֹא נִשְׁאַר לְךָ כְּלוּם'.
הִתְרַגֵּשׁ בַּעַל הָאֲחֻזָּה מֵהַתְּשׁוּבָה, וְהוֹסִיף וְשָׁאַל: 'וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי פֵּרוֹת וְאָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאֵין לִי, מָה חָשַׁבְתָּ?'.
'חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי עוֹד לֹא עִשַּׁרְתָּ מֵהֶם, וְאֵינְךָ יָכוֹל לְהָבִיא לִי אוֹתָם כִּי הֵם אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה'.
חִיֵּךְ בַּעַל הָאֲחֻזָּה מֵהַתְּשׁוּבָה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ שׁוּב: 'וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתָּ שָׂדֶה וְסֵרַבְתִּי, מֶה חָשַׁבְתָּ אָז?'.
'חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי הַשָּׂדוֹת שֶׁלְּךָ נִמְצָאוֹת אֵצֶל מִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁמְּעַבֵּד אוֹתָן, וְאֵינְךָ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הַזְּמַן'.
'וּכְשֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאֵין לִי גַּם בְּהֵמוֹת? מָה חָשַׁבְתְּ אָז?'.
'שֶׁאוּלַי הִשְׁאַלְתָּ אוֹתָן לְאָדָם אַחֵר'.
וּכְשֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאֵין לִי גַּם כָּרִים וּכְסָתוֹת? מָה אָז?'…
'גַּם אָז לִמַּדְתִּי עָלֶיךָ זְכוּת', הֵשִׁיב הָאִישׁ. 'חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי נָדַרְתָּ נֶדֶר לָתֵת אֶת כָּל רְכוּשְׁךָ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּמִמֵּילָא לֹא נוֹתַר לְךָ דָּבָר!'.
כָּאן כְּבָר קָפַץ בַּעַל הָאֲחֻזָּה מִשִּׂמְחָה. 'נָכוֹן, נָכוֹן מְאוֹד, בֶּאֱמֶת כָּךְ הָיוּ הַדְּבָרִים. יֵשׁ לִי בֵּן יָחִיד שֶׁלֹּא רָצָה לָלֶכֶת לִלְמֹד תּוֹרָה, וַאֲנִי שֶׁהָיִיתִי מְאוֹד עָצוּב מֵהַדָּבָר, נָדַרְתִּי אֶת כָּל נְכָסַי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּדֵי שֶׁהַבֵּן שֶׁלִּי לֹא יֵהָנֶה מֵהָרְכוּשׁ שֶׁלִּי'.
'לְאַחַר כַּמָּה זְמַן הִתְחָרַטְתִּי עַל הַנֶּדֶר הַזֶּה, הֲרֵי הוּא בְּכָל זֹאת הַבֵּן שֶׁלִּי וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ. אֲבָל כְּבָר נָדַרְתִּי נֶדֶר, וְהָיִיתִי חַיָּב לָלֶכֶת לַחֲכָמִים שֶׁיַּתִּירוּ לִי אֶת הַנֶּדֶר וִיבַטְּלוּ אוֹתוֹ. רַק לְאַחַר שֶׁהֵם בִּטְלוּ לִי אֶת הַנֶּדֶר, הָרְכוּשׁ שָׁב לִהְיוֹת שֶׁלִּי, וּמִיָּד אָסַפְתִּי אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, וּבָאתִי עַד לְכָאן לְהָבִיא לְךָ אוֹתָם בְּאֹפֶן אִשִּׁי'.
'וְעַתָּה', הוֹסִיף בַּעַל הָאֲחֻזָּה לוֹמַר, 'כַּנִּרְאֶה שֶׁלֹּא נָתַתִּי לְךָ כָּל מָה שֶׁמַּגִּיעַ לְךָ בֶּאֱמֶת, כִּי מַגִּיעָה לְךָ עַכְשָׁו גַּם בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת מִמֶּנִּי: יְהִי רָצוֹן שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתָּה דַּנְתָּ אוֹתִי לְכַף זְכוּת, וְחָשַׁבְתָּ עָלַי רַק דְּבָרִים טוֹבִים, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדוּן אוֹתְךָ רַק לְכַף זְכוּת, וְיַחֲשֹׁב לְךָ רַק טוֹבָה תָּמִיד!'
'אָמֵן' – זָעַק הָאִישׁ מֵעֹמֶק לִבּוֹ. וְהַשְּׁנַיִם נִפְרְדוּ בְּאַהֲבָה וּבִידִידוּת כָּל אֶחָד לְדַרְכּוֹ.
יוֹדְעִים אַתֶּם יְלָדִים יְקָרִים מִי הוּא הָאִישׁ שֶׁהִקְפִּיד לְלַמֵּד זְכוּת וְלֹא לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ? שְׁמוֹ הָיָה 'עֲקִיבָא', וּבַהֶמְשֵׁךְ בָּחַר לְהַשְׁקִיעַ אֶת כָּל זְמַנּוֹ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְהָפַךְ לִהְיוֹת גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, וּמִגְּדוֹלֵי עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לוֹ אֶת כָּל הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ. כֵּן, הָיָה זֶה רַבִּי עֲקִיבָא!
הָבָה נִלְמַד מִסִּפּוּר זֶה אֶת הַמֶּסֶר הֶחָשׁוּב כָּל כָּךְ, לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׁנִי רַק בְּעַיִן טוֹבָה, וְתָמִיד לַחֲשֹׁב עַל אֲחֵרִים רַק מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת. גַּם אִם אֲנַחְנוּ רוֹאִים מִישֶׁהוּ שֶׁאוּלַי לֹא מִתְנַהֵג הֲכִי טוֹב, נְנַסֶּה לַחְשֹׁב עָלָיו טוֹב, וּלְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, וְלֹא לַחֲשֹׁב וְלֹא לְדַבֵּר דְּבָרִים לֹא טוֹבִים עַל שׁוּם יְהוּדִי לְעוֹלָם!
(מתוך מסכת שבת קכז ע"ב, שאילתות דרב אחאי גאון שאילתא מ)
